"התלמידים התפעלו מהעוצמות שגילו אצל הוריהם, וסיפרו ששאבו השראה רבה מסיפור הגבורה של עליית הוריהם ארצה, ומיכולת ההתמודדות שלהם עם מכשולים ובעיות". כך אומרת השבוע עדי שוח, שהובילה פרויקט מרגש, שבמסגרתו תלמידים בני הקהילה האתיופית בחדרה הוציאו לאור ספרים המספרים את סיפור עלייתם של הוריהם ארצה.
לאחר שבמהלך כחצי שנה למדו התלמידים את מיומנויות הריאיון בסדנה ייעודית, הגישו התלמידים להוריהם את התוצרים — ספרי הריאיון שלהם — בטקס חגיגי. התלמידים שהשתתפו בפרויקט הם תלמידי כיתה י"א בבית הספר "תחכמוני ברנקו וייס", ותלמידות כיתה י' באולפנת הבנות "מבשרת". פרויקט הוצאת הספר הוא חלק ממיזם "משפחות", שפועל כבר שלוש שנים, ונולד כדי לחדד את הקשר הבין-דורי. מה שאיפשר את הוצאת הספרים הוא סיוע של גופים רבים, כמו עמותת "פנאי העיר" ואגף הרווחה בעיריית חדרה, כשהמימון הגיע מהמוסד לביטוח לאומי. הפרויקט נוהל בפועל על ידי הקרן לפיתוח חדרה.
באור חדש
שוח הובילה את הפרויקט מטעם מיזם "מנהרת הזמן" של מכללת בית ברל, במסגרתו מנחים מטעם המכללה מסייעים לתלמידים להתחקות אחר שורשיהם ההיסטוריים. לדבריה, אף שבתחילה הגיעו התלמידים לסדנה חשדנים והססניים, הם סיימו אותה נרגשים ומלאי הערכה להוריהם: "העבודה על הספר כמו האירה מחדש את הוריהם באור אחר. בסופו של תהליך, העבודה על הספר השפיעה מאוד על היחסים בין התלמידים להוריהם".
לדברי שוח, עניין עיקרי נוסף, שחלק מהתלמידים התוודעו אליו לראשונה, הוא השוני בין סיפור העלייה של הוריהם כפי שהוא מוכר בציבור הישראלי לבין הסיפור הפרטי שלהם: "במפגש האחרון של הסדנה שאלתי את התלמידים מה ריגש והפתיע אותם במהלך העבודה. פעמים רבות התקבלו תשובות כמו 'הופתענו לגלות שבאתיופיה חגגו את החגים היהודיים וחלמו על ירושלים'. כלומר, עד לעבודה על הספר, הילדים הטמיעו את הסיפור של הממסד הישראלי, שעל-פיו יש ספק ביהדותם. כעת, לראשונה, שמעו את הסיפור ממקור ראשון, וגילו סיפור שונה לגמרי ממה שהכירו".
במסגרת המיזם, בספר חולק כל סיפור של הורה לארבעה פרקים: החיים באתיופיה, העלייה ארצה, הקליטה והמורשת. אחד מתלמידים הפרויקט סיפר, שהריאיון עם הוריו חיזק את תחושת השייכות שלו: "הייתי בהלם כששמעתי מאימא שציינו באתיופיה את החגים ראש השנה, יום כיפור ופסח. הייתי בטוח שהם רק מגדירים את עצמם כיהודים, ומקסימום ציינו את השבת. מהפרויקט הזה יצאתי בתחושה אחרת כלפי יהדותי ושורשיי".
תלמידה אחרת גילתה, כי בניגוד למה שחשבה, הוריה לא חוו סבל באתיופיה: "הבנתי שדווקא להוריי היה טוב באתיופיה, למרות העוני. הם הרגישו שהם חיים חיים מלאים, בטוהר, בעושר ובאושר".
מעבר לגילויים האלה, הפרויקט סיפק גם הזדמנות להורים לספר, ולתלמידים לשמוע. "כל כך הרבה שנים החזקתי את הסיפור שלי בבטן ולא הייתי מסוגלת לספר, ועכשיו הגעתי למצב שאני יכולה לספר לבת שלי", אמרה אחת האימהות שהשתתפה בפרויקט. "מבחינתי, זה היה לשחרר המון מתח וכאב. תמיד חשבתי: מי יקשיב לי, הם דור אחר וזה לא מעניין אותם. כתיבת הספר פתחה את יכולתי לספר, ומאז אני מדברת ומספרת עוד ועוד. גיליתי שיש הקשבה ועניין אצל הילדים, הם מפנימים את הסיפור, וזה מגביר את תחושת השייכות והשלמות שלהם. הם מכירים את הסיפור ומפתחים גאווה בשורשים. זאת הרגשה מצוינת".
בראש מורם
התלמידים סיפרו, כי בעקבות הפרויקט חשו גאווה גדולה בהוריהם: "כששמעתי את הסיפור של אבא התרגשתי, היה קשה לשמוע חלק מהמקרים, אבל לאורך הריאיון תחושת הגאווה גברה על כל קושי", סיפרה אחת התלמידות. "הידיעה, שהמשפחה שלי הייתה מוכנה לעבור כל קושי ומכשול שיעמוד בפניהם על מנת להגיע לישראל, ריגשה אותי והגבירה את הגאווה שלי בהם. כעת אני מבינה טוב יותר מה הם עברו כדי להגיע לארץ, שתמיד חלמו עליה"
תלמידה אחרת סיפרה, כי הליך העבודה על הספר קירב אותה יותר אל אמה: "התרגשתי מאוד לשמוע את הסיפור של אימא. היו חלקים שבכיתי, אבל היה מעניין לשמוע על הדרך הארוכה שהיא עשתה עם המשפחה שלה כדי להגיע לארץ ישראל. היו דברים שלא ידעתי, כמו שלאימא היו עוד שלושה אחים שנהרגו בסודן, במהלך המסע לארץ. בזכות הספר הצלחתי להתקרב מאוד לאימא שלי, ואנחנו קרובות יותר ממה שהיינו קודם, וזה משמח אותי מאוד".
שוח מבהירה: "בבסיס הפרויקט עומדת התפיסה כי חיי היום-יום מתאפיינים לרוב בקשרים עמוקים, החוצים את המסגרות ואת הגבולות החברתיים, האידיאולוגיים, האתניים והדתיים המקובלים. את 'מנהרת הזמן' הקים ד"ר בועז לבטוב לפני כשמונה שנים, כשהמוטו המוביל הוא הצורך לתת מקום להיסטוריה החברתית או להיסטוריה של האנשים הפשוטים", הסבירה. "בישראל, כשמדברים על היסטוריה, בדרך כלל מדברים על מנהיגים ומלחמות. 'מנהרת הזמן' מציעה אמירה חדשנית, שיש מקום להיסטוריה החברתית של האנשים הפשוטים, והבנה שחיים בינינו אנשים שההיסטוריה האישית שלהם שונה לגמרי מהנרטיב המקובל".
סיפורי הפרויקט, כולל של התלמידים מחדרה, מופיעים באתר "מנהרת הזמן".
