ארבע נשים עולות לבמה בזו אחר זו וכל אחת מצוידת בקיטור:
מירי בלומנפלד, הרווקה שבחבורה, אומרת: "אתם יודעים מה הבעיה כשאין לכם זוגיות? שאין עם מי לריב. ומרוב שאין לי עם מי לריב, אני רבה עם עצמי. ובתור עונש אני שולחת אותי לישון על הספה בסלון".
רחלה וייס, נציגת המתגרשות, תורמת את חלקה: "אני גרושה פעמיים", היא מתוודה, "יש לי כבר מנוי ברבנות, רב לאב. היום כשאני מגיעה לרבנות, אני כבר לא צריכה לעמוד בתור, ישר הולכת לקופה של העשרה מוצרים".
"תגידו לי מזל טוב, אני סבתא", מלהיבה ליאורה סיקלאי את הקהל, ואז מכבה ואומרת: "אבל מה הבעיה כשאת סבתא? שאת צריכה לשכב עם סבא".
ואיילת גרוזניק־כתב עונה לה: "את מתלוננת? אני מתה להיות סבתא. בגלל זה אני מחביאה לילדים שלי את אמצעי המניעה".
אמרתי למנתח, אני לימפומנית
רווקה, נשואה, גרושה וסבתוש נפגשות במופע הסטנדאפ "לא עוצרות ב־50": ארבע נשים שהחליטו להפוך לסטנדאפיסטיות ולהביא את האמת שלהן לבמה בדרך מצחיקה ומעוררת הזדהות.
איילת גרוזניק־כתב, יועצת עסקית, החליטה על המהפך אחרי שחלתה בסרטן והבריאה. "מחלת הסרטן עוררה אותי. פתאום הבנתי שהחיים קורים כאן ועכשיו", היא אומרת. "אני עדיין יועצת עסקית, אבל הרגשתי שעכשיו זה הזמן להגשים את החלום ולעשות סטנדאפ. אז אני צוחקת על הסרטן שהיה לי.
"כשהוציאו לי 95 בלוטות לימפה, הרופא שאל אותי בחדר הניתוח, 'מה את אומרת על זה?'. עניתי לו: 'שאני לימפומנית'. כולם צחקו מסביב, ואז אמרתי לעצמי, הזמן של כולנו כאן מוגבל. אם אני עוברת הכל בלי כימותרפיה, אני מגשימה חלום ישן ועושה מופע סטנדאפ".
עד שרחלה הגיעה לסטנדאפ, היא התגלגלה כ־30 שנה בין עשרות משרדים והייתה מזכירה מתוסכלת. יום אחד אמרה, זהו, עד כאן, והחליטה לעשות שינוי בחייה.
רחלה: "גדלתי במשפחה חרדית, אבל תמיד חלמתי לעמוד על במות. ההורים אמרו לי, 'זה לא מקובל אצלנו, זה לא פרנסה ולא מקצוע'. יצאתי בשאלה, עבדתי בכל מיני עבודות שלא החזקתי בהן הרבה זמן מעמד, עד שבגיל 50 החלטתי שחיים רק פעם אחת והפכתי לסטנדאפיסטית. התגרשתי פעמיים ואני צוחקת על המנוי שיש לי ברבנות".
לא עוצרות ב-50
(צילום פרטי)
מירי הגיעה לעולם הסטנדאפ לאחר שעבדה למעלה מ־30 שנה בעיתונות. בקורונה נסגרה רשת המקומונים שבה עבדה, והיא החליטה לשנות פאזה. "התחלתי עם הסטנדאפ עוד כשהייתי עיתונאית, וכשפרשתי הוא קיבל הרבה יותר נפח. רצתי בין מועדונים מבמה פתוחה אחת לאחרת כדי להצחיק ארבע דקות, ולאט־לאט צברתי עוד חומרים ועוד ביטחון.
"במופע אני מספרת למשל איך הגעתי לסדנה 'לרזות מהראש'. אמרתי למנחה, אני לא צריכה לרזות מהראש, אני צריכה לרזות מהתחת. ומה היא עונה לי? את צריכה להקשיב לגופך. אז הקשבתי לגופי ושמעתי בורקס".
ליאורה, שחקנית ומורה לתיאטרון, הקימה תיאטרון ילדים בשם "בלורה" ותמיד עסקה בתיאטרון ובמשחק, אבל החלום לעשות סטנדאפ קינן בה שנים רבות: "עד שאמרתי לעצמי, 'עד מתי?'. כשהביציות שלי נרדמו אמרתי, 'ליאורה, עכשיו זה הזמן, יאללה קדימה'. החלטתי שאני כבר מספיק גדולה להצחיק ולשמח את 'הגדולים', כי סטנדאפ זה החיים.
,אני מדברת על זה שאני נשואה לבעל אשכנזי ונולדו לנו שלושה ילדים, שניים בהירים ואחת כהה. אותה אני מחביאה. אני מוציאה אותה רק באירועים מיוחדים, במימונה, בחינות ולביטוח לאומי".
אמא, תורידי את הסקס
במשך תקופה הן עשו סטנדאפ סולו, ובין לבין פגשו זו את זו באולמות, במופעים ובברנז'ה. "פתאום ירד לנו האסימון ואמרנו לעצמנו, אנחנו פחות או יותר באותו גיל, למה שלא נרים מופע משותף, וכל אחת תביא את הסיפור שלה ואת זווית הראייה שלה", אומרת איילת, שיזמה את ההרכב.
וככה יוצא שאל תוך מערבל החיים הן יוצקות מכל טוב: מירי מספרת על המצוקה שחווה רווקה שחלפה את גיל 50, רחלה מדברת על דייטים בעשור השישי ועל הבדלים בין גברים לנשים, ליאורה משרטטת קווים לדמותה של משפחה גדולה וילדים שלא עוזבים את הבית, ואיילת, שנשואה לאותו גבר כבר 32 שנה, מוסיפה למדורה אש של אתגרי הזוגיות.
גם את הסרטן, כאמור, הן הופכות לצחוק. "קיבלנו החלטה לצחוק במופע על הכל, גם על דברים כואבים", אומרת מירי. "אז איילת צוחקת על הבריאות, אני מדברת לפעמים על החרם שעברתי בילדות, וגם הגוף שמשתנה ותהליך ההתבגרות הופכים לחומר עסיסי".
ארבע נשים עם אגו על במה אחת, אין מריבות על הפוקוס ועל תשומת הלב?
רחלה: "אנחנו מקפידות שהכל ייעשה שווה בשווה. לכל אחת מאיתנו יש בדיוק את אותו זמן על הבמה, ממש על הדקה, ובכל פעם מישהי אחרת פותחת את המופע. כמובן שלכל אחת יש טעם אישי ויש ויכוחים מדי פעם, אז אנחנו הולכות בשיטת הרוב קובע".
מירי: "אנחנו משתדלות לעשות הכל ברוח טובה. לאחרונה הופענו בצפון ושכרנו חדר בכפר סאלד ובילינו כל השישי־שבת ביחד".
וכולכן משוכנעות שטובות הארבע מן האחת?
ליאורה: "המופע מרחיב את יכולת ההזדהות. הרווקות יזדהו עם מירי, הגרושות עם רחלה והסבתות איתי. וגם הגברים מוצאים את עצמם בין הבדיחות".
במה שונה סטנדאפ של נשים מסטנדאפ של גברים?
רחלה: "אנחנו למשל הרבה יותר נזהרות בקטע של גסויות. המטרה היא להגיע לקהל גדול - וכמה שיותר נקי יותר טוב. זה לא בא על חשבון איכות וצחוק".
איילת: "היה לי במופע קטע קטן על סקס והילדים אמרו לי, 'אמא, תורידי את הסקס'. שאלתי אותם, 'מהמופע או מהחיים?'. אז הורדתי את הסקס גם מהמופע וגם מהחיים".
תכל'ס, רוב הסטנדאפיסטים מתחילים בגיל צעיר. לא נזכרתן קצת מאוחר מדי?
איילת: "אני חושבת שיש יתרון בלהתחיל לעשות סטנדאפ בגיל 50. צברנו קילומטראז' בחיים ויש לנו מספיק חומרים על מה לצחוק".
ליאורה: "בתחילת הדרך הייתי נוסעת מכפר יונה למועדונים בתל אביב בשביל להופיע חמש דקות. בקהל יושבים חבר'ה צעירים בגילאים של הילדים שלי. בהתחלה הגישה שלהם הייתה, 'מה עושה הזקנה הזו על הבמה?', למרות שאני מרגישה הכי תוססת בעולם. 'מה, מישהי כמו אמא שלי מופיעה פה?' ואז אני עולה ומפגיזה עם פאנצ'ים, ופתאום יש חיבור. אין מה לעשות, הגישה הראשונית מאוד מאתגרת".
מירי: "הבעיה היא שמי שמנהל את מועדוני הסטנדאפ הם גברים שמתחברים לסטנדאפיסטים גברים ונותנים להם את הבמה. הקהל מתרגל לשמוע בעיקר את הזווית הגברית, אבל גם לנו הנשים יש מה להגיד על החיים. יש דעה קדומה שנשים לא מצחיקות, ולמרות שזה ממש לא נכון, אנחנו צריכות להתאמץ הרבה יותר כדי להוכיח את עצמנו".
איילת גרוזניק כתב
גיל: 56
מגורים: הוד השרון
יועצת עסקית, נשואה ואמא לשלושה ילדים בוגרים
“בתחילת הדרך של הסטנדאפ הגעתי לפאב עלוב, מוזנח מסריח. בכניסה לפאב אני אומרת לשומר, ‘אמאל'ה, יש פה חולדה’. הוא אומר לי, ‘תירגעי, היא מופיעה כאן לפניך’”
מירי בלומנפלד
גיל: 50 פלוס
מגורים: חולון
רווקה, עיתונאית ועורכת לשעבר
“הייתי בסדנת הרזיה, המנחה אמרה שאני צריכה להתייחס לגוף שלי כמקדש, אז החלטתי להקדיש לו מנחה - כבש וצ'יפס. הסדנה היחידה שהצלחתי להוריד בה 10 קילו זו סדנת פוטושופ”
ליאורה סיקלאי
גיל: 55
מגורים: כפר יונה
שחקנית ומורה לתיאטרון, נשואה, אמא לשלושה וסבתא לאחד
“בעלי לא יודע להחמיא לי. אמרתי לו: "מאמי, תראה מה נהיה מהצוואר שלי!" הוא ענה לי: ראית שיש לך סנטר אחד יפה אז גידלת עוד אחד?”
רחלה וייס
גיל: 59
מגורים: ראשון לציון
גרושה, בזוגיות, אמא לשניים וסבתא לשניים
“על מנת להרגיש רעננה התחלתי לקחת תוספי מזון: אבץ, מגנזיום, ברזל. אני לא מרגישה שינוי, אבל כל פעם שאני עוברת ליד המקרר המגנטים נמשכים אלי”
קראו גם:
ההופעות הקרובות:
24.12 מרכז קהילתי, כפר יונה; 27.12 יודהל'ה, ראשון לציון; 29.12 קיבוץ שדות ים; 12.1 מתנ"ס שחם, פתח תקוה; 14.1 תיאטרון הסטודיו, חיפה; 19.1 קניון קניון ארנה, הרצליה; 25.1 יודהל'ה, גבעת ברנר; 22.2 אולם ספי ריבלין, נתניה; 2.3 תיאטרון הפרינג' באר שבע. פרטים בדף הפייסבוק "לא עוצרות ב־50".
