דורית רכשה מסך טלוויזיה לחדר השינה. לאחר מספר חודשים התגלתה תקלה וכפתור השמע נתקע. דורית פנתה לחנות ממנה רכשה את המסך וביקשה להפעיל את האחריות ולתקן או להחליף את המכשיר.
המוכר סירב בטענה ששאר הפעולות בשלט ובמסך עובדות כהלכה. לדבריו, אין סיבה שבשל פגם טכני קטן ולא משמעותי הלקוחה תדרוש לקבל מסך חדש.
מה עושים?
עו"ד הדס יעקובסון, מנכ"לית העמותה החדשה לצרכנות: "כשעסק מעניק אחריות למוצר, היא לא יכולה להיות אחריות חלקית. אחריות על מוצר מחייבת את העוסק לתקן את המכשיר או לספק חדש.
הוראות חוק הגנת הצרכן מקנות לצרכן את הזכות לבטל עסקה ולקבל את מלוא ההחזר הכספי כמחויב. מאחר ומדובר במכשיר חשמלי חדש, עליו חלה אחריות בית העסק, עולה חשש להטעייה, משום שחלק משיקוליו של הלקוח בעת ההחלטה לרכוש את הטלוויזיה, היו האחריות שבית העסק מתחייב לספק לו.
על פי חוק הגנת הצרכן המכשיר נמצא באחריות במשך 12 חודשים מרכישתו.
קראו גם:
לא בוכים על חלב מפוקח
דור יצאה להשלמת קניות במרכול השכונתי, וכשהגיעה הביתה ועברה על החשבון גילתה ששילמה על חלב 8.70 שקל. כשבדקה את הקרטון הכמעט ריק שיש לה במקרר ראתה שהפער הוא של כמעט שני שקלים. לא סכום גדול – אבל מעצבן. כשבדקה שוב הבינה שקנתה בטעות חלב מועשר, שנראה כמו החלב אותו היא רגילה לקנות, ומכאן מקור הטעות.
איך אפשר להבדיל ביו מוצר בפיקוח למוצר רגיל אם הם כל כך דומים?
עו"ד יעקובסון: "מרבית הצרכנים לא ממש יודעים מה הם המוצרים שבפיקוח, ולא בכל החנויות יש שילוט כמתחייב בחוק. התקנות מחייבות את רשתות השיווק להציב שילוט ברור בסמוך למוצר מזון שמחירו בפיקוח. התקנות מחייבות שהשילוט יהיה "באותיות וספרות ברורות וקריאות" והיצרנים חייבים לסמן על המוצרים את הכיתוב "מוצר בפיקוח ממשלתי".
מומלץ תמיד להתעכב עוד שנייה ליד המקרר ולוודא שהחלב או הגבינה הם אכן במחיר מפוקח. אם החנות דורשת מחיר גבוה יותר מהמחיר המפוקח, ניתן להגיש תלונה במשרד הכלכלה".
