אלימות נפשית/רגשית – בא לידי ביטוי בביטויים משפילים ובהתנהגות אובססיבית. הצד הפוגע גורם לצד הנפגע לחוש לא-רצוי, פגום, חסר-ערך, לא מעניין, הפוגע מאופיין בכעס מתפרץ כאשר הדברים אינם נעשים כל פי דרכו בלבד ומזכיר שוב ושוב את הכישלונות ושגיאות מהעבר תוך הטחת עלבונות אישיים הן על מראה והן על תכונות אופי. יתרה מזאת, הפוגע חודר לפרטיות של הנפגע בדרך של שליטה על הפלאפון, רצון לדעת איפה בן הזוג נמצא בכל דקה ומה מעשיו. יש פעמים שהאלימות הנפשית נעשית בנוכחות ילדיהם המשותפים של בני הזוג או על יד קרוביהם על מנת להעצים את הפגיעה ולהגדיל את ממד השליטה והדומיננטיות.
אלימות כלכלית – כאשר אחד מהצדדים לוקח על עצמו ועל עצמו בלבד את נושא הכלכלה בבית תוך הגבלת הצד השני לחופש כלכלי ולקבלת החלטות בתחום הכלכלי. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגות המונעת יציאה לעבודה, מניעת פתיחת חשבון בנק, בהאשמה על המצב הכלכלי, איסור/הגבלת שימוש בכרטיס אשראי, הגבלת שימוש בטלפון, ברכב או בכל נכס משותף אחר ותקציב מוגבל שלא מספיק לצרכים הבסיסיים.
1 צפייה בגלריה
עורך דין יוגב אסייג
עורך דין יוגב אסייג
עורך דין יוגב אסייג
(צילום: יח"צ)
אלימות מילולית –בא לידי ביטוי באיומים מפורשים בפגיעה בגופה, חירותה ובפרנסתה של בן הזוג במטרה להפחידה ולהקניטה. אולם, הרבה פעמים, הצד האלים בכדי לא ליפול בלשונו מביע איומים מרומזים היכולים לבוא לידי ביטוי בטון דיבור תקיף, תנועות ידיים מאיימות כמו תנועות שיסוף גרון, שימוש באקדח, או באמרות כמו "אני לעולם לא אפגע בך" שיתר שפת הגוף משדרת אחרת.
אלימות פיזית – במרבית הפעמים האלימות הפיזית היא השלב האחרון שכן יתר סוגי האלימות שצוינו לעיל הינם חמקמקות וקשות לאיתור מכיוון שלא תמיד כל הסממנים חייבים להופיע. האלימות הפיזית יכולה לבוא לידי ביטוי ביריקות, משיכת שיער, סטירות, דחיפות (ולו הקלות ביותר), ועד לתקיפה ע"י נשק קר, לכן, חשוב לאתר סממנים מקדימים חושב לציין כי כל תקיפה כנגד בן זוג הינה בגדר נסיבות מחמירות והעונש עליהם הוא כפול מתקיפה סתם.
התעללות מינית – באה לידי ביטוי כאשר אחד מהצדדים מכריח את השני לקיים יחסי מין כפי ראות עיניו וללא הסכמתה של האישה הדבר מאופיין בהתעקשות הפוגע תוך ביטול והתעלמות מאי הסכמתה בין אם היא לא מרגישה טוב, חולה, סובלת מכאבים באיבר מין ועוד. במהלך האקט הפוגע יכול להשתמש במילים פוגעניות, משפילות, שימוש בחפצים והתנהגויות מיניות שלא ברצון הנפגעת, הכל בטענה שהיא אשתו ולכן חייבת לקיים את צרכיו. חשוב לציין כי, אונס בנישואים או אונס לכל דבר ועניין.
אחד הקשיים שאיתם צריך להתמודד בן הזוג שחווה אלימות היא לקום ולעשות מעשה בעניין, הקושי נובע בעיקר:
  1. פחד מנקמה והסלמת היחסים.
  2. תלות כלכלית.
  3. טיפול בילדים.
  4. חוסר במשאבים נפשיים.
הדרכים להתמודדות עם עבירות אלימות במשפחה:
  1. פנייה למוקד המידע והסיוע של משרד הרווחה (118): למשרד הרווחה סל כלים רחב לסיוע חומרי מידי לנפגעות ולנפגעי אלימות במשפחה בדברים הבאים: הפנייה למקלט/מעון לנשים מוכות, מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנפגעות אלימות, הבטחת הכנסה לנשים השוהות במקלט, סיוע בשכר דירה לנשים נפגעות אלימות, דיני עבודה במקרים של נפגעות אלימות במשפחה, סיוע משפטי בנושא אלימות במשפחה.
  2. לשתף את הסביבה הקרובה- כאמור לעיל ישנם סוגי אלימות חמקמקות וקשות לאיתור, שיתוף הסביבה הקרובה על התנהלות הבית יכולה לתת נקודת מבט אובייקטיבית ולפתוח את עיניי בן הזוג שכבר רגיל לחיות תחת אלימות לעשות מעשה. במרבית הפעמים, בן הזוג מתבייש לשתף את הקרובים אליו במה שקורה בתוך כותלי המשפחה, אבל זכרו שהדבר החשוב הוא לשתף ולא משנה את מי.
  3. הגשת תלונה במשטרה- בעבר כאשר שוטר היה מגיע לטפל באירוע של אלימות במשפחה היה עושה זאת בגישה של הרגעה וגישור בין הצדדים, היום המצב שונה בתכלית, המשטרה מתייחסת בחומרה וברצינות לעניין עבירות אלו, אם זה בהערכת מסוכנות של החשוד, מעצר ו/או הרחקה של החשוד מהבית, הפניית הקורבן להוצאת צו הגנה, דיווח ושיתוף פעולה עם הגורמים המטפלים ברווחה.
  4. הוצאת צו להגנה במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991-
סעיף 3 לחוק קובע את התנאים למתן הצו:
  1. התנהגות אלימה בבן משפחה.
  2. מהווה סכנה לבן משפחה.
  3. התעללות נפשית מתמשכת.
לפניה לעורך דין יוגב אסייג לחצו כאן