לעופר בינדל, דור שלישי לחקלאים וחקלאי בעצמו, נכד למקימי כפר ויתקין, יש חלום ציוני וירוק במיוחד. הוא רוצה להחזיר לפארק השרון, הנמצא מדרום לחדרה את עצי האלון שהושמדו ברובם עוד בשנות ה-30 של המאה ה-19, על ידי איברהים פחה המצרי.
נתיניו המצריים של פחה שכבש את ארץ ישראל מידי התורכים כרתו שטחי יער גדולים, במיוחד באזור השרון, כדי לספק למוחמד עלי, המושל המצרי, עצים להסקה וחומר לבניית אוניות.
כ-80 שנה לאחר מכן, בראשית המאה ה-20, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, המשיכו כריתות העצים על ידי השלטונות התורכיים, אשר אף בנו מסילת ברזל מטול-כרם לכפר קניר (11 ק"מ ממערב לאום אל-פחם.)ופגעו קשות בטבע המקומי. פגשנו את עופר לשיחה על חזונו להחזרת יער האלונים.
איך עלה לך הרעיון של שתילת האלונים?
"אני חקלאי בנפש כבר 55 שנים. נולדתי בכפר ויתקין, סבא וסבתא שלי היו ממקימי כפר ויתקין. חקלאים עד יומם האחרון. בגיל 6 עברנו לחופית הצמודה לכפר ויתקין ובכל שנות בית הספר עבדתי עם סבי במשק. בשנת 2003 קניתי משק בחגלה והקמתי משתלת אלונים, שם אני עובד ביום יום במשתלה.
הרעיון עלה במקביל לקניית המשק, בעקבות אהבה לטבע לעצים ולארץ ישראל. לאחר קניית המשק וסקר ענפים פוטנציאלים החלטתי להשקיע במשתלה יחודית בפארק השרון, בן דודי גיא ממושב מאור הכיר לי את ארנון גורן מקיבוץ מעברות".
ארנון שמע על החיבה שלי לאלונים וקנה לי את הספר "האיש ששתל עצים" אגדת עם צרפתית של ג'ואן ג'יאנו. אחרי שקראתי את הספר, המספר על אדם שהקדיש את חייו לזריעת בלוטים ולאחר עשרות שנים הפכו אלה ליער מפואר עם מערכת אקולוגית שלמה, עלה לי הרעיון להתחיל זאת בפועל וקבעתי עם ארנון והתחלנו בישום הסיפור -החזרת יער האלונים לטבע, בדיוק היכן שהיה בעבר הרחוק.
אין תקציב ואין כסף בפרויקט, רק על טהרת מתנדבים
הפרויקט החל ב-2008, אז פרסם עופר קול קורא בעמק חפר, אסף בלוטים וזרע בפארק עם ילדי בתי ספר ומשפחות. "התחלנו ללא אישורים, כי פארק השרון עדין לא מוכרז בפועל כפארק לאומי והאדמות הן בחלקם פרטיות ובחלקם אדמות מדינה. רק בשנת 2016 קבלנו היתר לפרויקט שמפרט את סוג הפעילויות, ההיתר ניתן מרשות בטבע והגנים".
מה התהליכים בשתילת אלון ומה התחזוקה כדי לשמור עליו?
זהו שלב טכני, אבל אפרט בנקודות:
- איסוף וקטיף בלוטים בחודשי ספטמבר-אוקטובר.
- שמירה בקירור עד תחילת הצצת שורשן וזריעה בפארק או הנבטה בתבניות מיוחדות
- תחילת זריעה או שתילה לאחר ירידת כ 60 מ"מ גשם.
- זריעה בעומק של כ 10 ס"מ.
- הוספת קומפוסט ( דשן אורגני) לקרקע לכול שתיל או בלוט.
- יצירת גומה להשקייה.
- לקראת סיום החורף - בחודש מרס – מתחילים את ההשקייה.
- ההשקייה עברה התפתחות – התחלנו עם דליים, אח"כ צנרת מטרקטור, השגנו גם כבאית עתיקה אבל כיום יש מערכת השקייה טמונה בקרקע לכל הפארק.
- ההשקייה היא פעם בשבוע לכול עץ, כמות שבועית 50 ליטר בשבוע.
- הגנה על השתיל בשלב הראשון ע"י שרוולים.
- שלב שני הגנה מרעייה, במיוחד הפרות שבפארק, ע"י מערכת מיגון פרטני המורכב מ 3 בזנטים, גדר רשת גובה 2 מטר.
האם אתם עמותה? מה העלויות של הפרויקט?
אנחנו לא עמותה, אין תקציב ואין כסף בפרויקט, אנחנו מקבלים רק חומרי גלם שמסייעים לקידום המטרה. תהליך השתילה הוא השלב הפשוט, כולם רוצים לשתול. המורכבות זאת התחזוקה, עלות מערכת ההשקייה היא עשרות אלפי שקלים ופריסתה מורכבת מאוד, זה לא פרדס, העצים פזורים כמו ביער ולכן אנו מחדירים את הצנרת עמוק לקרקע לשם שמירה מבעלי חיים ורכבים, בקיצור. המון ימי עבודה.
כיום יש בפארק כ 8 ק"מ של צנרת ופעם בשבוע, בזמן פתיחת המים, אנו מבצעים סריקה לנזקים. בנוסף יש את עלות המיגון, מדובר בעבודה מורכבת ויקרה מאוד, כ 60 שקלים לעץ וזאת פרט לעבודה, עבודה פיזית קשה. עד היום הוחדרו 900 בזנטים לקרקע.
רוב השתילים גדלים אצלי במשתלה, אבל יש הרבה עבודה של איסוף בלוטים, הכנת תבניות הנבטה, מערכת השקייה, עישוב וטיפול כמעט יום יומי, אבל שתילים רבים אנו מקבלים מקק"ל.
מה לגבי המתנדבים?
כמות המתנדבים משתנה מיום ליום. במהלך 10 השנים המתנדבים מתחלפים. היום יש כ10 מתנדבים, מתוכם כ 4-5 שבאים קבוע כל שבוע. יש לנו גם עזרה ממערכת החינוך בעמק חפר ששולחת תלמידים, אבל, אנחנו בהחלט מחפשים עוד מתנדבים. כך שמי שיקרא את הכתבה ויהיה מעוניין לעזור להשיב את האלונים, אז יכול להיכנס לדף הפייסבוק שלנו שנקרא "משיבים את האלונים" וגם באתר קק"ל מופיע הפרויקט עם פרטי התקשרות. נשמח לכל מתנדב שיעזור.
