בעשר אצבעותיו: בגיל 55, מצא עצמו אבנר חי, איש עסקים חדרתי, מחוסר כל ובתהליך של פשיטת רגל. על מנת להתקיים, רכש מגב וסמרטוט ריצפה והחל לעבוד למחייתו כמנקה חדרי מדרגות. כיום, כעשור לאחר מכן הוא הבעלים של קבוצת "אשל", שמשרדיה ממוקמים בפארק התעשייה בקיסריה ומעסיקה כ- 1,200 עובדים.
קבוצת "אשל" כוללת בתוכה את החברות שהקים יחד עם בנו תומר, מנכ"ל הקבוצה, וכוללות את: חברת הניקיון "אשל", next work, חברה לגיוס והשמה, ואת חברת השקעות הנדל"ן שעובדת במקביל מהארץ ומארה"ב: "רילקו".
מה הוביל לקריסה הכלכלית לפני עשור?
אבנר: "ערב קריסתי הכלכלית ניהלתי חברה שנתנה שירותי מחשב וניהול רשתות. חלק מתפקידי היה לטפל בניהול הרשתות, טיפול בחומרה הממוחשבת לחברות גדולות וללקוחות פרטיים. טכנית, הנפילה הגיעה עקב הקטנת אשראי בבנק וחוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות. משם הדרך היתה קצרה לסגירת החברה ולשפל כלכלי ומשפחתי שארך שנים רבות.
"בפועל, מחוכמתי היום, במחשבות ובמאוויים שהיו לי, חיפשתי שינוי בחיי וכנראה התת מודע שלי יצר תוהו ובוהו בחיים - והוא כנראה הפיל אותי אל תהום הנשייה ולהתפרקות מוחלטת בכל מה שהיה חיי: כלכלית, משפחתית וחברתית".
ללכת בגאווה עם מגב לעבודה
בנו של אבנר, תומר (33), נזכר בתקופה המורכבת ומספר שלא היה קל להתרגל לשינוי במצב הכלכלי. "אבי שבא ממשפחה אמידה עם הרבה עסקים בעיר, הפך לחסר כל", הוא מספר. היו להם שלל חנויות בעיר והוא היה נער שלרגל הגיוס קיבל יגואר חדשה, לכן, להגיע לתחתית היה לא פשוט בעבורו. כדי להתקיים הוא קנה כלי ניקיון והתחיל לנקות מדרגות. הוא תמיד אמר שהוא הולך לעבודה בגאווה, לא מתבכיין על מר גורלו וזה מה שהוא שידר לי. לא היה קל גם לי לקלוט שאבא שלי בגיל כזה מתחיל לנקות מדרגות".
פעילותו של אבנר החרוץ בתחום הניקיון, החלה להתרחב עקב בצד אגודל והוא החל לקחת על עצמו בניינים נוספים לניקיון וצירף עוד עובדת, עד שהקים כעבור מספר שנים חברת ניהול. "בסמוך לאותה התקופה, אני חזרתי משהות של שנתיים בארה"ב. עם החסכונות שלי שילמנו את הפקדון הנדרש למשרדי הממשלה, והקמנו את חברת הניקיון 'אשל', ממשיך תומר. "שמה של החברה היה רעיון של אחותי הגדולה. אבי אמר שהוא רוצה שכל פעם שיגידו את שם החברה, זה יהיה כאילו מברכים אותי ויעלה בי חיוך, אז אחותי הגתה את אש"ל - ראשי תיבות של: 'אבנר שפע לנצח'".
השם המבורך כנראה הצדיק את עצמו לאורך השנים. אבנר ניהל ותומר בנו החל מלמטה, עבד כמנקה ועשה עבודות גינון. "זה לא היה הדבר הטבעי בעולם בשבילי לעבוד עם אבא", הוא אומר. "אבל האמנתי בו ושמתי את כל החסכונות שלי לטובת העניין. היה לנו הרבה רצון וחזון שאנחנו יכולים לעשות את זה. התחלנו בסלון של ביתנו, אחר כך שכרנו משרד בחדרה ואחר כך כבר עברנו לקיסריה. גדלנו לאט אבל בטוח ועבדנו קשה כדי שזה יצליח. התמודדנו עם משברים, לא הכול היה חלק, אבל ידענו שאנחנו רוצים להתרחב".
אבנר מספר כי נדרש לעבודה עצמית מרובה כדי להגיע להישגים: "הבנת שהקושי שבצמיחה האישית של האחר וקבלה באופן מוחלט את היכולת להיות וגם לטעות, דרשו ממני מיומנויות ויתור על אחזקת ההגה (לטובת בנו), למרות הטעויות הראשונות שנעשו.
בשנת 2016 הקימו השניים את חברת הגיוס וההשמה next work ושנה לאחר מכן הקימו את 'רילקו', חברה להשקעות נדל"ן שפועלת מהארץ ומארה"ב. במקביל חברת הניקיון "אשל" הלכה וצמחה: "אנחנו כל הזמן גדלים אבל מבחינתו אנחנו רק באמצע הדרך. בתקופה הזו של הקורונה, למשל, סיפקנו שירותי חיטוי לגנים ולמוסדות ציבור ללא עלות".
מה למדתם מהמשבר הזה?
תומר: "דבר ראשון חייבים להאמין. אמונה זה הכלי הכי חזק שיש לנו. גם מבחינת אמצעים, גם כשאין לך כלום, עם אמונה זה יהיה וזה יקרה. אני היום חי את מה שחלמתי לפני 10 שנים ואני ממשיך לחלום. כל איש עסקים לטעמי צריך לקום בבוקר עם חלומות שהוא הולך להגשים".
