כשהצטרפתי לטרנד, אמרתי לעצמי שאהיה חכמה ואעשה זאת בשלבים. הייתי לגמרי רצינית. בשלב הראשון שלחתי את פוסטי על פני הפיד בשלוש קבוצות. הממצאים עד כה:
קבוצה ראשונה - רלוונטיות חלקית, טראפיק סבבה פלוס, הולידה דייט אחד שבסוף לא עבד מספיק. אני מקווה שלא יצאתי גרועה וגם מבחינתו פשוט מסמסנו את זה הדדית.
קבוצה שלישית - עדיין לא הבנתי למה לא מחקתי את הפוסט שם. בעצם הבנתי. מה יותר גרוע מבליץ תגובות מבומרים עם תמונות פרופיל מפולטרות למכביר שכותבים שלוש מילים עם 14 פסיקים וכמעט בגילאי ההורים שלי? פוסט נטוש בלי תגובות ולייקים.
ומה ההסבר לדילוג מקבוצה ראשונה לשלישית? בקבוצה השנייה הייתה התפתחות מעניינת. ברור שאני אספר. אחרי שלא אישרו לי שם את הפוסט בנימוקים לא מנומקים, שלחו אותי לעזאזל להכיר אורגנית את הגרושים החמודים שיש לקבוצה להציע דרך אירועים וקבוצות ווטסאפ. וואלה אני חושבת שעבד להם.
אז מסיבת השנה האזרחית של הקבוצה השנייה. כדי לא להיות שם חלילה לבד, רתמתי חברה והיא רתמה חברה נוספת, ועד אז כל המי ומי קפצו עליי והציעו לי את חברתם לכשאגיע. קשת ההבנה החברתית שאני לפעמים יכולה להיות, לא קלטה שאחד מהמי ומי הנ"ל מתחיל איתה - ועוד כסוף שיער, כמו שהיא אוהבת. וכמו מפגרת אני אומרת לו "כן, אני אמצא אותך שם, קולטת מהר כסופי שיער, זה תחביב ידוע".
מילת הקסם "סושי חופשי" עבדה על החברות שלי. אני, שאצות מעבירות את מערכת הקלקול שלי שבעה מדורי גיהינום, פחות התחברתי. אי לכך החברות הגיעו למסיבה כשעה לפניי - להספיק לסושי, והלכו כ-10 דקות אחרי שהגעתי, כך שנותרתי לכאורה סוליקו. זיהיתי חברים מהווטסאפ והצטרפתי למסיבה. ליטרלי. והכסוף ממקודם? הו, לא לקח לו זמן רב למצוא ולהימצא.
למעשה, הכסוף וקשת ההבנה החברתית קשקשו בווטסאפ לאורך כל השבוע, בניגוד לאחרים והאחרות שהציעו את חברתם במסיבה לכשתגיע. ולא, עדיין לא הבנתי שהוא מתחיל איתי.
האסימון נפל סופית כשהוא הזמין אותי לשתות במחיר כליה, ומתישהו ניסה לנשק אותי. סה"כ נפלתי טוב - גרוש כסוף וחתיך, גר קרוב אליי ובייסיקלי די מתאים לפרומפט שלי, ו… בלי ילדים. אם כי זה ממש בסדר, בהתחשב בעובדה שהוא היה נשוי מספיק שנים והיה יכול לעשות ילדים אם באמת היה רוצה בכך. אז באתי לו דווקא סבבה. חלק מהנימוקים שלי גם נשמעו לו הגיוניים. נכון שאני רוצה גרוש *עם* כדי לקבל קרבה כלשהי לילדים, ללא מלוא האחריות, אבל התרשמתי שהפעם יעבוד גם בלי.
3 צפייה בגלריה
מספיק חמאה כדי להאכיל אותי, יש. מספיק מקום בלב כדי להכיל אותי? ימים יגידו
(צילום: יעלי סטאר)
הגרוש בלי כסוף חתיך גר קרוב הזה קצת הפיח בי תקווה שאולי הפעם מספיק רק שלב א'. לראשונה משריקת הפתיחה של "מבצע קיוט בוי", הייתה לי התחלה ממשית של קשר, כזו שכבר הפסקנו לספור דייטים, כזו שגרמה לי לעצור לרגע ולהגיד "יווו, יש מצב שסוף סוף מצאתי אותו!".
קיבלתי בוקר טוב בבקרים, הצלחנו לדחוס ארבעה דייטים לתוך דייט אחד באיזו שבת משותפת, הרגשתי מספיק בנוח לפתוח לו את המקרר בבית כבר בפעם הראשונה, נינג'ה אישרה אותו, פגשתי בן דוד שלו וחברים שלו וכבר הכנתי טוב את החברות הקרובות שלי שהן הולכות לפגוש אותו ראשונות. אפילו התחלנו לתכנן את הספיישל אוקייז'ן.
קראו גם:
כל החודש ואפצ'י האלו היו מלאים באווירת יגעת ומצאת תאמין, לבבות וקסמים. אה כן, קסמים. זאת העבודה שלו ולזכותו ייאמר שהוא עושה זאת מצוין (מופיע המון ובאמת מאסטר בתחומו).
אך מה עושים קוסמים בעולם הזה, אם לא להגיח לפתע ואז פוף להיעלם?
לא, הוא לא עשה גוסטינג, רק השתמש בתירוץ שלא מחזיק מים. "אני לא יכול להכיל את המורכבות שלך". כי לאף אחת אחרת אין מורכבויות. גם אם לי יש יותר, אם זה יצא לו מהפה, הוא לא בהכרח יוכל להכיל גם את זו שיש לה פחות. אני, להבדיל, למרות היותו לא מספיק "מסיבתי" עבורי ועצם כך שלא יהיה שותף לבילויים שלי במסיבות ובפסטיבלים, בחרתי להתמודד ולא ישר לחתוך. אבל מי אני להתערב לו בבחירות. ובכן, קוסם שנעלם? אכן רמז מטרים. טוב שהבין שאין לו איך להכיל אותי (ולהאכיל אותי, אין לו בבית מספיק גאודה). חברה טובה אמרה ש"הוא נשמע נורמלי, אבל נורמלי מדי. את צריכה אותם קצת יותר שרוטים" - וצדקה.
אז תודה, הוקוס פוקוס ויאללה לעונת הפסטיבלים ולשלב ב' שמתרחש ממש בימים אלו.
אה, וחייבת מילה על וולנטיין, זה השבוע. יום 90% מהרווחים של חברות הפרחים והשוקולד שמח.
נשארתם לבד? אל תדאגו, כשתרצו לחגוג אהבה, יש עוד מספיק ימים בשנה (חוץ מיום השואה נגיד). תהפכו אותם לימי אהבה שלכם.
