למרות שלושה הפסדי ליגה רצופים לכפר יונה, למגדל העמק ולעכו, ומאזן שלילי של שלושה ניצחונות וחמישה הפסדים במחוז הצפוני של הליגה הארצית בכדורסל, במכבי חדרה יש סיבה לאופטימיות, עם כניסתה של שנת 2020.
אחרי שסבלו ממכת פציעות של כמה שחקני מפתח, ובראשם שחקן נבחרת ישראל לשעבר והסמל של הפועל תל אביב, מתן נאור, ואיתו גם ליאור קוויק, עדן סמדג'ה וליאב בן מנחם, כל הארבעה כשירים, וכבר השבוע חזרו החדרתים למסלול, כאשר גברו בשמינית גמר גביע האיגוד על אותה כפר יונה 79:85, ועלו לרבע הגמר, שם יפגשו בעוד כמה שבועות את כפר סבא החזקה.
חבר מביא חבר
בין כל השמות הבולטים והנוצצים שהגיעו הקיץ למועדון, כמו נאור או אלירן גואטה הבלתי נגמר, ה-כוכב והשחקן מספר 1 של חדרה העונה הוא עזמי אבו אחמד. השוטינג גארד בן ה-24 ("1.90 עם נעליים" כהגדרתו) מעמיד ממוצעים של יותר מ-18 נקודות למשחק, שזאת גם כמות הנקודות שקלע בניצחון על כפר יונה השבוע, בגביע האיגוד.
גם בשנת 2020 שחקני כדורסל מהמגזר הערבי הם מצרך נדיר, כאשר השם הבולט בשנים האחרונות הוא כארם משעור, שפרץ לתודעה לפני שנים ספורות במדי בני הרצליה כאשר נבחר לשחקן הישראלי של העונה, ומיד נרכש על ידי מכבי תל אביב, אלא שמאז די נעלם מהרדאר, וכיום הוא משחק בליגה השנייה בצרפת.
"גדלתי בנצרת שם שיחקתי כדורסל במכבי נצרת. כשהגעתי לכיתה ט' שיחקנו נגד קריית טבעון. המאמן שלהם קלט אותי, דיבר עם אבא שלי ועברתי לשחק שם עד כיתה י"ב. במסגרת הנוער הגענו אפילו עד חצי גמר גביע המדינה", מספר אבו אחמד השבוע.
לאחר שסיים את התיכון עבר לשחק בג'וניור קולג' בניו יורק. "שיחקתי שם בקולג' מונרו, שמשתתף במשחקים בליגת מכללות נמוכה יותר, וזאת הייתה אחלה חוויה. נהניתי מאוד, אבל בסופו של דבר אמרתי שאני רוצה להיות קרוב למשפחה ולחזור לארץ, ואחרי שנתיים שם חזרתי לארץ".
איפה שיחקת אחרי שחזרת לישראל?
"הייתי בקבוצות בארצית, ולפני שנתיים אפילו בלאומית. בשנה שעברה הגעתי עם מגדל העמק לגמר הליגה הארצית, אבל הפסדנו לרמת השרון שעלו ללאומית".
הזכרת ששיחקת גם בלאומית, מה לא הסתדר שם?
"החוויה שלי שם לא הייתה טובה. הייתי בעפולה כשהחליפו בקבוצה ארבעה מאמנים ושישה זרים במהלך אותה העונה. קשה מאוד לבלוט כשכל פעם מגיע מאמן חדש".
אחרי ההצלחה עם מגדל העמק בעונה שעברה, למה לא לחזור ללאומית העונה?
"חוץ מהכדורסל אני משלב גם לימודים שנה שלישית של מדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, שם אני גם גר במעונות. אני רוצה לעבוד בחברת הייטק לאחר סיום הלימודים, והמסגרת הזאת נוחה ומתאימה לי. מה גם שבלאומית לא הייתה חוויה טובה, ואני לא רוצה להיות משרת של שחקנים זרים, כי בליגה הזאת הזרים מקבלים את כל הריספקט מהמאמן, ואנחנו הישראלים עומדים בפינה, ומחכים לאיזה כדור שיגיע אלינו פעם בחמש התקפות. לפחות ככה הרגשתי בזמנו".
איך הגעת דווקא לחדרה?
"דיברתי עם ניב רבי והתרשמתי לטובה. רציתי גם לעבור לקבוצה עם חברי הטוב, נבות ינאי, שהגיע לחדרה איתי יחד. שיחקנו במגדל העמק, נהנינו לשחק יחד והחלטנו במשותף על חדרה".
אתה פתחת מצוין את העונה, אבל הקבוצה מקרטעת מאוד.
"יש לי לשמחתי פתיחת עונה טובה, אבל מה שחשוב זאת הקבוצה, ושם לצערי היו לנו כמה פציעות, ולכן עד עכשיו פתיחת העונה שלנו היא לא כמו שחשבנו, אבל עכשיו, כשאנחנו בריאים, אני בטוח שנוכל לעשות כמה רצפים של ניצחונות".
איך זה לשחק עם שחקן בעל רזומה כמו מתן נאור?
"בהתחלה זה ריגש אותי מאוד. אמרתי 'וואו, איזה כיף', והוא גם בן-אדם מדהים עם הרבה ניסיון. נדרשו לי כמה אימונים לקלוט שאני משחק עם אגדה כמו מתן נאור, שזה חלום של כל אחד, אבל אחרי כמה אימונים מתרגלים לזה".
נראה אתכם חוזרים לצמרת? לאן חדרה יכולה להגיע השנה?
"הכי רחוק שאפשר. מבחינתי? אין סיבה שלא ננסה לעלות ליגה, אבל כרגע אנחנו לא שם. המטרה היא לא להעביר סתם עונה. עם הסגל שיש לנו וכשכולם בריאים, למה לא לכוון לשם?".
יש קבוצות בליגה כמו כפר קאסם, עכו, צפת וכפר סבא, עם תקציב הרבה יותר גבוה. הן מסומנות לעלייה לפניכם, לא?
"אגיד לך משהו. את כפר סבא ניצחנו בפער גדול. נגד צפת, עכו וכפר קאסם היו משחקים צמודים, ככה שאני לא חושב שיש בליגה שלנו קבוצה שהיא מעל כולם. כשנהיה בריאים יש לנו סיכוי טוב מאוד, ולא סתם הביאו לכאן את נאור ואת גואטה".
איך היחסים שלך עם המאמן, ניב רבי?
"אני אוהב מאוד את ניב כמאמן וכאדם. הוא נותן לי ביטחון כמו שכל שחקן היה רוצה, וזה שהוא סומך עליי, זה כל מה שאני צריך ומבקש. גם מבחינה אישית, אם לפעמים יש לי לימודים עד מאוחר, ואני חושב שאולי אאחר לאימון, אני שולח לו הודעה והוא אומר לי 'אין בעיה, אל תמהר ותיזהר בכביש', ככה שהוא גם בן-אדם מדהים".
כדורגל פשוט יותר
למרות הלימודים לתואר במדעי המחשב, והרצון להשתלב בהייטק, אבו אחמד לא מוותר על החלום להגיע לליגת העל.
"אולי לא עוד שנה או שנתיים, אבל אני רוצה, ואני חושב שאני יכול. אין לי ספק בזה. אני רואה את השחקנים שמשחקים בעמדה שלי, ואני חושב שאני יכול לשחק כמוהם ואפילו טוב יותר", אומר הגארד של חדרה. "כילד, הערצתי את לברון ג'יימס כמו הרבה אחרים, אבל אין ספק שלראות מישהו משלנו, כמו כארם משעור, מגיע לרמה הכי גבוהה, זה כיף גדול. אני בקשר איתו, אנחנו מדברים מדי פעם, והוא מודל לחיקוי בעבור כל אחד מהמגזר שלנו".
למה באמת אנחנו לא רואים עוד שחקני כדורסל מהמגזר הערבי?
"אצלנו במגזר מעדיפים את הכדורגל. ברוב היישובים הערביים אין מתקנים מתאימים לכדורסל, כדורגל זה הרבה יותר פשוט, שמים שני בקבוקים או אבנים ויש לך שער. בכדורסל אתה צריך סל עם טבעת ומתקן, וזה קצת יותר מסובך. גם כששיחקתי בנצרת, החבר'ה לא היו מגיעים קבוע לכל האימונים. באופן אישי, אותי ואת האחים שלי אבא שלי, שחולה על ספורט וכדורסל, היה לוקח למגרשי כדורסל. הוא לימד אותנו איך משחקים את המשחק, ובגלל זה המשפחה שלנו אוהבת כדורסל".
ואיך מקבלים את זה במגרשים? שחקנים יריבים או אוהדים?
"מבחינה אישית, חברים לקבוצה וכאלה, אף פעם לא נתקלתי ביחס שונה או מפלה. כן היו מקרים לפעמים שאוהדים של קבוצות יריבות היו זורקים קללות על זה שאני ערבי, אבל זה לא קורה הרבה. קיבלתי יחס יפה מאוד עד היום מהשחקנים ששיחקתי מולם, ולדעתי ככה זה צריך להיות, אף אחד לא הרגיש שהוא מעליי או שאני נחות".
מה החלום שלך?
"לשחק באירופה יהיה חלום, אם זה יקרה יום אחד. וכמובן ליגת העל שעליה דיברנו. אם אגיע לשם, כמובן גם לקבל זימון לנבחרת ישראל זה משהו שחבל על הזמן אם יקרה, אבל כרגע אני עדיין בארצית ומתמקד בחדרה. אם אמשיך ככה, אני בטוח שאגיע הכי רחוק שאפשר".
פגשת את אוהדי חדרה? יצא לך להסתובב בעיר?
"מגיעים לראות אותנו במשחקים. הייתי רוצה, כמובן, לראות יותר אנשים ביציע, ואני מאמין שזה יקרה, עם המעבר לאולם החדש ולקראת הפלייאוף. את העיר חדרה עוד לא ממש יצא לי להכיר, מעבר לאימונים ולמשחקים, אבל יש לנו אוהדים שמגיעים ותומכים וזה תמיד נחמד".
בת-זוג?
"האמת שלא, רווק מובהק ומבוקש (צוחק). אני פנוי להכיר מישהי נחמדה".
בשבוע הבא חוזרים לליגה נגד מעלות בחוץ, תשימו סוף לרצף ההפסדים בליגה?
"חייבים. כמו שאמרתי, כל הפצועים חזרו, ניצחנו בגביע האיגוד השבוע וזה החזיר את הביטחון. אני בטוח שגם בליגה נחזור לנצח ונתחיל לרוץ קדימה".