הפילוסופיה של סהר צור פשוטה: הגוף האנושי חייב תנועה, וכדי לנוע בצורה בלתי מזיקה, פעולת ההליכה והריצה חייבת להיות נוחה ככל האפשר. בקליניקה שלו בחדרה, "ספורטופדיק", הוא מדגים לנו איך להתאים אישית לכל אחד ואחת את המדרסים הטובים ביותר לכפות הרגליים, כאלה שיאפשרו לכולם לפרוח מבחינה גופנית - ובעיקר לנוע טוב יותר.
צפו בסרטון המלא:
צור חולק בכנות את סיפור הפציעה האישי שלו, שהוביל אותו בין היתר לנתיב המקצועי שבו הוא נמצא כיום. מה אמרו לו הרופאים בדרך שתיסכל אותו, ואיזה מפגש מרגש שינה את חייו? "התאהבתי בעולם התנועה ובניתוח התנועה", הוא אומר בחיוך.
תפקידם של המדרסים הוא לפזר את נקודות לחץ והעומסים על גבי כף הרגל. המדרסים אמורים לייצב את מנח הקרסול באופן נייטרלי, כך שכף הרגל לא תיטה יתר על המידה פנימה או החוצה. אחרי שהבנו את העיקרון הבסיסי, נכיר את שיטות הכנת המדרסים:
מטבע גבס
הגישה המסורתית והוותיקה ביותר הכנת מדרסים על מטבע גבס. השיטה מתחלקת לשניים:
1. שימוש בגבס רטוב - בעזרת יריעות או כפפה פולימרית. הנחת כף רגל מורמת על סד, תוך שמירה על מנח קרסול ניטרלי עד להתקשות הגבס. לאחר מכן מורידים את תבנית הגבס שנוצרה וממלאים גבס חדש לתוך התבנית שנוצרה.
לאחר התגבשות החומר מקלפים את שכבות הגבס החיצוני, מעבדים ומשייפים את המטבע. בחלק האחרון של התהליך מחממים את החומרים הפולימריים ומניחים אותם על המטבע, בתוך מכשיר ואקום, אשר יונק את האוויר ומעתיק את המנח של הגבס.
2. דוגמים את כף הרגל במנח ניטרלי לתוך תבנית ספוג, ולאחריה יוצקים גבס לספוג. כשהגבס מתייבש מקלפים אותו ומקבלים דגימה סטטית של כף הרגל. לאחר מכן, מחממים את החומרים הפולימריים ומניחים את המטבע בתוך מכשיר ואקום שמעתיק את המנח של הגבס.
שימוש במטבע ספוג היא השיטה הנפוצה ביותר לדגימת הרגל, ומהווה למעשה אבולוציה לשיטה הפחות מדויקת של חבישת גבס רטוב לצורך קבלת תבנית.
הכנת מדרסים בהטבעה אקטיבית
שיטה חדשנית שעושה שימוש בחומרים טרמופלסטיים (מתעצבים בחום) דינאמיים, והטבעתם על גבי כף הרגל במנח הניטרלי. למעשה, באופן זה נחסך שלב משמעותי של דגימת הרגל בתבנית סטטית. רמת הדיוק של המדרס עולה, וכן סוג התמיכה הנדרשת לכף הרגל מתקבלת באופן היעיל ביותר.
דגימת הרגל ע"י סורק תלת מימד
לאחר צילום הרגל מתבצעת הכנת המדרס במדפסת תלת מימדית או מכשור חריטה מתקדם של מדרסים בהתאמה אישית. נכון להיום שיטה זו עדיין אינה מספיק בשלה. הסיבה לכך היא החומרים שבשימוש במדפסות התלת מימדיות שאינם תואמים את אופי השימוש ותנועתיות כף הרגל.
"בסופו של דבר", מסכם צור, "אין טכניקה אחת שהיא נכונה לכולם. מדובר על עניין של ארגז כלים טיפולי שיש למטפל ובאחריותו להשתמש בכלי הנכון ביותר שייתן את המענה האידיאלי לטיפול בבעיה".
