תושב חדרה כבן 68, חזר במאי 2013 מחופשה בתאילנד לאחר שעבר במהלכה אירוע מוחי קל וחש שיתוק זמני ביד ורגל ימין שחלף.
לאחר מספר חודשים, ולאחר שחזר ארצה, החל התובע להתלונן על חולשה וכאבים בפלג גופו השמאלי.
הוא אושפז בבית החולים "הלל יפה" ואובחן כמי שסובל מהיצרות קריטית של עורקים בראש מצד ימין וחסימת עורקים משמאל. לאחר מספר חודשים עבר התובע ניתוח לכריתת פני העורק הראשי המספק דם לראש ולצוואר. זה לדבריו, על פי כתב תביעה שהוגש נגד בית החולים, דרדר את מצבו והפך אותו לסיעודי.
בדו"ח לאחר הניתוח כתב עוזר המנתח כי "בזמן הניתוח תוך כדי הכנסת השנט (צינורית) נוצר קרע בעורק... כל הניסיונות לתקן את הקרע נכשלו, כי העורק ניקרע שוב ושוב עקב הדופן החולה. היה הכרח לקשור את העורק התרדמני הפנימי (עורק הראש) קרוב לכניסתו לגולגולת, עקב אי יכולתו ליצור מעקף". על פי הרשומות הרפואיות, טופל התובע לאחר הניתוח בתרופות להורדת לחץ הדם.
שבועיים לאחר הניתוח שוחרר התובע לביתו כדי לציין את חג שמחת תורה, אך הובהל למחרת חזרה ל'הלל יפה' עם סימנים לשבץ מוחי קשה.
"השימוש בתרופות להורדה אגרסיבית של לחץ הדם, שהמטופל קיבל, הפחית את זרימת הדם למוח", נכתב בחוות דעתו של ד"ר וידנפלד, נוירולוגי חיצוני, שבדק את התובע לבקשת המשפחה. ד"ר הלוי ציין כי שילוב של 3 תרופות נוגדות קרישה מעלה הסיכון לדמם מוחי בנוכחות אטם תת חריף, ולפגיעה באספקת הדם למוח.
התובע שוחרר מביה"ח לשיקום שארך 3.5 חודשים בבית לוינשטיין כאשר הוא משותק בפלג גופו השמאלי.
"הליכתו נעשתה איטית ומסורבלת"
בחוות דעתו של ד"ר אולג שפיר, מומחה לרפואה פיזיקלית ושיקום, אותה צרף עו"ד שפירא לכתב התביעה , נאמר כי "התובע נזקק לעזרה רבה בישיבה ובקימה, הליכתו נעשתה איטית ומסורבלת, ויד שמאל שלו אינה תפקודית." עוד ציין ד"ר שפיר כי התובע סובל מאי שליטה על סוגרים ונאלץ להיעזר במקל הליכה וסד.
ד"ר יעקב וידנפלד, מומחה לנאורולוגיה, בדק את התובע ואבחן אצלו נכות לצמיתות בשיעור של 60%, נכות זו מתווספת לנכות בשיעור 10% שאובחנה לתובע ע"י מומחה א.א.ג, ד"ר פטר פרידמן, שבדק את הנזק למיתרי הקול של המטופל ואת הצרידות הקבועה שהוא סובל ממנה.
על פי פרופ' לאוניד לנצברג, מומחה לכירורגיה כללית וכלי דם שחוות דעתו צורפה לתביעה, הצוות הרפואי לא הציע לגמלאי את האופציה לעבור צינתור במקום הליך ניתוחי ושלל ממנו את זכותו על גופו.
עוד ציין פרופ' לנצברג, כי גרימת הקרע בעורק במהלך הניתוח, הינו סיבוך נדיר כתוצאה מהחדרת סטנט (תּוֹמְכָן). לדבריו קרע כזה לא מתרחש בידיו של מנתח מיומן, ולהערכתו הניתוח נעשה בחוסר זהירות שהובילה לנכות.
עו"ד רן שפירא הגיש תביעת פיצויים במיליוני שקלים נגד משרד הבריאות, המפעיל את ביה"ח 'הלל יפה'. לדברי עו"ד שפירא כי הפגיעה בחופש הבחירה של המטופל בהליך הרפואי שעבר, בנוסף לסיבוך בניתוח - גרמו לתובע להפוך לנכה סיעודי לשארית חייו. התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
מבית החולים הלל יפה נמסר כי "בית החולים פעל באופן הרפואי הנדרש במקרה של המטופל. הפעולה בוצעה על ידי מומחים בעלי שם. בשל חובת סודיות רפואית ובשל העובדה כי המקרה נידון כעת בבית המשפט, בית החולים יגיב בערכאות המתאימות".
