הקורונה
אלונה עזרא: "תקופת הקורונה התאפיינה כבלבול אחד גדול. זה התחיל בכך שיומיים לפני הפסקת הלימודים היה אמור להיות למגמת מחול בה אני לומדת מופע גדול, שעבדנו עליו רבות והוא התבטל. זה לא משהו שיהיה בשנה הבאה. זה היה מאכזב מאוד כי זו גולת הכותרת של המגמה השנה. מבחינה לימודית זו היתה אמורה להיות שנה אינטנסיבית מאוד. אני זוכרת איך כולם אמרו לי תמיד, 'חכי לכיתה י"א', ואף אחד מאיתנו בפועל לא הרגיש בשיאו, שיעורי הזום לא היו אפקטיביים. התרחקנו מבית הספר והיינו גם פחות מגובשים כשכבה. היתרונות היו שהיה לנו זמן פנוי לעצמנו, לתחביבים או לחברים, אבל זו היתה שנה מאוד מבלבלת".
תובל אביב ירון: "לחלק מהתלמידים הקורונה 'עזרה' מבחינה לימודית, כי ירדו חלק מהבגרויות. כשחזרנו ללמוד כעבור כמה חודשים, היה לי ממש קשה, אבל למזלי, בבית הספר דחקו בי לסיים את מה שנשאר והבגרויות היו קלות יחסית".
יובל אבולפיה: "השנה דווקא התחילה טוב. אלא שאחר כך הגיעה הקורונה ועצרה את הלימודים. בנוסף, היא גרמה לדחייה של הבגרויות וגם של פרויקט גדול בחשמל שהתחלנו לעבוד עליו בתחילת השנה ורק בעוד שבוע ניבחן עליו. הטיול השנתי שלנו התבטל וזה מאכזב כי זה הטיול האחרון במסגרת בית הספר. כל התקופה יצרה מצב שעכשיו, בסוף י"ב, במקום לסיים עם הלימודים ולנוח, אנחנו צריכים לבוא לבית הספר לעוד חודש. גם בתקופת הלמידה מרחוק בזום, שעבורי אישית היתה מאתגרת והיה לי קצת קשה, התגברתי על הכל בזכות צוות הלמידה שעזר לנו מאד בפרטני דרך הטלפון".
שי־לי חן: "בגלל הקורונה הציונים השתפרו, כי נתנו לנו כל מיני עבודות ועשינו אותן בבית. כולם קיבלו ציונים טובים יותר, כולל כאלה שבדרך כלל לא כל כך הולך להם במבחנים. מהבחינה הזו היה בזה גם משהו טוב. הלמידה בזום היתה פחות יעילה כי החומר לא עבר בצורה מיטבית. מבחינה חברתית, מצד אחד התחזק הקשר עם החברים הקרובים, כי אתה בבית כל היום, אין הרבה מה לעשות אז מדברים המון בטלפון. אבל עם ילדי השכבה לא נשמר קשר ויש ריחוק. כשחזרנו ללמוד היתה תחושה של כמו היום הראשון ללימודים".
הבגרויות
אלונה עזרא: "יש לי המון חששות לגבי הבגרויות שלי. אני פוחדת שפתאום יגידו לנו שניבחן או נשלים חומר במועד אחר. זה מלחיץ נורא, אבל בגלל שזה מצב שכל התלמידים בארץ חווים, ובעולם גם, אני מאמינה שלא יערימו עלינו קשיים מיותרים. אני מאמינה גם שבית הספר מוכן לגל שני אם יהיה כזה בשנה הבאה".
תובל אביב ירון: "יש פחד מאוד גדול שבתעודת הבגרות, הנקודות לא יהיו מספיק גבוהות. מה שעשינו כדי לכפר על כך היה לנסות להשיג ציון גבוה ביותר במקצועות שכן היו בהם בגרויות. כל זה מתוך חשיבה שאולי באוניברסיטה יסתכלו על התעודה ויגידו 'אה אלה ממחזור הקורונה'".
מסיבות הסיום
יובל אבולפיה: "לא ערכנו נשף, צפוי לנו טקס סיום בבית הספר שהיה אמור להיות עם 200 מוזמנים וגם זה לא יקרה כי הורידו ל־50 מוזמנים. מאוד מאכזב שההורים לא יהיו, והמשפחות שלנו לא יכולות לציין איתנו את סיום התקופה הייחודית הזו. לא ככה דמיינתי שייגמרו הלימודים, אבל אין מה לעשות, זו מציאות שנכפתה עלינו".
תובל אביב ירון: "ערכנו נשף רק שלנו. היה כיף מאוד, אבל מה שהיה חסר זה מסיבת הסיום עם ההורים והמורים, כי זה באמת מרגש ונותן סיומת לתקופה"
שי־לי חן: "היתה אמורה להיות לנו מסיבת סיום והיא התבטלה בשל אירועי הקורונה. התאכזבנו מזה מאוד כי זה סיום כיתה ט' ובשנה הבאה אנחנו מתפזרים לכיתות שונות ומגמות שונות, עם ילדים חדשים. התכנון היה לקיים מסיבה עם ההורים, ובשלב מאוחר יותר ההורים היו אמורים ללכת ואנחנו אמורים להישאר למסיבה עם די.ג'יי, אבל לצערנו הכל התבטל. בשבוע הבא תהיה לנו מעין פרידה מהמורה והחברים לכיתה במעמד חלוקת התעודות. זה לא אותו דבר, וזה אפילו לא שכבתי אלא כיתתי, ככה שהקורונה פגעה מאד באווירת הסיום".
תובל אביב ירון: "ערכנו נשף רק שלנו. היה כיף מאוד, אבל מה שהיה חסר זה מסיבת הסיום עם ההורים והמורים. מסיבה כזו היא באמת מרגשת עם הנאומים ועם התחושה שהנה עבודה קשה של 12 שנות לימוד הגיעה לקיצה, עשית את זה. זו חוויה שלא תהיה לנו. גם 'רונדו' (סיבוב המכוניות הצופרות של השמיניסטים) לא עשינו. אלו דברים שאם לא קרו הפעם הם כבר לא יקרו וזו עוד חוויה חסרה. אלו הרי דברים שקורים פעם בחיים. כולם עשו את זה לפנינו ולנו לא יצא".
התוכניות לקיץ
יובל אבולפיה: "תכננתי לעבוד כי הגיוס שלי הוא רק בעוד שמונה חודשים, תכננתי גם לנסוע לחו"ל עם חברות. זה כנראה לא יקרה במצב הדברים הנוכחי. בשנתיים האחרונות עבדתי כמלצרית וזה נעצר בתקופת הקורונה. גם עבדתי דרך בית הספר בהרכבת ארונות חשמל בתל אביב. גם זה נעצר".
שי־לי חן: "אני מחפשת עבודה ובינתיים לא מוצאת. בכל מקום שאני מנסה אומרים לי שמחפשים מישהו קבוע ולא רק לחודשיים. אני חושבת שלעובדה שהקורונה הותירה המון מבוגרים מובטלים תהיה השפעה על היכולת שלנו למצוא עבודה בקיץ הזה".
תובל אביב ירון: "אני מתגייס רק בנובמבר ולכן היו לי תכנונים לשלוש חופשות שונות, בכל פעם עם חברים שונים. כרגע טיסות הן לא דבר אפשרי. יש חשש שמי שטס עלול לדפוק לעצמו את הגיוס, לך תדע מה עוד יכול להתפתח בגזרת הקורונה. אבל לא נורא, נהנה בארץ ממה שיש".