הוא עלה לארץ בגיל שש, עבר ילדות קשוחה ללא אב, נשאר לשרת כחייל בודד וחלם להגיע רחוק. אולג גוחמן מחדרה, חבר נבחרת ה'צ'ייס טאג' בישראל, הצליח למקם את הנבחרת הישראלית במקום השלישי והמכובד באליפות העולם.
אז מה זה בכלל דיניבריי וצ'ייס טאג? 'דיניבריי' הוא משחק מאד לוקאלי. כל כך לוקאלי שהשורשים שלו בשכונת גבעת אולגה של שנות השישים. מדובר במעין תופסת קבוצתית שילדי השכונה היו מבלים שעות במסגרתה, והתפשטה לרחבי העיר. צ'ייס טאג היא כבר תופעה עולמית, שהיא מן תופסת אישית, אבל עם פארקור והרבה מכשולים ואתגרים בדרך, בסגנון נינג'ה.
גוחמן (27) מנהל את 'דינבריי' ומרכז ה 'צ'ייס טאג' בעיר. בנוסף הוא הנציג של 'וורלד צ'ייטס טאג' בארץ ומשמש כספונסר של הנבחרת הארצית.
כמו פארקור
כילד אולג נחשף למשחק בשכונת גני אלון בחדרה בה התגורר עם אמו: "כשהייתי בן 23, החלטתי לפתוח חוג 'דיניבריי' כדי להמשיך את המסורת וההסטוריה של המשחק הזה. זה חוג פארקור, שמתבסס על תופסת קבוצתית שאנו משחקים בשטח מוגדר כמו 'תיכון בית אליעזר', 'תיכון חדרה' ו'חקלאי פרדס חנה' עם כללים והגבלות בטיחותיות ולא כולל גגות למשל.
"כשבוע לפני שהחלה מלחמת 'חרבות ברזל' פתחתי את מרכז הצ'ייס טאג היחיד בארץ, בקאנטרי ספורט לנד בעיר (בשכונת פרנק). צ'ייס טאג הוא תופסת פארקור אחד על אחד כשיש לך 20 שניות לברוח או 20 לתפוס את היריב אם אתה התופס וזאת, על שטח מוגדר של 12 מ"ר על 12 מטר, עם מכשולים בנויים ספציפיים. מהצד זה נראה קצת כמו מתחם נינג'ה".
לדברי אולג, שמבקש לקדם ילדים ונוער לתחרויות בתחום, הפעילות היא לילדים בגילאים 6-18: "אנו מכוונים אותם לתחרויות ולאליפויות. בפסח למשל עשינו תחרות גדולה מאד אצלנו. הגיעו למעלה מ־40 משתתפים מרחבי הארץ ובכללם מרחובות, חיפה, ירושלים, ובאר שבע והמון צופים הגיעו לעודד אותם. אחרי שהיתה אליפות העולם למבוגרים לפני כשבועיים בצרפת, התחיל דיבור על זה שאולי בשנה הבאה יהיו תחרויות לילדים ולשם אני מכוון אותם. כילד לא הפסקתי לשחק תוספת. היינו משחקים דיניבריי כל שבת כמו שאנשים משחקים כדורגל. במשך כל שנות ילדותי היינו מארגנים קבוצות, פעם היו מגיעים 50 ופעם שישה ילדים. כשהתבגרתי, חשבתי יחד עם בת זוג שהיתה לי, שזה היה כל כך כיף שאני רוצה שעוד ילדים יחוו את הכיף הזה".
צריך כישורים מיוחדים כדי להשתתף?
"רק כושר מינמאלי וקואורדינציה כי זה הבסיס להכול לפארקור, ולצ'ייסטאג".
על ילדות וחלומות
אולג עלה ארצה כילד מאוקראינה עם אמו בלבד וסבל מחבלי קליטה קשים שכללו ביטויים של בריונות ואלימות כלפיו מהסביבה. הוא למד בבית הספר היסודי 'ניצנים' ובתיכון חדרה. "אמא העלתה אותי לארץ, אבא עזב אותי כשהייתי בן 6 ונשאר באוקראינה. בבית לא היתה לי סביבה יותר מידי תומכת, ככה שבגיל 18 נאלצתי לעזוב את הבית. התגייסתי לצבא, הוכרתי כחייל בודד וגרתי אצל משפחה חדרתית מאמצת. כעולה חדש חוויתי לא מעט התעללות בבית ספר וגם ברחוב. היו רודפים אחרי ומרביצים לי. למזלי, לקחתי את הדברים באופן הכי חיובי שיכולתי. אני לא יודע איך חוויתי את הכל זה ויצאתי בשלום. אומרים שכשאתה חווה קושי כזה או סבל גדול, אתה הופך להיות יותר טוב או יותר רע. אני מאמין שזה הפך אותי ליותר טוב. גני אלון, השכונה בה גדלתי, היתה אז לא פשוטה. הייתי ילד מאד תמים. הסיפור שהכי ממחיש את זה הוא כשחזרתי פעם מהלימודים ושני מבוגרים ניגשו ושאלו אותי 'ילד תגיד איפה יש מוכר סמים באזור?', השבתי להם בתמימותי 'ביום שבת בגן שעשועים בין הפינה הזו וזו, תבדקו', אמרו לי תודה והמשכתי בדרכי כרגיל, כאילו שאלו אותי איפה המכולת. היום אני מבין שילד בן 12 לא אמור לדעת דברים כאלה".
למרות הקשיים, אפשר להגדיר אותך כסיפור הצלחה של התאקלמות טובה.
" עשיתי המון עבודה עצמית כדי להצליח להגיע לאיפה שהגעתי. חשוב לי לתת דוגמא אישית לכל מי שסביבי ובפרט לילדים שאני מחנך ולילדים שיהיו לי בע"ה בעתיד. אני עובד עם ילדים, מתוך מחשבה שאם הייתי הילד הזה, הייתי רוצה לקבל תמיכה".
אחד האנשים שהשפיעו עליו מאוד ושינו את חייו הוא המאמן אבירם שפיץ: "הוא האמין בי בכיתה ו', תמך בי לקח אותי לנבחרת הכדורסל 'מכבי חדרה' כשכל מאמן אחר חשב שהייתי ילד אלים ומסוכן ולא רצה לצרף אותי. היום בדינבריי ובצ'ייס טאג אנו משתדלים לעשות הכי טוב שאפשר למען הילדים, להשקיע בכל ילד ולהעצים אותו דרך הספורט כמו שאותו מאמן העצים אותי כשהייתי קטן. המטרה שלי היא לתמוך בהם, לתת להם השראה ולאתגר אותם לשאוף ליותר דברים והצלחות בחיים שלהם".
אולג מבהיר כי אחת המטרות המרכזיות שלו היא גם להרחיב את ענף הספורט הזה כמה שיותר בארץ, ולהגיע למצב שיהיו פה נבחרות שייצגו את המדינה ויביאו גביע באופן קבוע. במצב הנוכחי קיימת נבחרת אחת בלבד שכוללת שישה חברים, לרבות אולג עצמו. "אני אוהב את העיר ושמח להישאר בחדרה. מטרתי לעשות כמה שיותר ילדים שמחים. זה עושה לי טוב על הלב לראות אותם שמחים אולי כי אני הייתי לא כל כך שמח. הייתי רוצה שזה ייכנס גם כענף לבתי ספר, אם כי ברור שזה קצת יותר מורכב, וצריך מתחם ספציפי וכלים ייחודיים שאנו משתמשים בהם. כל שיתוף פעולה הוא מעולה לקידום התחום. בסופו של יום כל מי שנכנס למערך החוגים דיניברי או צ'ייס טאג, תומך בנו ומגדיל את הענף בכל הארץ, גם אם הוא מגיע לחוג פעם או פעמיים בשבוע".
קראו גם:
ביבי יודע?
למרות החיבה למשחק התופסת שנעוץ בימי ילדותו, צ'ייסט אג ודינבריי לא היה המסלול הראשון של אולג, שהלך יותר לכיוון העולם הבטחוני. הוא שירת בצבא כלוחם ומפקד בחטיבת כפיר, בהמשך הדרך תפקד כמאבטח בבית ראש הממשלה בנימין נתניהו, אולם נפצע במהלך השירות. לאחרונה השתחרר משירות מילואים בן חצי שנה, מאז פרצה 'חרבות ברזל': "הייתי שנה בבית בעקבות הפציעה ההיא כמאבטח רוה"מ, מבלי יכולת לעשות שום דבר ואז נפתחה לי המחשבה והחלטתי על 'דיניבריי'. היתה גם תקופה שעבדתי ב'נווה חורש' לנוער בסיכון בעיר. הייתי מורה למדפסות תלת מימד שם, ואחרי שסיפרתי לילדים על הרקע האישי שלי, וזה נתן להם השראה, שמתי לב שזה נתן לי גם המון. הבנתי כמה שאני אוהב לעבוד עם ילדים והחלטתי לפתוח את העסק", סיפר, "שנה אחרי שפתחתי את דינבריי, גילינו שיש דבר כזה צ'ייס טאג ושיש תחרות באופק. אני והחבר'ה שלי סטס נטפלייב, לואיס קסס ודוד בריזר היינו ממש טובים כי כל החיים שיחקנו דיניבריי. התחלנו להתאמן והצלחנו להתקבל. ב־2022 טסנו לתחרות מקומית בהולנד והגענו שם מקום שני ובזכות זה הוזמנו לאליפות עולם בלונדון, שם הגענו למקום החמישי. לפני שבועיים בתחרות האחרונה שהתקיימה בצרפת כבר התקדמנו. הצלחנו להגיע למקום שלישי".
יש לציין שהנבחרת פועלת באופן עצמאי ועדיין אין נבחרת רשמית בארץ. גם את זה פועל אולג לשנות: "בחצי השנה האחרונה אני הנציג של וורלד צ'ייס טאג בארץ'. זה ספורט חדש בארץ ואנו מכלכלים את עצמנו, מממנים את הטיסות, לינה והכול. כשתהיה נבחרת רשמית זה יהיה אחרת ואני עובד על לקדם את זה בארץ. אנו מנסים לפתוח אגודת צ'ייס טאג בארץ, שיוכר כספורט רשמי ואחר כך נוכל לקבל מימון מהמדינה עצמה, זה תהליך. זה שאני הנציג בארץ, משמעו שהכול פועל לפי חוק, בסטנדרטים שלהם ולפי התקנון. בעולם זה כבר מוכר, עד כה היו שש אליפויות עולם, אנחנו השתתפנו רק בשתיים מתוך השש ועד לפני חצי שנה לא היה מתחם להתאמן בו בארץ עד שפתחתי בחדרה. אני ספונסר של הנבחרת וחלק ממנה, ומאפשר להם להתאמן בחינם".
