"לפעמים יש כאלו שמרימים גבה", אומרת מיטל אדרעי בת ה-42, מנכ"לית מתחם "כפר הים", דירות נופש ברצועת החוף המדהימה של חדרה, "אומרים, 'הילדה מגבעת אולגה ללא ניסיון כבר הפכה למנכ"לית?'. אני דואגת ליישר את הגבות המורמות, לא בדיבור - במעשים. מאז שהיו"ר של המתחם, יוסי אשכנזי, מינה אותי בהפתעה גמורה למנכ"לית כי האמין בי ("הרי כל מה שילד צריך זה שמבוגר אחד יאמין בו..."), המקום בהליך שדרוג. הגעתי לניהול המתחם כשהוא היה במצב טעון שיפור וגם העיתוי היה בעייתי. לפניי התחלפו בתכיפות לא פחות משבעה מנכלים, עד שקראו למיטל וביקשו ממנה לקחת את המושכות. אני מאמינה שלא רק שלא אכזבתי, אלא החזרתי את הכפר המדהים הזה למסלול".
העוצמה הנשית של אותה נערה מגבעת אולגה שהפכה לאחת מנשות המצליחות והבכירות באזור השרון הצפוני, הגיעה לה מתוך טרגדיה אישית בלתי נתפסת. כשהייתה בת 23 נשואה טרייה שבדיוק לומדת את לימודי התואר שלה במנהל ועסקים, היא קיבלה שתי בשורות איוב באותו חודש. אחיה בן הן ה-11 שהתמודד כשנה רוויית סבל עם סרטן בראשו גסס בבית החולים שניידר, וכשהודיעו לאימה, שאליה הייתה קשורה בנימי נפשה, היא קיבלה דום לב ונפטרה במקום ואחיה נפטר מהמחלה לאחר שלושה שבועות: "אני לא חושבת שאפשר לתאר מצבור כזה של סבל ביום בתקופה כזו קצרה", היא משחזרת בכאב, "אימא שלי הייתה צעירה מאוד, בת 48 בסך הכול, הייתי בת יחידה בין כמה אחים ומטבע הדברים הייתי קשורה אליה מאוד. זו הייתה טראומה בלתי נתפסת שכמובן אילצה אותי לעזוב את הלימודים ואף למכור את הדירה שלי ולעבור לגור עם אבא ואחיי חזרה בגבעת אולגה ולתפקד כאימא לאחי הקטן, אז בן 16, ובעצם לדאוג שהמשפחה לא תתפרק.
"במבט לאחור אני יכולה לומר שהטראומה הזו, הכאב הזה, הם אלו שעיצבו אותי להיות אישה חזקה מאוד, שלא מוותרת, שלא רואה חומה שהיא לא יכולה לעבור. זה מה שהביא אותי לאן שהביא אותי. כן, יש לי צער גדול מאוד על זה שהפסקתי את הלימודים, אבל אני עוד אחזור לזה, הפעם אלמד משפטים כי אני אוהבת צדק (מזל מאזניים בכל זאת), ואסיים את מה שנגדע בנסיבות מצערות. אני חייבת את זה קודם לעצמי".
אדרעי, נשואה ואם לשלושה ילדים ( (15, 12 ו-8) תושבת חדרה ,גבעת אולגה לשעבר ("מטורפת על המקום הזה") לא מדברת בחלל ריק. הנערה שהתחילה כמוקדנית עם שחרורה מהצבא ולימים אחראית קשרי דיירים במתחם כפר הים "אליו הגעתי במקרה", שם גם הכירה את אהבת חייה ואבי ילדיה, אלי (כיום איש כוחות הביטחון) , הצליחה בתום עשרים שנה - עם הפסקה של עשור באמצע, לחזור בדלת הראשית: "התחלתי מאפס במתחם", היא נזכרת, "אבל תמיד בלטתי וקודמתי שלב אחר שלב, ראו בי איזושהי עוצמה שתמיד הפגנתי (אני חושבת שזה משהו שנולדים איתו) , הייתי טובה מאוד גם בשיווק וטוטאלית בעבודתי. אני טוענת שאם מישהי נמצאת במקום שהיא לא אוהבת היא לעולם לא תצליח. אני פשוט אוהבת את המקום. אומרים לי: 'למה את עובדת כל כך קשה וגם מגיעה בשבתות, זה המקום שלך? יש לך מניות בחברה?' ואני עונה להם - שאם אני לא אתייחס למקום כאילו הוא שלי אני לא אצליח".
גם בעשור בו ניסתה אדרעי לפרוש כנפיים ולנסות דברים חדשים היא ראתה חיל. היא הקימה יחד עם המנהלת האישית את מחלקת שימור יזום בתוך אגף קשרי הלקוחות בחברת 'הוט' וכיהנה במספר תפקידים בכירים באגף קשרי לקוחות ואף נבחרה לקחת חלק בפרוייקט חשוב של איחוד המערכות בחברת התקשורת, אך בסופו של דבר המרחק הרב בין חדרה ליקום, מקום מושבה של חברת הוט, והעובדה שבדיוק היא ילדה את בנה הקטן, גרמו לה לחשוב על עבודה בסמוך למקום מגוריה: "בצירוף מקרים מדהים", היא אומרת, "פגשתי באותה עת מישהו שאני מכירה מהמתחם שאמר לי אולי תחזרי ? לקחתי את דבריו ברצינות וכשנפגשתי עם היו"ר, הוא זכר אותי היטב כנראה שהשארתי טעם טוב וזיכרונות טובים, וכך חזרתי בנובמבר 2013 לתפקיד אחראית קשרי הדיירים ומזכירת הדירקטוריון בחברה ואחרי כשנה שמנכ"ל נוסף עזב ,הוצע לי שאהיה מ"מ המנכ"ל ותוך 10 חודשים קרא לי היו"ר אמר לי: 'מיטל, הוכחת את עצמך, את תהיי המנכ"ל הבא'. הגבתי בהלם אך התמלאתי גאווה כנראה שהוכחתי את עצמי ואת היכולות שלי, ידעתי שהוא האמין בי, ואמר שילווה אותי וינחה אותי ושהוא בטוח שאצליח. היום אחרי כחמש שנים לצידו למדתי ממנו המון ,אפשר להגיד שהוא המנטור שלי ואני חושבת שלא אכזבתי אותו".
"זה לא פשוט לנהל מתחם עם 522 דירות בקומפלקס שנחשב יוקרתי ואמור להיות מתוקתק עד המרצפת. התפקיד מצריך כושר ארגון , יכולת ניהול ,ראש גדול, ראייה מערכתית ויצירתיות היכרות עם כל דייר ודייר (מכירה את כל ה 522 לפי שם ומספרי דירה, בכל זאת ידע = כח) ובעיקר נחישות .התפקיד כלל לא פשוט אבל מאוד מעניין ומאתגר יש כל הזמן עשייה ולא מעט אתגרים אבל אני מאוד אוהבת אתגרים ".
ויש זמן למשפחה?
"אשת קריירה טובה, שיודעת לנהל את עצמה נכון, יודעת גם לנהל חיי משפחה מעולים. ככה אני רואה את זה. אסור להזניח שום דבר, לא את הקריירה ובטח לא המשפחה. אני דואגת עד היום לאחד את המשפחה שלי בייחוד בשבתות וחגים. אני למעשה האימא שלהם שבאמצע החיים נקטפה. יש לי ילדים ותחביבים, ואני מצליחה תמיד לעשות את האיזון הקדוש הזה בין קריירה למשפחה. וזה איזון קדוש".
איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים? "אני מאמינה שאהיה בתפקיד עם עשייה, חשוב לי תפקיד שיהיה מעניין ומאתגר , לא פוסלת תפקיד ציבורי עדיף שיהיה עם אנשים, אני אוהבת אנשים".
מה המסר שלך לנשים שקוראות עכשיו את הכתבה: "תאמינו בעצמכן , זו לא סיסמא, אתן יכולות , אתן חזקות ועוצמתיות ואתן יכולות ושאף אחד לא יעצור אתכן או יוריד אתכן. לעולם! "
לפרטים מיטל אדרעי:
