"אם יש לי נחמה קטנה זה שאמא שלי ראתה אותי בבית הכנסת מפייט ושר. היא הייתה זמרת גדולה, וידענו שזה לקראת הסוף, אבל היא הייתה מגיעה להתפלל בשארית כוחותיה, והייתי רואה אותה למעלה בעזרת הנשים שמחה.
4 צפייה בגלריה
אוריאל שי
אוריאל שי
אוריאל שי
(צילום: טל שחר)
"הייתי בן 13 אז ובסידור שהקדישה לי לפני מותה כתבה: 'אני בטוחה שתצא אחד הפייטנים הגדולים בישראל'. רק היום, 21 שנים אחרי, אני מתחיל להגשים את חלומה".
אוריאל שי (34) מהרצליה, אחת מההבטחות הגדולות של הזמר הים תיכוני, שהגיע לצמרת התוכנית "כוכב נולד" בגיל 16, מלחין לגדולי היוצרים, מוזיקאי בחסד, עזב את המועדונים, הפאבים וכל "הברנז'ה" והחליט לממש את צוואתה של אימו להתחזק בדת ולהיות סוף סוף שלם עם עצמו.
שבוע לפני פתיחת הופעת הבכורה שלו בתזמורת האנדלוסית הפותחת עונה חדשה (ראו מסגרת) הוא מספר על הילדות הקשה בצל אימו החולה, אסתר שי ז"ל, אביו שמואל שאותו הוא מעריץ, המשפחה שהקים והמהפך שעבר בדיוק כמו שם סדרת הקונצרטים שאותה הוא פותח "בין קודש לחול".
4 צפייה בגלריה
שי. "כשאני שר שירים שאני מתחבר אליהם, זה יוצר הרבה יותר טוב"
שי. "כשאני שר שירים שאני מתחבר אליהם, זה יוצר הרבה יותר טוב"
שי. "כשאני שר שירים שאני מתחבר אליהם, זה יוצא הרבה יותר טוב"
(צילום: טל שחר)

המוות של אמא

הרבה כתרים קשרו בברנז'ה המוזיקלית לראשו של הנער הצעיר אוריאל שי. בגיל 16 הוא הפציע לראשונה על במת המוזיקה הישראלית בביצועים מדהימים בתוכנית "כוכב נולד":
"זה היה בעונה השנייה של כוכב נולד, אחת העונות שהוכתרו כמוצלחות ביותר של התוכנית, זו שהביאה לעולם את הראל סקעת הראל מויאל ועוד. הגעתי שם לרבע הגמר, ורבים גמרו עליי את ההלל והשופטים טענו שאני הבטחה גדולה שעוד תפרוץ.
"כשעמדתי שם על הבמה הייתי בסך הכול שלוש שנים אחרי מות אימי. אני בן יחיד למשפחה עם שלוש אחיות, אז היה פינוק בבית וכמובן שפינקו אותי, אבל האמת שמהרגע הראשון שאני זוכר את עצמי התמודדנו בבית עם מחלת הסרטן של אמא שנמשכה כמה שנים, זו בעצם הילדות שעברתי.
"אתה יוצא בחוץ משחק בבית הספר ועם החברים ויודע שבבית יש אפילה גדולה המלווה בפחד מתמיד שאימא עלולה למות. האחיות הגדולות וכמובן אבא שלי טיפלו בה כל הזמן במסירות, אז זו הייתה ילדות לא פשוטה עבורי. באיזה מקום, ורק היום אני יודע לומר את זה, זה עיצב לי את החיים, ואולי נתן לי להתמודד בגבורה עם מותה הבלתי נמנע".
כלומר?
"כשאימא שאתה כל כך קשור אליה ואוהב אותה מתה ואתה בדיוק בגיל 13 זה מכה שקשה מאוד לצאת ממנה, עד בלתי אפשרי. היא מותירה חלל גדול שיכולה לקחת אותך למקומות הכי נוראים שיש ולא חסרים מקרים.
"אבל העובדה שהתמודדנו כל הזמן עם זה, והתחלנו לאט לאט להפנים ולהכין את עצמנו ליום שהיא כבר לא תהיה, עזרה לי להתמודד עם הניסיון הקשה הזה. אלוהים לא נותן ניסיון כל כך קשה אלא רק לאדם שהוא יודע שמסוגל לעמוד בו, והצלחתי לעמוד בו".
4 צפייה בגלריה
האמא אסתר שי ז"ל
האמא אסתר שי ז"ל
האמא אסתר שי ז"ל
(צילום: פרטי)
איך?
"בכל סיטואציה שהייתה לי בחיים לא סטיתי מדרך הישר. לא סמים, לא אלכוהול. ילד טוב. הייתי במועדונים, בפאבים, היו פיתויים גדולים, כמובן שהיו גם רגעי משבר בגלל כל הזכרונות, אבל לא נתתי לעצמי ליפול אפילו לרגע אחד.
"מי שהרים אותי, טיפח אותי ועודד אותי ותמיד היה העוגן של חיי והוא כזה עד היום זה אבא שלי".

המשיכה לפיוטים

אוריאל עוצר לרגע את שטף דיבורו. הדמעות חונקות את גרונו. דמות דיוקנו של אביו עולה ועיני השקד החודרות שלו מתכסות בדוק של בכי: "אבא שלי הוא הכול בשבילי", הוא מסביר, "הוא דמות נערצת. אתה יודע, הוא היה צעיר כשאמא נפטרה וכמו הרבה אחרים הוא יכול היה למצוא זוגיות אחרת ולהתחתן ואולי להקים משפחה, אבל הוא תמיד אמר לעצמו: אני מקדיש את חיי לילדים שנותרו, עד שאני לא מתחן אותם, ועד שהם לא מקימים משפחה אני לא חושב על עצמי.
"הוא פשוט ויתר על חייו למעננו. הוא היה לי אמא ואבא, וחבר, ומנטור, ויועץ. מה גם שהוא פייטן גדול בעצמו, יש לו קול מדהים. כמו לאמא שלי, שהיה לה הרכב מוזיקלי משלה, היא הייתה מופיעה הרבה עד המחלה, באירועים, היא בעיקר התמקדה בשירים ישראליים עופרה חזה וכאלו. אבא שלי יותר בכיוון של הפיוטים ובעיקר אלו הפרסיים וגם הפיוטים המצריים. אני בכיוון אחר כמובן".
איזה פיוטים?
"מרוקאים".
די.
"כן, הרבה לא מאמינים שאני ממוצא פרסי ועוד משני ההורים כשהם שומעים אותי. התמקדתי בפיוטים מרוקאים כל חיי, נמשכתי לזה. בית הכנסת בהרצליה 'עקידת יצחק' שהייתי הולך אליו מגיל 3 היה בית כנסת מרוקאי והוקסמתי מהפיוטים שלהם, ומאז ועד היום למעשה זו עיקר ההתמחות שלי.
"כל האחיות שלי והאחיינים שלי שהם פרסים אסלים, שרים רק פיוטים מרוקאים. הם התחברו לזה.
"יש משהו בפיוטים המרוקאים שמבוססים על המוזיקה האנדלוסית שמאוד מתחברים לכל סוגי המוסיקה ולכל הז'אנרים. קל מאוד לעבד אותם, ולתת להם אינטרפטציות עכשוויות, בדיוק כמו שאני עושה, ובדיוק כמו שאנחנו מתכוונים לעשות בסדרת הקונצרטים באנדלוסית.
"רק פיוטים מרוקאים יכולים להתחבר למיכה שטרית, חווה אלברשטיין או לשנסונים, פלמנקו ואפילו שירי חסידות ויידיש עממיים, בעיבוד נכון הכול מתחבר להרמוניה מופלאה".
4 צפייה בגלריה
אוריאל שי. "אלוהים נותן ניסיון קשה רק לאדם שהוא יודע שמסוגל לעמוד בו"
אוריאל שי. "אלוהים נותן ניסיון קשה רק לאדם שהוא יודע שמסוגל לעמוד בו"
אוריאל שי. "אלוהים נותן ניסיון קשה רק לאדם שהוא יודע שמסוגל לעמוד בו"
(צילום: טל שחר)

הבחירה בדת

ההרמוניה עליה מדבר אוריאל בשיריו מתבטאת היטב גם בחייו שדומה כי הגיעו להשלמה אחרי שנות חיפוש וכאוס נפשי: לפני שלוש שנים הוא התחתן עם קארין כשהוא בן 31, הביא לעולם שתי בנות, אור-אסתר על שם אימו המנוחה בת השלוש והללי בת התשעה חודשים, הוא כמובן מתגורר ליד אביו, המלווה אותו ומסייע לו גם בגידול הנכדות. המשפחה שהקים אולי היא זו שהביאה אותו גם לעשות מהפך באורח חייו ולהתחזק בדת.
"שתבין, זה לא שהייתי מחלל שבת בפומבי. זה נכון שלפני המחלה של אמי היינו די חילוניים בבית, אבל כשהיא חלתה כל המשפחה החליטה לשמור שבת. גם אז לא היינו ממש דתיים, בלי כיפה וכאלו, אלא רק בבית הכנסת. וכמובן, שעם הזמן, למרות שהקפדתי על שמירת שבת, הייתי די מעורה מה שנקרא בעולם החילוני. מועדונים, פאבים, בקיצור כל הריק הזה. הייתי בטוח שהעתיד המוזיקלי שלי, בדיוק כמו שאמרו לי בכוכב נולד, נעוץ בזמר הים תיכוני. זה מה ששרתי, שירים יווניים, טורקים, מזרחית".
אז מה קרה?
"לא זוכר שהיה טריגר מסוים. אני זוכר שהרגשתי שמשהו בי לא אותנטי. שמשהו בי תמיד חוזר לילד הקטן בבית הכנסת שמפייט את 'שירת הים' ואמא שלו מסתכלת עליו מעזרת הנשים. כשהייתי חוזר הביתה אחרי הופעות וקונצטרטים מאוד מוצלחים הייתי תמיד בבית מזמזם לעצמי את הפיוט, שם הרגשתי הכי שלם.
"יש קטע שאני מאוד מאמין בו, שזמר אמיתי, לא משנה באיזה ז'אנר הוא שר, חייב להתחבר קודם כל למילים שהוא שר, לא רק למנגינה. הסינגל הראשון שהוצאתי "דרכך החדשה" היה פרי הלחנה שלי על מישהי שאהבתי והחלטנו להיפרד ובשיר אני בעצם מפרגן לה על חייה החדשים.
"זה הרגיש לי נכון אז להתכוון גם בהלחנה וגם במילים ולכן השיר התקבל טוב. כשאני שר שירים שאפילו יש להם מוזיקה מצוינת אבל המילים לא מתחברות אליי - אני מרגיש לא נכון עם זה. כשאני שר שירים שאני מתחבר אליהם, בתוכן שלהם, זה יוצר הרבה יותר טוב. הרגש, הלב, המוח והגרון מסונכרנים ומרגישים את זה גם אלו ששומעים.
"אז התחלתי לחזור לשירי ילדותי והבנתי שיש לזה גם קהל, והוא דווקא לא מבוטל, והיום ברוך ה' יש הרבה הופעות, יש הרבה הזמנות, ואני גם בשבוע הבא מגשים את חלום חיי להופיע בקונצרט האנדלוסית כשלצידי ליאור אלמליח.
"ליאור הוא היה הפייטן שהכי הרבה נשאתי אליו עיניים. כשהייתי ילד, הדיסק שלו יחד עם התזמורת האנדלוסית התנגן בימי שישי עם הניקיונות כל הזמן. אז להופיע איתו על במה אחת בסדרת קונצרטים זו הגשמת חלום אמיתית, וגם, ואני לא יכול להשתחרר מזה, הגשמת צוואתה של אמי שתמיד קיוותה שאני אמשיך לענג אותה למעלה עם שירי פיוטים".