מהו חוק חדלות פירעון החדש?
בתאריך 15.9.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (יש הקוראים לו חוק ההפטרים) והביא למהפכה בענף פשיטת הרגל וחדלות פירעון. החוק מבטל למעשה את פקודת פשיטת הרגל ויוצר סדרי דין חדשים ויעילים יותר להתמודדות מול חייבים ותאגידים שהם חדלי פירעון.
עורך דין חדלות פירעון
הליך מחיקת חובות וחדלות פירעון נועד בראש ובראשונה להביא לשיקום הכלכלי של החייב והחזרתו לחברה עם דף לבן ונקי להתחלת חייו מחדש ללא חובות.
על אף שתנאי הכניסה להליך מקלים יותר מבעבר, לא כל אדם שיגיש בקשה לחדלות פירעון יקבל צו הפטר לחובותיו. לחוק יש תנאים ברורים מי יהיה זכאי לקבל את צו ההפטר ומי לא, כיצד ינוהל כל ההליך והאם ואילו נכסים והכנסות של החייב ימומשו.
ייצוג החייב על ידי עורך דין חדלות פירעון הבקיא ברזי החוק החדש ומודע לפרקטיקות הנהוגות הן במערכת ההוצאה לפועל והן במשרדי הממונה על חדלות פירעון וביהמ"ש, יוכל להביא לתוצאה ראויה יותר עבורו. כמו כן, עו"ד מקצועי יוכל לסייע לחייב לצלוח את ההליך במינימום פגיעה בו ובמשפחתו ושמירה על נכסיו וכבודו כאשר הנושים והמערכת מעוניינים להוציא כמה שיותר כספים.
מהן מטרות החוק החדש?
החוק נוצר בעקבות תלונות ובעיות רבות שהתהוו בתהליך מחיקת חובות לפי פקודת פשיטת הרגל. החוק החדש נועד לייצר יעילות גבוהה יותר בניהול ההליך, מניעה של עומס וסחבת משפטית וקיצור ביורוקרטיה מיותרת. והכל כדי להקל על פושטי הרגל, הגורמים המשפטיים שמנהלים את ההליך והנושים. לכן, למעשה, לחוק יש 3 מטרות עיקריות:
1. שיקום כלכלי של החייב והחזרתו כאדם מן המניין למעגל החברתי.
2. הגדלת שיעור הפירעון לנושים.
3. קיצור וייעול ההליכים והפחתת העומס מבית המשפט.
מה זה חדלות פירעון?
חדלות פירעון הוא נקודת זמן בה אדם או תאגיד אינם יכולים לעמוד בתשלום התחייבויותיהם (הוצאות, חובות, תשלומים וכיוצ') במועד שהתחייבו לו. למעשה סך הכנסותיהם ונכסיהם קטנים יותר מחובותיהם הקיימים והתחייבויותיהם העתידיות (סעיף 2 לחוק).
מה ההבדלים העיקריים בין פקודת פשיטת הרגל לחוק חדלות פירעון?
החוק החדש הביא למס' שינויים יעילים ועיקריים:
1. חלוקת סמכויות
לפי פקודת פשיטת הרגל - בקשות וההליכים היו מתנהלים בבית המשפט המחוזי, מה שהוביל לעומס רב וסחבת בטיפול המשפטי. שופטי המחוזי נאלצו להתמודד עם מסה עצומה של מקרי פשיטת רגל וכן בו בזמן לשפוט ביתר התיקים הרגילים (פלילי, אזרחי וכו'). לא אחת, היו מקרים בהם אזרחים "נתקעו" בהליכי פש"ר למשך שנים רבות מבלי לראות את הסוף.
לפי החוק החדש - חובות של יחיד בסך כולל של עד 150,544 ינוהלו תחת מערכת ההוצאה לפועל. הָרַשָּׁם ינהל את ההליך ויחליט בסופו האם לתת צו הפטר בהוצאה לפועל. חובות של יחיד מעל סכום זה, יתנהלו תחת הממונה על חדלות פירעון (כונס הנכסים הרשמי לשעבר) ובפיקוח בית משפט השלום אשר יתן את הצוים השונים. טיפול בחובות של תאגיד יהיו תחת ביהמ"ש המחוזי.
התוצאה: ייעול המערכת ומניעה של סחבת משפטית לכל הצדדים.
2. הגבלת זמני ההליך
לפי פקודת פשיטת הרגל – לא הייתה הגבלת זמן מתהליך הגשת בקשה לפשיטת רגל ועד קבלת צו הפטר למחיקת חובות. כלומר, במקרים רבים חייבים ותאגידים היו מוצאים את עצמם בהליכי פשיטת רגל שנים רבות (לעיתים גם 10 שנים), מבלי לקבל את צו ההפטר המיוחל.
לפי החוק החדש – ההליך מוגבל לזמן של עד 4.5 שנים, שבסופו החייב יקבל צו הפטר ושיקום כלכלי למחיקת יתרת חובותיו.
התוצאה: פחות אנשים נמצאים בהליכי פשיטת רגל ופחות עומס על ביהמ"ש. ככל שאדם יוצא מהליכי פשיטת רגל, הרי שהוא חוזר לחברה בתור אדם "טוב" יותר מאשר אדם שבמשך שנים רבות תקוע בהליך. עניין זה גם משפיע על משפחתו של החייב ועל החברה בכללותה.
3. מבחינים בין חייב תמים לרמאי
לפי הפקודה – לא ניתן דגש רב על מנת להבחין בין מי שיצר את חובותיו במרמה, זדון, או הפרת אמונים לבין מי שבאמת ובתמים נקלע למצוקות כלכליות.
לפי החוק החדש – לממונה על חדלות פירעון מוענקות סמכויות חקירה פליליות לאיתור חייבים שמנסים להסתיר נכסים או לנצל את הליך החדלות פירעון לרעה. בדיקת נסיבות יצירת החובות היא מן התהליכים הראשונים שמתרחשים עם קבלת בקשתו וכניסתו להליך.
התוצאה – הליך מסודר יותר שמכיל בתוכו חייבים שבאמת ובתמים מגיע להם צו לשיקום כלכלי ולמחיקת יתרת חובות.
4. חלוקת כספים לנושים
לפי הפקודה המיושנת – כספים שהחייב היה משלם לקופת הפש"ר, או כספים שהתקבלו כתוצאה ממימוש נכסיו היו מועברים תחילה לנושים המובטחים, בעלי השעבודים ולחובות לרשויות המדינה. רק לאחר פירעון חובות אלו, יתר הנושים הקטנים (כגון ספקים, אנשים פרטיים וכד') היו מקבלים את מה שנשאר.
לפי החוק החדש – הנושים הקטנים והרגילים יקבלו 25% מהכספים המגיעים לבעלי השעבוד הצף על נכסי החייב. בנוסף חלק מהחובות לרשויות המדינה (שבהתאם לחוק הישן נהנו מדין קדימה), יעמדו בתור כמו הנושים הרגילים.
התוצאה – הנושים הקטנים מקבלים יותר כסף בגין חובם. המדינה מוותרת על חלק מהחובות כלפיה.
למה ביטלו את פקודת פשיטת הרגל?
פקודת פשיטת הרגל היא חוק ישן במיוחד אשר נחקק בשנת 1986 (לקריאת החוק לחצו כאן), אשר היה מבוסס על פקודה מנדטורית אנגלית משנת 1936. הפקודה לא הצליחה להתמודד עם מקרים שונים והתפתחויות טכנולוגיות אשר הביאו לאי יעילות בניהול ההליך. לעיתים, בתי המשפט היו נאלצים ליצור כלים ואמצעים משפטיים לבדם (ולא מכוח החוק) כדי להתמודד עם בעיות מורכבות של מקרי פשיטת רגל (לדוגמא: כאשר הנכס העיקרי של פושט הרגל הוא אתר אינטרנט שמכניס כסף, שווי מוניטין וכדו').
נוסף על כן, בעקבות התגברות השימוש היומיומי באשראי, יותר ויותר אנשים נקלעו לחובות ונאלצו להתמודד עם הליכי פשיטת רגל. הדבר הביא לעומס רב וסחבת רבה שכן הפקודה לא הותאמה להתמודד עם מקרים רבים כל כך.
*האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי.
