הבחירות המקומיות כבר עברו, יש לנו מועצה חדשה בחדרה וראש העיר המכהן צביקה גנדלמן, קיבל מהציבור מנדט להמשיך 5 שנים נוספות.
ואולם, למרות שהקדנציה הקודמת במועצת העיר ובעיריית חדרה, התנהלה באופן יחסי על מי מנוחות, אם מתייחסים לעיר שמונה כ-100 אלף תושבים, מה שטרף את הקלפים היה יום ראשון אחד בתחילת יוני. אז חוו תושבי חדרה "דז'ה וו" כשראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, עם מקורביו היועץ והנהג בבר אפללו, מנהלת הלשכה אורלי נגר והקבלן סמי לוי - נעצרו על ידי המשטרה.
למה דז'ה וו? כי זו לא הפעם הראשונה (וגם לא השנייה), שתושבי העיר רואים את המחזות האלה. מעצרים, פשיטות על עירייה וראשי עיר בחקירה ומעצר. האם בקדנציה הנוכחית סוף סוף הדברים ישתנו?
חשדות חמורים
הבוקר בו נעצר גנדלמן היה נראה דומה מאוד לבוקר יום א', 9 ביוני 2013, כשאנשי היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה (יאח"ה) פשטו על בניין עיריית חדרה, על משרדי החברה הכלכלית חדרה (חכ"ל) ועל בתים ומשרדים של בכירים בעיריית חדרה, שנחשדו בשלל עבירות כמו שוחד, הלבנת הון ועבירות אחרות.
הפשיטה אז התקיימה לאחר חקירה סמויה שניהלה יאח"ה במשך חודשים, בשיתוף רשות המיסים ופרקליטות מחוז חיפה. במהלכה נעצרו ועוכבו לחקירה 13 חשודים, קבלנים ויזמים, וראש העירייה דאז, חיים אביטן.
לחשודים יוחסו עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות על פקודת המיסים. אביטן הובא בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, מנחם מזרחי, ונחשד בקבלת שוחד במיליוני שקלים, בתמורה לקידום ענייניהם של קבלנים.
אתו יחד נעצרה גם מנכ"לית החכ"ל דאז - חגית גולני, אחיו של אביטן - אלי אביטן, ועוד אנשי עסקים וקבלנים. בהחלטה להאריך את מעצרו ומעצר החשודים האחרים, כתב השופט מזרחי בהחלטתו כי "מדובר בפרשה חמורה. התמונה הראייתית המתקבלת, הלכאורית, היא של חדירה של גורמי פשיעה לתוך עיריית חדרה, לרמות הבכירות ביותר, וזאת באופן שיטתי ולאורך זמן".
הבכירים, נטען, קיבלו ואף נתנו שוחד וטובות הנאה בתמורה לאישורים שניתנו למכרזים והיתרים להקמת פרויקטים בעיר.
בעקבות האירועים, נעשה במהלך מערכת הבחירות שימוש נרחב בחומרי המעצר. העננה פגעה פוליטית באביטן והוא הפסיד בבחירות לראשות העירייה.
לפני כשלוש שנים (יולי 2015), הודיעה פרקליטות מחוז חיפה כי החליטה לסגור את התיק נגדו מחוסר ראיות. פרקליטיו, עו"ד יעקב בורובסקי ועו"ד דוד ליבאי טענו אז, כי החלטה זו התקבלה מאוחר מדי, וכי אין בה כדי לבטל את הצורך לבדוק בדיעבד מה גרם לפתיחת חקירה מיותרת זו, ומדוע היא נפתחה סמוך לבחירות. עוד תהו עורכי הדין ושאלו "מי יפצה את אביטן על עינוי הדין שעבר במשך שנים?".
לאחר ההודעה על סגירת התיק, התראיין אביטן ל"ידיעות חדרה", סיפר על התקופה הקשה בחייו ואמר בין היתר: "אין כפרה על העוול שנגרם לי. ראיתי את מפעל חיי קורס לנגד עיניי".
נכנע ללחץ
פרשת חיים אביטן לא היתה הראשונה בכל הקשור למעצרי ראשי עירייה בחדרה. קדם לו מעצרו של ראש העירייה ישראל סדן, בשנת 2003.
סדן הורשע בעבירות שוחד והפרת אמונים, ונשפט לשמונה חודשי מאסר בפועל, שאותם ריצה בכלא מעשיהו. בעקבות הגשת כתב האישום נגד סדן, הוקם בחדרה אוהל מחאה, ועלתה דרישה שיתפטר מתפקידו. סדן נכנע בסופו של דבר ללחץ הציבורי, התפטר, והודיע כי "בשל המשפט לא אוכל להקדיש עצמי לניהול העיר ולתושביה, כפי שעשיתי עד היום".
בראיונות שהעניק בעבר לתקשורת אמר, כי הוא מאמין ש"שליח ציבור צריך לשמש דוגמה לאלה שבחרו בו, ולכן החלטתי לפרוש".
בכתב האישום שהוגש נגדו נטען, בין היתר, כי סדן התחייב לכסות חובות של אחת הסיעות המקומיות בחדרה בסכום של 150 אלף שקלים לחודש. היתה זו סיעתו של מרדכי אנגל (אביה של היועצת המשפטית של העירייה דהיום, שרון שרוני). עוד נטען, כי בהסכם נוסף עם חבר מועצת העיר יואל יהושע, התחייב סדן שהעירייה תשכור נכס שנמצא בבעלותו של יהושע. הוא היה חבר מועצה מטעם ש"ס, אולם "ערק" ממנה לקואליציה של סדן.
בעקבות זאת הורשע סדן בבית המשפט המחוזי בחיפה, ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי (שהומרו לשישה חודשי עבודות שירות), וכן קנס כספי של 60 אלף שקלים. בית המשפט המחוזי גזר גם את דינם של מעורבים נוספים בפרשה, כמו סגן ראש העירייה דאז אברהם בלדב, מרדכי אנגל ויואל יהושע. על כולם נגזרו חודשי מאסר או עבודות שירות וקנסות כספיים.
את החלטתו נימק השופט אילן שיף בדברים: "כולם כשלו במעשי שחיתות ומעלו בתפקידיהם הציבוריים. סדן היה זה שעמד בראש הפירמידה, ועל פיו יישק דבר. במעמדו הרם יכול והיה חייב למנוע את ההידרדרות לכל עסקאות השוחד. כגודל מעמדו, בשל תפקידו כראש עירייה ובשל עברו המשטרתי הבכיר, כך גם גודל אחריותו לעבירות שנעברו".