סשה לי כהן, בת 34 בלבד במותה, נולדה כבן והתייתמה מהוריה כשהייתה בת 3 בלבד. דודתה, בתיה כהן, גידלה אותה כל חייה, וליוותה אותה גם בתהליך המורכב שבו שינתה את מגדרה. לפני שבועיים הסתיימו חייה של כהן ז"ל בפתאומיות טרגית, והמשפחה יצאה למאבק על מנת להביא את גופתה לקבורה בעיר חדרה.
מדובר היה במבצע סבוך ומורכב, במיוחד בימי קורונה. כנגד כל הסיכויים ואחרי תלאות מרובות, הצליחו בזק"א בהובלת המתנדב מחדרה, חזקי מנת, תוך שיתוף פעולה עם שלל גורמים לאומיים ובינלאומיים, להטיס את הגופה ממדריד לקבורה בבית העלמין בחדרה. בנוסף לבירוקרטיה, נאלצו להתמודד גם עם סגירה פתאומית של שדה התעופה במדריד , בשל סופת שלגים קיצונית.
קראו גם:
חזקי מנת הרים את הכפפה ברמה המקומית של הארגון וניהל אותו לוגיסטית יחד עם בכירי הארגון. "טיפלתי בהרבה מקרים, אבל כל כך הרבה תלאות, בירוקרטיה, פגעי מזג אוויר, ודברים שמשתבשים לרעתנו, בזה לא נתקלתי ועוד במקרה של נפטרת שסבלה כל כך הרבה בחייה", הוא מספר.
מנת התוודע לסיפורה של סשה לי כהן מדודתה, בתיה כהן, ומספר שהצעירה סבלה רבות במהלך חייה בשל התמודדותה עם שינוי המגדר, ובעיקר בשל יחס הסביבה אל השונה.
לפני כשבועיים הגיעה הבשורה המרה אל דודתה בחדרה. "בשתיים בלילה הודיעו לה שאחייניתה נפטרה מדום לב ומכאן הטיפול מול משרד החוץ", מסביר מנת. "התחלנו לטפל מול משרד החוץ, הפנו אותנו לחברה מומלצת שמתעסקת עם הובלת נפטרים, ובינתיים נאלצנו לטפל בתושבות שלה, כיוון שלא שילמה ביטוח לאומי מספר שנים בוטלה תושבותה. פה קיבלנו סיוע מביטוח לאומי בחדרה ומעירית חדרה שהעבירו פנייה למשרד הפנים בירושלים, כך שבסוף קיבלנו אישור פטירה מקדישא ירושלים, שמאשרים קבורה בחדרה".
המשוכה השנייה הייתה העברת הגופה לישראל. "בימי שגרה זה עניין של מינימום שבוע, כעת עם החגים והסגר לפחות שבועיים. זו הייתה התשובה בכל אחת מהחברות שפנינו אליהן ועוסקות בתחום. וכאן עלה גם העניין ההלכתי, פנינו לרב ישראל מאיר ביטון, הרב הראשי לחדרה, שפסק שהדודה יכולה לשבת שבעה גם ללא קבורה".
אך בכך לא תמו הקשיים. לאחר שהתקבל אישור להעברת הגופה, החלה במדריד סופת שלגים קשה ושדה התעופה הושבת. בזק"א החליטו לא להמתין עוד, ושקלו להעביר את המנוחה בנסיעה של 17 שעות במשאית מספרד לצרפת, אך גם הרעיון הזה בוטל בשל תנאי הכבישים שכוסו בקרח.
לאחר מאמצים בלתי נדלים, הצליחו בסופו של דבר להעלות את הארון על אחת הטיסות הבודדות לישראל, וביום שני בלילה הגיעה סוף סוף האחיינית היקרה לישראל, והובאה באותו לילה לקבורה בקור מקפיא וגשם סוחף.
בלוויה נשא מנת דברי הספד מרגשים ואמר: "יהודים יראי שמיים לא שואלים למה? כי זה חשבונות שמיים. אנחנו שואלים מה? ואני הקטן חושב שה'מה' זה מה הצוואה שהשאירה לנו. כמי שסבלה המון בחייה מאי קבלת האחר והשונה, אני חושב שהצוואה שלה היום ובטח בעידן כה מקוטב בו אנו חיים, זה להכיל אחד את השני, לקבל אחד את השני עם כל המחלוקות, ולסלוח אחד לשני".
דודתה, שהייתה לה כאם, בתיה כהן ובת דודה, טל כהן, הוסיפו ואמרו: מה שצריך לקחת מהסיפור הזה, זה לקבל אחד את השני לא משנה מה הלבוש או החיצוניות. סשה סבלה מאוד כילד, כנערה, ובכל זאת הלכה עם האמת שלה והאותנטיות שלה. גם זה שחיכינו כל כך הרבה להגעת הגופה, והמלחמה של זק"א להביאה ללא הבדל דת ומין, מעבירה מסר של קירוב לבבות. בסוף כולנו עם אותם איברים פנימיים, כולנו צריכים חיזוק, וכאחים כל כך חבל שאנחנו מקשים זה על זו".
עוד מסרו כי הן מודות לארסנל הגופים הארגונים ומשרדי הממשלה, שלקחו חלק במבצע הבאת סשה ז"ל ארצה.
לעדכונים - חדשות חדרה
