"לחיילי מילואים מחזירים צ'קים בזמן שהם בלחימה": היום (רביעי) התקיימה ועידת "עסקים לא כרגיל" ביוזמת "ידיעות תקשורת" בשיתוף הסוכנות היהודית והפקולטה לכלכלה על שם טיומקין באוניברסיטת רייכמן. הוועידה, הייתה הראשונה מסוגה בתקופת המלחמה, ועסקה בין היתר בסוגיות כגון סוגיית הפיצויים לעסקים, תקציבים, התנהלות כלכלית ופיננסית ועוד, וכללה כלכלנים בכירים, ראשי רשויות, נציגי הממשלה וכמובן בעלי עסקים ומובילי חברות.
כ-150 איש השתתפו בוועידה שסיפקה "כותרות" רבות שעיקרן: התנהלות קלוקלת של הממשלה מול בעלי העסקים, ואוזלת יד בכל הקשור לטיפול כלכלי ראוי מאז פרוץ המלחמה.
פתח את הוועידה נשיא אוניברסיטת רייכמן המארחת את הוועידה, פרופ' אוריאל רייכמן, שכבר בפתח דבריו אמר כי כי חייו של בוגר האוניברסיטה, אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס, מאוימים על ידי "גורמים פנימיים".
לדבריו, "אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס, בוגר האוניברסיטה הזו, נמצא במלחמה בחזית אחרת. ויש עליו איומים מגורמים בזירה פנימית. אני פונה מכאן לאותם גורמים פנימיים - תפסיקו עם זה. בלתי אפשרי למלא את המשימות שמטלות עליו, בשעה שקבוצה קטנה שאיבדה עכבות ואחריות מאיימת על חייו. אני רוצה לשלוח לו מכאן חזק ואמץ".
עם סיום דבריו עלה פרופ' צביקה אקשטיין, ראש מכון אהרן בבית הספר טיומקין לכלכלה, ומתח בדבריו ביקורת חריפה על העברת הכספים הקואליציונים במהלך המלחמה, למרות הצורך לחזק את כלכלת ישראל.
פרופ' אקשטיין טען כי ישראל שהייתה במצב כלכלי מצויין בסוף שנת 2022, נכנסה לסחרור כלכלי תשעה חודשים עוד לפני פרוץ מלחמה: "בסוף 2022 הגיע כלכלת ישראל להישגים שאין כמוהם בכל ההיסטוריה של העם היהודי, ומאז ואז נכנסנו ל-9 חודשים שכל מה שמאפיין אותם זה פירוד העם, כולל למחוק את מגילת העצמאות, דבר שהוביל לבעיות כלכליות רבות, בעיקר בגיוס משקיעים ואובדן אמון במערכת השלטונית, גם זו הכלכלית".
אמירה אהרונוביץ', מנכ"לית הסוכנות היהודית שהייתה שותפה לקיום הוועידה הסבירה באריכות כיצד הסוכנות על שלוחותיה הכלכליות והחברתיות, נכנסה לוואקום שהותירה הממשלה: "יש יותר מ-30 קהילות שהתפנו מבתיהן למקומות זמניים. כל העולם של איך מסייעים להם בשלבי השיקום - בטוח הביניים ובטווח הארוך - זה משהו שאנחנו מעורבים בו", אמרה.
מייד אחריה עלה המפקח על הבנקים דני חיחאשווילי לראיון אישי מול קהל עם הפרשן הכלכלי הבכיר של "ידיעות אחרונות" סבר פלוצקר. חיחאשווילי חשף במהלך דבריו כי כמות בלתי נתפסת מקרב לקוחות הבנקים בישראל ביקשו דחיית הלוואות ומשכנתאות: "למעלה מ-200 אלף לקוחות ביקשו דחייה של תשלומי הלוואות ומשכנתאות, חלקם, בעיקר בקרב יושבי העוטף, דחיית ההלוואות ניתנה ללא ריבית ואילו רבים אחרים אומנם קיבלו דחיה, אך עם ריבית".
דבריו אלו של חיחאשוילי היוו קרקע פורה לדיון שעלה לטונים גבוהים בפאנל מיוחד שהתקיים לאחר דבריו בנושא העסקים בעידן שאחרי המלחמה בו השתתפו טל ישועה, יו"ר ובעלים של רשת מלונות "מטיילים", גיא טייר, בעלים גיא ונוף - תכנון ועיצוב סביבתי, מושב תקומה; שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן וכן רועי כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל.
בתגובה לדבריו של המפקח, תקף אותו בחריפות רועי כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל: "העצמאים שאני מייצג אותם - אפילו שקל אחד עוד לא ראו". לדבריו, "עדיין אין פתרונות לחיילי מילואים, שבזמן הלחימה החזירו להם צ'קים. אנשים עדיין מופקרים על ידי המדינה. אנשים הולכים כמו זומבים".
המפקח על הבנקים
(צילום: לייבגיבינג)
לאחר הפסקה בת רבע שעה, קיימה מנחת הוועידה, שרון כידון, ראיון עם מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב, שהצליח לספק אמירות מפתיעות וחשף את המאבקים הכלכלים שנערכים מאחרי הקלעים בממשלה: "במתקפת החמאס ב-7/10 נשברו הרבה קונספציות שהיינו שבויים בהן שנים רבות, בטחוניות וכלכליות", פתח מרחב את דבריו, "מלבד הקונספציה שעליה התרעתי שבה המדינה מסתמכת יותר מדיי על עובדים פלסטינאים, נחשף הפער בינינו לבין האוצר.
"לטעמי, המדינה צריכה להיות גמישה ולפעול מהר יותר ממה שהיא פועלת כעת. המדינה בזבזה זמן יקר בהעברת כסף לעסקים. באוצר יושבים אנשים מוכשרים, אבל התפיסות הן של פעם, שצריך לשנות אותן. ראשית, באוצר צריכים להבין שבמגזר העסקי, בעיקר אני מכוון לבעלי עסקים בינונים וקטנים, לא יושבים תחמנים, הם הקטר של המשק, 55% מהתל"ג של מדינת ישראל מגיע מהם, והם זקוקים ראשית לתזרים שוטף שנעצר בעקבות המלחמה.
אמנון מרחב
(צילום: לייבגיבינג)
"כואב לי מאוד שעד היום, היום ה-45 למלחמה, בעלי עסקים לא ראו שקל. בזה אנחנו חייבים להשתפר. האוצר תפס נפח גדול בעיניי בנפח הממשלתי, זה היה נכון בשנות ה-80, שהייתה אינפלציה מאוד גבוהה ואז האוצר ישב חזק על הקופה. היום, התפיסות הן אחרות ובאוצר עדיין מחזיקים בתפיסות של פעם, זה הפער בינינו. אנחנו אומרים לחברינו באוצר - תשנו תפיסות, אל תסתכלו על המגזר העסקי כאויב. צריך לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, בעיקר למנועי צמיחה כמו ההייטק".
לאחר הראיון עם מרחב התקיים פאנל ייחודי אותו הנחתה אמירה אהרונוביץ', מנכ"לית הסוכנות היהודית אודות הסיוע לעסקים הקטנים. בפאנל השתתפו: בני לוין, סגן יו"ר IVN, יזם חברתי; אילן לבנון, שותף מייסד כלירמרק קפיטל בע"מ ושותף מייסד בפרויקט "עוטף לעסק"; איתן לב טוב, מנכ"ל חברת שבא. בפאנל העלו החברות את פעילותן העכשוויות והעתידית של היזמים ובעלי החברות לטובת בעלי העסקים, בדגש על פתרונות ריאליים לשיקומם ביום שאחרי המלחמה.
פאנל עסקים
(צילום: לייבגיבינג)
פאנל נוסף על מצב התעסוקה בעידן של אחרי המלחמה נדון בוועידה בשיחה של המנחה שרון כידון עם מריאן תחאוכו, ראשת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן, אוניברסיטת רייכמן ועם מיכל דן הראל, מנכ"לית Manpower ישראל.
כיצד יוכלו המפונים מזירת הדרום להצטרף לענף ההייטק? על כך ניתנה בשורה מפתיעה, בפאנל המיוחד על חברות ההייטק בהנחיית שרון כידון שבו השתתפו רונן ניר, שותף בקרן PSG וחבר דירקטוריון במכון אהרן למדיניות כלכלית ושי ליברמן, מנכ"ל קווליטסט ישראל ואירופה שהיה בעל הבשורה.
שי ליברמן, מנכ"ל קווליטסט ישראל ואירופה, הצהיר בפאנל לראשונה על הקמת מרכז הכשרות להייטק באילת עבור מפוני עוטף עזה: "אנחנו רואים בזה הזדמנות מצויינת. בסוף, שאנשים יחזרו הביתה לעוטף הם צריכים שיהיה להם מקום לעבוד בו".
פרופ' רפי מלניק, לשעבר נשיא אוניברסיטת רייכמן, נעל את הוועידה לאחר שנתן סקירה היסטורית על ההתמודדות של מדינת ישראל אחרי מלחמות, וכן, מהו האתגר השונה הפעם, והאם אנחנו צריכים הפעם להזהר מאיומים שונים לגמרי.
לצפייה בכל הדוברים והפאנלים במסגרת הוועידה - בעמוד המיוחד ב-mynet.
