מה גורם לשורה של מנהלים בעיריית חדרה לעזוב את תפקידם בשנים האחרונות, בזה אחר זה? בשבוע שעבר הודיעה אדריכלית העיר, ליטל שלף-דורי, שהיא מסיימת את תפקידה ועוברת לעיריית נתניה, ימים ספורים לאחר שמנכ"לית חברת "נחלים" לפיתוח חדרה, עדי אליאס, התפטרה כעבור פחות משנה בתפקיד. עזיבות אלה מצטרפות לעזיבות אחרות שהתרחשו בעירייה בשנים האחרונות, אם מרצון אם לאו.
בין היתר עזבו את תפקידיהם סמנכ"ל העירייה, מנהלי אגף החינוך, מנכ"ל החברה הכלכלית, מנכ"לי "נחלים", מנהלי הקרן לפיתוח חדרה, אדריכלי העיר, מהנדסי העיר, מנהלי אגף האכיפה ועוד.
משבר ניהול
במערכת העירונית וגם בקרב גורמי אופוזיציה מבקרים את התנהלות העירייה, ובעיקר את ראש העירייה, צביקה גנדלמן, ומנכ"ל העירייה, יעקב זיגדון. מאידך, בעירייה מתגאים בכך שהעוזבים דווקא התקדמו. השבוע הוציאה העירייה הודעה, בעקבות מינויה של שלף־דורי לאדריכלית עיריית נתניה: "ליטל שלף-דורי ממשיכה את הגל של בעלי התפקידים בעיריית חדרה שעבודתם בעירייה איפשרה להם להתקדם לתפקידים בכירים יותר", הסבירה העירייה.
"עיריית חדרה ידועה בהיותה קרש קפיצה לבעלי תפקידים. שלף-דורי, למשל, זכתה במכרז לתפקיד אדריכל העיר בעיריית נתניה, עיר שמספר תושביה כפול ממספר התושבים בחדרה, וכך גם תקציב העירייה ושכרם של בכיריה. גם קודמה בתפקיד, אדריכל העיר לשעבר דניאל גולדברג, התקדם וזכה במכרז לתפקיד בכיר יותר כמהנד עיר ברשות אחרת".
באופוזיציה רואים את הדברים אחרת. חבר האופוזיציה בועז ביטון, העומד בראש סיעת ש"ס, סבור, כי הסיבה המרכזית לגל העזיבות היא הניהול הריכוזי של מנכ"ל העירייה, יעקב זיגדון: "העירייה אינה יודעת לשמור על ההון האנושי שלה ומנהלים רבים עוזבים, לא כי קיבלו הצעות מפתות יותר, אלא מכיוון שלא הצליחו להתנהל במערכת העירונית רוויית המלחמות והריכוזיות. לדעתי, הדרך של המנכ"ל היא, שכל מנהל שלא נראה לו, או שלא מיישר קו איתו ועם ניהולו הכוחני, מראים לו את הדרך החוצה".
ביטון הבהיר, כי מהיכרותו את המנהלים, אצל חלקם ניכר כי אין להם סיפוק בעבודתם, אין להם גיבוי והם אינם מגיעים בשמחה לעירייה. "אילו היה להם טוב בעבודה, הם לא היו עוזבים אל הלא נודע לתפקיד אחר, גם בשביל נניח עוד 2,000 שקל במשכורת, או בעבור פוטנציאל קידום. אדם מסתכל על המכלול בטרם יחליט לעזוב. רבים מהם מרגישים שהם לא מקבלים גיבוי, וחשים שהם נכנסים למלחמות ברמה היום-יומית. זה יצר מצב, שברגע שנוצרה הזדמנות אחרת בעבורם, הם מיהרו לעזוב".
לביטון טענות נגד אופן הניהול של זיגדון: "לדעתי זיגדון הוא לב הבעיה, עם הניהול הריכוזי שלו. הוא לא משחרר סמכויות. מנהל שמגלה קצת עצמאות, ומבקש לנהל את האגף או את המחלקה שלו על פי הקודים שלו, מוצא עצמו די מהר מחוץ לעירייה. לא כולם מצליחים לשרוד את זה, ככה לא הצליח לשרוד שום מנהל בחינוך, לדוגמה".
לדבריו, המצב אבסורדי, בעיקר לנוכח העובדה, שבעירייה הדגישו בעבר את הצורך בסמנכ"לים שיורידו את העומס ממנכ"ל העירייה. "זה היה ברמת אמירה, אבל בפועל זה נועד רק כדי לייצר ג'ובים ולנהל את הסמנכ"לים", אומר ביטון.
שחקני חוץ
ביטון סבור, כי גם בהבאת מנהלים שאינם תושבי העיר יש אמירה: "המטרה היא לפגוע בנבחרי הציבור, בחברי המועצה, ולומר אנחנו מנהלים, לכם אין שום כוח או משמעות. כשחבר מועצה יושב עם מנהל שהוא תושב העיר, המנהל מבין את המצוקה שבעטייה הוא פונה. זיגדון לא רואה בעין יפה את העובדה שפנינו למנהלים, הוא רצה שהכול יעבור דרכו. הוא גם הוציא בעבר מסמך הנחיות, שעל-פיו אסור לחברי מועצה ליצור קשר ישיר עם מנהלים, אלא דרכו. הוא יצר צוות ניהול, עם משמעת של אנשי צבא שכפופים לו, כדי שלנבחרי ציבור לא תהיה שום משמעות".
רון שגן, חבר האופוזיציה מטעם רשימת "מחוברים", מסכים עם הביקורת: "המשבר מתבטא בכך שמנהלים רבים באגפי העירייה ובגופי הסמך שלה עוזבים לאחר תקופה קצרה, או לאחר שלא יכלו לשאת עוד את הניהול הריכוזי של מנכ"ל העירייה, וכן את חוסר הנוכחות ואת אי-הירידה לפרטים של ראש העירייה. אם נביט בנתונים נראה, כי בתקופה קצרה יחסית, של שש שנים, עזבו או הועזבו יותר מ-20 מנהלים בכירים במערכת העירונית, ביניהם סמנכ"ל תפעול, ארבעה מנהלי חינוך, שני מנהלי אגף אכיפה, שני מהנדסי עיר, שני אדריכלי עיר, שני מנכ"לים של החברה לתיירות ואחד של החברה הכלכלית, שני מנהלי אגף שפ"ע, שני מנהלי משאבי אנוש, מנהל אגף מערכות מידע, מנהל השירות הפסיכולוגי, מנהל מחלקת חינוך מיוחד, ארבעה מנהלי מחלקת היטל השבחה, שני מנהלי מחלקת פיתוח תשתיות, ועוד רבים וטובים שקצרה היריעה מלציינם".
שגן אף הסביר, כי האגפים הנפגעים ביותר עקב כך הם אגפי העירייה החשובים ביותר לרווחת התושב: אגף החינוך, אגף ההנדסה והחברה הכלכלית, שאמורה לייצר מנועי צמיחה לעתיד.
"בעקבות משבר הניהול של העירייה, משרות חשובות ובסיסיות כמו ספרניות, סייעות למערכת החינוך ומתכננים לאגף ההנדסה — אינן מאוישות, ומייצרות פגיעה חמורה ומתמשכת בשירות לתושב".
אלא שבעירייה רואים את הדברים אחרת. השבוע הסבירו כי הם שמחים על קידומם של העובדים וכי הדבר כלל אינו פוגע בשירות לתושב. בנוסף הסבירו כי עובדים איכותיים שבים לעבוד בעירייה. "ראש העירייה צביקה גנדלמן ומנכ"ל העירייה יעקב זיגדון מפרגנים לעובדים על כל אפשרות להתקדם, מאחלים להם הצלחה בתפקידיהם החדשים, ומקפידים להיפרד ברוח טובה", הסבירו והדגימו: "מי שהיה מנהל אגף שפ"ע בעבר, גיל שלמה, ועזב לטובת אפשרות קידום מחוץ לעירייה, זכה לאחרונה במכרז לתפקיד מנהל אגף אכיפה וביטחון בעיריית חדרה ושב לעבוד בעירייה. גם בשובו זכה לפרגון מלא, ממש כפי שזכה בעזיבתו". בעירייה גם הדגישו כי בתפקיד המנכ"ל יש יציבות: "בניגוד לקדנציות שעברו, שסבלו מחילופים תכופים של מנכ"לי עירייה, מכהן מתחילת כהונתו של גנדלמן רק מנכ"ל אחד, המוביל ומיישם את מדיניותו של ראש העירייה".
הציבור נפגע
גורם בעירייה הבהיר, כי התנודתיות הרבה גורמת בעיה חמורה ופגיעה בציבור. "מדובר בהתנהלות בעייתית של עיריית חדרה, מכיוון שרק ללמוד את המערכת העירונית, מה כולל כל אגף, מי מנהל ולמי כפוף — לוקח שנה לפחות. עד שהמנהל לומד את כל זה, הוא נאלץ לעזוב, או מעזיבים אותו. היעדר רצף ויציבות מוביל לפגיעה אנושה ביעילות העבודה ובשירות שבסופו של דבר התושב מקבל. העירייה מצידה, לא רואה את התנודתיות הזאת כבעיה, אלא כתרומה שלה למנהלים, בהיותה 'מקפצה לתפקידים בכירים במשק'".
בעיריית חדרה הבהירו, כי הם מקפידים על מקצועיות, שקיפות ואמינות של העובדים ובכך מסייעים להם להתמקצע, ולזכות במוניטין חיובי, שהוא קרש הקפיצה שלהם לתפקידים בכירים אף יותר.
מהעירייה נמסר: "רוב העובדים שעזבו את המערכת, עזבו לטובת קידום — הן במגזר הציבורי, הן במגזר הפרטי. יודגש כי עיריית חדרה בניהולם של ראש העירייה צביקה גנדלמן ושל מנכ"ל העירייה יעקב זיגדון עברה תהליך הבראה מוצלח מאוד, דבר שבא לידי ביטוי באיזון תקציבי בשנים האחרונות ובעמידה בכל התנאים לקבלת תואר עיר איתנה".
