מדי שנה מתגלות, בעיקר בשווקים, צנצנות דבש שאינן עומדות בדרישות מכון התקנים.
לדברי מומחי המכון, הדבש התקני הוא מוצר טבעי שלא אמור להכיל חומרים משמרים או מיצבים למיניהם. הדבש ה"מזויף" הוא מוצר תעשייתי עשוי מסוכרים, קרמל וצבעי מאכל.
קראו גם:
ישנן שפע של מכוורות קטנות ובוטיקיות ברחבי הארץ שמייצרות דבש נהדר, וההיצע מתעתע.
נתחיל מהחדשות הטובות: כדאי לכם לאכול דבש. ולא רק בראש השנה.
לדברי אתי לוין, נטורופתית והרבליסטית קלינית, "למרות שהדעות חלוקות בקרב הנטורופתים, ויש כאלה המסתייגים מדבש, יש להתייחס אליו כאל חד סוכר, שמציע שפע של יתרונות:
"דבש טבעי מעלה את רמת האנרגיה בגוף, עשיר בווטמינים חשובים, מרגיע, מגן על המערכת החיסונית ויכול להיות נפלא לארוחת הבוקר. מזון מלכות הוא הכתר שבמוצרי הכוורת, אבל גם דבש - שאיננו מכיל סוכרים ותוספות תעשייתיות כמובן - חיוני לתזונה בריאה ומומלץ לשלבו בתפריט. באופן לא מפתיע, הוא משתלב גם במוצרי קוסמטיקה בשל סגולותיו".
אז רגע לפני שאתם טובלים את התפוח בדבש, איך תדעו שמדובר במוצר הטבעי ו"הנכון"?
מבחן התקניות. כדי להימנע מקניית דבש שאינו תקני (חשוב במיוחד לסוכרתיים, שחייבים להתייחס לדבש בזהירות מרובה), ודאו שעל גבי האריזה יש סימון של שם האורז, כתובתו, תאריך האריזה מסומן בגלוי (יום, חודש ושנה) ותאריך תפוגה המסומן במילים "עדיף להשתמש לפני...".
מבחן המחיר. אם מחירו של הדבש נמוך באופן משמעותי, הדבר עלול להעיד על זיוף או על שמירתו של הדבש בתנאים לא נאותים הפוגעים באיכותו.
מבחן המרקם. הדבש נוטה להתגבש ולהתקשות מעט. זהו תהליך טבעי, ולמרות שזה קצת מבלבל, זה לא מעיד על כך שהוא מועשר בסוכר. השריית הצנצנת במים חמימים תסייע להשיב אותו למצבו הנוזלי.
מבחן הדביקות. שפשפו מעט מאוד דבש בין הבוהן לאצבע. חלקו ייספג, ומה שיישאר על האצבע, לא אמור להרגיש דביק. אם יש תחושת דביקות, יש סבירות שהוסיפו לדבש סוכר.
מבחן הצפיפות. תכינו לעצמכם כוס תה פושר עם דבש: אם הוא התערבב מיידית, הוא לא בהכרח איכותי. אם הוא נשר היישר לקרקעית (כיוון שמרקמו צפוף יותר), סימן שהדבש טבעי.
מבחן הסמיכות: דבש טהור הוא סמיך, מורכז ודחוס יותר, נדבק למשטח עליו הוא מונח ופחות "מטפטף".
מבחן הטעם: קחו כפית דבש ובלעו. דבש טהור משאיר בדרך כלל תחושת עקצוץ קלילה או תחושת צריבה קטנטנה בגרון.
במכון התקנים, דבש בעל תו תקן נמצא בפיקוח שוטף ועובר בדיקות מקיפות במעבדות, שמוודאות שלא תוגבר בסוכרים ובתוספות מלאכותיות אחרות.
לדברי מומחי המכון, הם מוודאים שהדבש הטבעי נאגר על ידי הדבורים מצוף הפרחים ולא נעשו בו שינויים בתהליך העלול לפגוע באיכותו.
תו התקן לדבש מוענק על ידם לאחר מגוון בדיקות. למשל: תכולת המים (כמות המים המותרת היא עד 20%. מעבר לכך תיווצר תסיסה שתכיל חיידקים) ; בדיקת סוכרים (כדי לוודא שאין סוכר ממקור חיצוני ולא מהדבש עצמו ; ובדיקת המרקם (אחיד, ללא קצף, לכלוך או עובש).
