הטוב: ג'ונתן סיסה
אוהדי הפועל חדרה אולי לא יאהבו לקרוא את זה, אבל אם יש משהו אחד שאי אפשר לקחת מאורי גוטמן, זה משחק ההגנה, שבו הוא דוגל ועליו הוא מקפיד.
לא מעט בלמים נבחנו בהפועל חדרה בקיץ האחרון, כמחליפים פוטנציאליים לדויד מתיאוס הספרדי, שעבר לרעננה. גוטמן לא התפשר, ולבסוף החתים את ג'ונתן סיסה מחוף השנהב, בלם בן 22 ששיחק בקבוצת המילואים של מונאקו.
הבלם הגבוה (192 סנטימטרים) הפך להיות התחנה האחרונה בהגנה החדרתית, ודי היה לראות איך נראה החלק האחורי בלעדיו בשלושת המשחקים האחרונים, שמהם נעדר בעקבות פציעה. לא פלא שגורמים בחדרה טענו, כי ברגע שגוטמן שמע כי סיסה ייעדר מהמשחקים מול מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל תל אביב, הוא חטף פיק ברכיים והחליט לעזוב.
הרע: דידייה קוגבניה
מי שהיה אמור להיות אחד השחקנים המובילים של חדרה העונה הוא אקס מכבי נתניה, דידייה קוגבניה. נכון לעכשיו, החלוץ הטוגולזי, שעשה תקופה לא רעה בכלל במדי הצהובים, לא התחבר לקבוצה. יש לו שער אחד בלבד (איך לא, מול אותה נתניה), ברוב המשחקים הוא לא השלים 90 דקות, וכרגע לא נראה כמו מי שמשדרג את החלק הקדמי של חדרה.
אם לא יחול שינוי ניכר ביכולתו של השחקן, הוא עלול למצוא את עצמו כבר בינואר מחפש בית חדש.
המאכזב: לוסיו
הוא אמנם מוביל את טבלת הכובשים של חדרה עם ארבעה שערים, אבל לא תמצאו אפילו אוהד אחד שיגיד לכם שלוסיו של השנה מזכיר את החלוץ המפחיד מהעונה שעברה.
כזכור, בקיץ הודיע הברזילאי כי אינו מעוניין להישאר בחדרה, אך לבסוף שוכנע להישאר לעונה נוספת, וככה זה גם נראה על כר הדשא.
המפתיע: ויסאם רבאח
אמנם, אין מדובר בתגלית או בשחקן שעלה מהנוער, אבל הפיכתו של ויסאם רבאח לבאנקר בהרכב החדרתי, ולשחקן עם הכי הרבה דקות דשא העונה, עם אוסטין אג'ידה, בהחלט מפתיעה ומרשימה.
הבלם האלמוני, שבשלב הזה בעונה הקודמת בליגת העל כבר היה עם רגל וחצי מחוץ לחדרה, לאחר שאושר לו לחפש קבוצה אחרת, נלחם על מקומו, הוכיח שהוא ראוי, והשנה כבר הפך לסוג של מניה בטוחה במערך החדרתי.
ההצגה: רביעייה מול רעננה
אמנם, התיקו אפס ההירואי בחוץ, מול מכבי תל אביב בבלומפילד, היה בלי ספק אחת התוצאות המפתיעות בסיבוב הראשון בליגת העל, אבל המשחק הכי טוב של חדרה השנה הגיע כבר במחזור השלישי מול הפועל רעננה.
השחקנים באדום התפוצצו על השרונים, עם ארבע חתיכות מהדהדות שכללו צמד פנדלים של לוסיו, ועוד שערים של חגי גולדנברג ואליאל פרץ, שהפכו לתוצאה הכי טובה של חדרה בקדנציה הנוכחית שלה בליגת העל.
הביזיון: המאמן מקלל אוהדים
מהרגע הראשון נדמה היה שגוטמן לא יורד חלק בגרונם של אוהדי חדרה. המאמן, בעל תפיסת המשחק ההגנתית, לא אהב לשמוע את הגידופים לעברו, וחלקם טענו כי קילל אותם חזרה, במהלך אחד ממשחקי גביע הטוטו נגד הפועל כפר סבא.
דוח השיפוט אכן אישר כי גוטמן גידף את אחד האוהדים, הפעם היה זה אוהד של היריבה, שלעברו סינן המאמן: "יא בן שרמוטה, שיבוא לך סרטן". לאחר המקרה המאמן אמנם התנצל על האמירה האומללה, ואף ביקש סליחה בפוסט בפייסבוק, שבו ציין כי סבתו רחל נפטרה מהמחלה לפני שלוש שנים, וגם הבטיח שזה לא יקרה בשנית. בעקבות האירוע נענש על ידי בית הדין של ההתאחדות בקנס של 1,000 שקלים ובשני משחקים על תנאי.
הביזאר: ערן לוי
רמזור אדום בוהק בנוגע למערכת היחסים בין גוטמן ליועץ המקצועי אורן גולן נרשם כבר בתחילת העונה, כשאחרי שני משחקים בלבד, שכללו תיקו מול אשדוד והפסד בבאר שבע, נכנסה המערכת כולה ללחץ, ושמעה ברקע את קריאות האוהדים להחתים את ערן לוי, שהיה אז שחקן חופשי.
בניגוד לרצונו של גוטמן, לוי אכן הגיע להתאמן בקבוצה, הצטלם במדי אימון של חדרה, ואף שותף במשחק אימון, שגוטמן בחר שלא לנהל. המאמן התעקש שלא להחתים את לוי, ואחרי אימון ורבע, לוי נשלח הביתה, והתרגז על כך שהביאו אותו אם לא הייתה כוונה להחתימו.
ההחלטה של גוטמן הביאה לתגובת נגד של האוהדים, שריססו כתובות נאצה נגד המאמן ובעד לוי במגרש הפועל. זהו, בלי ספק, האירוע שנתן את האות לבאות מבחינת מערכת היחסים בין המאמן ליועץ המקצועי.
הפצצה: גוטמן עוזב
איש בהפועל חדרה, נכון לשעה 15:00 ביום שישי לפני שבועיים, לא דמיין, כי אורי גוטמן צפוי להתפטר מאימון הקבוצה. גוטמן עצמו כבר ידע שהוא עומד לסיים את דרכו במועדון, אבל המתין לזמן הנכון להפיל את הפצצה.
הדרך שבה הודיע גוטמן על עזיבתו גרמה לסערה גדולה בחדרה, שלא הבינה מאיפה זה נפל עליה, במיוחד אחרי שהמאמן פירסם פוסט בפייסבוק, שבו הבהיר, כי הגורם לעזיבה היה התערבות מקצועית בוטה לטענתו מצידו של היועץ המקצועי, אורן גולן.
גולן מצידו לא נותר חייב, וציין כי הוא מאחל לגוטמן לשבת בבית, ולחשוב היטב על מה שעשה, בעיקר על הדרך שבה בחר להיפרד מהקבוצה. דבר אחד בטוח, שני הצדדים לא יחזרו לעבוד ביחד בעתיד הקרוב.
השער: זיקרי מרשית
עם 12 שערים ב-13 משחקים, חדרה היא לא אחת הקבוצות האטרקטיביות של הסיבוב הראשון, ועדיין היו שלושה שערים יפים בסיבוב הראשון. שניים מהם ב-0:4 הגדול נגד רעננה. את הראשון מהם כבש אליאל פרץ מ-18 מטרים מחוץ לרחבה, בנגיעה אחת לפינה, בסיום התקפה מתפרצת; והשני הוא השער של חגי גולדנברג (אחד ממצטייני חדרה), שפרץ באגף ימין, וספק הגביה ספק בעט כדור קשתי, שחלף על פניו של אסף צור ונחת היישר ברשת.
אבל ה-שער של הסיבוב נכבש בניצחון 1:2 בסמי עופר, על הפועל חיפה. הגנת חיפה הרחיקה כדור אל מחוץ לרחבת ה-16, שם חיכה רועי זיקרי שעצר את הכדור ברגל שמאל, נתן לו לקפוץ על הדשא, ובוולה ברגל ימין ירה פנימה. גול גדול.
הכובש: אליאל פרץ
לוסיו אמנם מוביל את טבלת הכובשים בחדרה, עם ארבעה שערים (מתוכם שני פנדלים), אבל כאן המקום להזכיר את התרומה הגדולה של אליאל פרץ, שפתח את העונה מצוין, עם שלושה שערים בשישה משחקים. אבל מאז סבל מסדרת פציעות, ולא ראה דשא מתחילת אוקטובר. בסך הכול שיחק פרץ פחות ממחצית ממשחקי הקבוצה בסיבוב הראשון, ובלעדיו חדרה לא נראית אותו הדבר.
הטרגדיה: חביב אוחיון
ביום שני, 7 באוקטובר, החליט חביב אוחיון, שוערה המחליף של הפועל חדרה, לצאת לאימון בוקר בים לפני האימון של הקבוצה. אוחיון החליק במדרגות וספג חבטה חזקה בראשו.
השוער בן ה-21 נותר לשכב על הקרקע בלי יכולת לזוז, עד שאמבולנס הבהיל אותו לבית החולים "אסף הרופא". שם עבר ניתוח מורכב מאוד בנסיון למנוע פגיעה שאינה ניתנת לריפוי. מאז נמצא אוחיון בשיקום ב"תל השומר", וכל בני משפחתו, חבריו הקרובים, אנשי חדרה ועוד רבים וטובים מהכדורגל הישראלי מתפללים ומקווים כי יצליח לחזור לעצמו, לעמוד על הרגליים ואולי אפילו לשחק כדורגל.
