למה חדרה?
"נולדתי בבלארוס ועליתי לארץ בגיל ארבע. בהתחלה גרנו בפרדס חנה, וכשהייתי בכיתה ג' עברנו לחדרה, ואותה עזבתי אחרי התיכון לתל אביב. הסיבה שחזרתי לחדרה הייתה שהגרלתי בסטאז' את בית החולים 'הלל יפה', וגיליתי בית חולים קסום עם עובדים ואנשים נהדרים, והחלטתי להשתקע כאן כי אני רואה אופק מקצועי. בעקבות זה קניתי דירה בעיר, ואנחנו גרים בשכונת עין הים. אנחנו אוהבים מאוד את השכונה ואת המיקום שלה, עם הקרבה לים ולשמורת הטבע המקסימה שנמצאת לידנו".
ד"ר ילנה גריבץ טיאוסנוד"ר ילנה גריבץ טיאוסנו
ד"ר ילנה גריבץ טיאוסנו
(צילום: יאיר שגיא)
משהו מיוחד שקרה לך?
"העבודה שלי, שבה אני מגיעה בכל יום לבית החולים ולא יודעת מה מחכה לי, ולפעמים עושה תורנויות של 24 שעות, היא מיוחדת מאוד. אני זוכה לעשות דברים שמשפיעים על מטופלים, וזה מיוחד מאוד בעיניי שאני יכולה להשפיע ככה על חיים של אנשים, ולא כל אחד זוכה לעשות את זה. רכבת ההרים המטורפת שכל רופא חווה במהלך תורנות היא יוצאת דופן, וזה היום-יום שלי שהוא משוגע ומעניין".
מה הכי גרוע כאן?
"דברים בחדרה מתפתחים יחסית לאט. העיר מתקדמת ושואפת לקדמה ואני מברכת על זה, אבל זה לוקח הרבה מאוד זמן. בניית התשתיות היא איטית מאוד. אצלנו בשכונה למשל אין מכולת או קופת חולים, וגם לא בית קפה, וזה מפריע. גם מבחינת התנועה, במקום שייקח לי חמש דקות להגיע מהבית שלי ל'הלל יפה', בשעות הבוקר זה לוקח לי חצי שעה, וזה מבאס".
מה חדרתי בעינייך?
"החום והסולידריות של האנשים לעיר, ואחד לשני. זה משהו מאוד חדרתי ומקומי. אצלנו בשכונה אנחנו מרגישים היטב את חיי הקהילה, ושאף אחד לא נמצא בבועה של עצמו ושכולם מעורבים בעשייה השכונתית והעירונית, וזה נחמד. זאת תחושה של מחויבות אחד לשני וכלפי העיר וזה כיף".
עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"סבא וסבתא שלי היו דמויות משמעותיות מאוד בחיי בתור ילדה, ובגידול שלי, ובעיצוב מי שאני כיום, והם לא זכו לראות אותי בתור אדם מבוגר, כי הם נפטרו כשהייתי בגיל התיכון. הם פיספסו את החתונה שלי ואת לידת הבן שלי ואת הפיכתי לרופאה, ככה שאילו הייתה אפשרות, הייתי שמחה לשבת איתם על איזה כוס תה".
מה המקום האהוב עלייך בחדרה?
"היות שאת רוב הזמן אני מבלה בבית החולים 'הלל יפה', אז המקום האהוב עליי שם בתור כירורגית זה חדר הניתוח, שזה החדר שבו אני מגשימה את עצמי מבחינה מקצועית, וגם יוצרת קשרים בין-אישיים עם המטופלים שאותם אני מנתחת. מחוץ לשעות העבודה, אני אוהבת מאוד את השמורה שיש לנו ליד הבית, ושם אנחנו מטיילים אני ובן-זוגי עם הכלבים שלנו, ועם הילד שלנו בן הארבע".