הקריירה של זמר הראפ, סמואל (אביאל) אדגואיצ'ו (23), מתחילה בילדותו בשכונת סלע בחדרה. המראות, הטעמים והאנשים, מצאו את דרכם לתוך השירים שהוא כותב ומפרסם. למרות שאדגואיצ'ו מתגורר בשנים האחרונות בבאר שבע - הוא חדרתי. מאוד חדרתי.
לאחרונה הוציא את פרויקט הבכורה שלו "קובולנצח". בימים אלו הסתיימו צילומי הקליפ לשיר "עוד דף", מתוך הפרויקט, שחלקם צולמו בשכונה בה גדל. האלבום עצמו הוא מסע חשוף לילדותו בשכונת סלע על ייחודיותה ובעיותיה, לסביבת מגוריו כילד ולאופן בו התמודד עם קשיים ואתגרים.
סמואל הוא בנו של קס ראובן מנשה אדגואיצ'ו שפעל במשך שנים בחדרה והוא נכדו של קס איילי מנשה אדגואיצ'ו. הוא שמיני במשפחה בת 12 ילדים. הוריו עלו ארצה מאתיופיה ואת לימודיו עשה בבית הספר הממלכתי-דתי מוריה בחדרה ובפנימיית אלוני יצחק בבנימינה. שירותו הצבאי עבר עליו כלוחם צנחנים בגדוד 202. לאחר השירות הסדיר הוא חתם קבע. כיום הוא עובד כמאבטח של עורכי דין בפרקליטות, לומד מוזיקה במכללת ג'אסט מיוזיק בתל אביב ומתגורר בבאר שבע, לדבריו "כדי להתחיל דרך עצמאית בחיים ולהיות קרוב ללימודים ולמפיקים".
לאחרונה ראה אור פרויקט הבכורה שלו "קובולנצח" שהוקדש למשפחה שלו. "גדלתי והתחנכתי בשכונת סלע בחדרה והאלבום מתאר את החיים שם מנקודת מבטי", הוא מספר. "איך למשל התמודדתי עם קשיים מסוימים, על האמונה שלי בקב"ה כי אני מגיע מבית מאוד דתי, הצורה שבא התחנכתי וגדלתי ותפיסות עולמי. אני בא ממקום מאוד כן וחשוף עם הראפ שלי. הוא מתמודד עם מתחים ועם הצורה שבה אני מנסה להתעלות מעל הקשיים".
תן דוגמא.
"השיר 'עוד דף' שאת צילומי הקליפ שלו עשינו גם כאן בשכונה, מגיע ממקום מאוד עמוק של רגשות ותחושות שלי מול עצמי. אני מאמין שהאדם הוא קודם כל מול עצמו. אני תמיד בתחרות עם עצמי וכל יום אני מנסה להגשים את עצמי בצורה כנה. יש משפט בשיר שאומר 'האמת היא כואבת אבל עדיף לשתף'".
כמה השכונה שבה גדלת נוכחת בטקסטים?
"השכונה מאוד נוכחת. יש מניפה רחבה של עדות בשכונה וזה היופי בה. אני מסתכל על היופי, יחד עם הקושי. אני זוכר שהיו בשכונה לפעמים דקירות, מריבות בשישי בלילה, אירועים בחגים או בשבתות. אנשים הלכו מכות על דברים כל כך שוליים, כמו על לשחק פוקר בשכונה, או על לתלות כביסה. כילד לא הבנתי מה המשמעות של מה שאני רואה וחווה. למשל, היינו משחקים כדורגל תמיד על חצי מגרש, כי החצי השני היה מלא בשפכי ביוב. היינו משחקים מחבואים בשכונה ומתחבאים איפה? מאחורי מגרש נטוש שם נרקומנים כל הזמן ישנו או התעסקו במה שהם מתעסקים. בשיר יש משפט שאומר 'הגעתי משכונה ליד החוף, החוף בכלל לא חלק מהנוף'. מצפון לשכונה יש חסימה של ציר הרכבת עם חומה אקוסטית - ליד גשר אריאל שרון, מדרום היה בית נטוש עם נרקומנים. באופן טבעי, כל ההשפעות, הזיכרונות, חוויות הילדות, עשו את דרכם לאלבום".
גם שם האלבום "קובולנצח" קשור לצלקות עבר של אדגואיצ'ו. "השם מגיע ממלך האריות", הוא אומר. "אמא שלי מאוד אהבה את הסרט וכילד ראיתי אותו לפחות מיליון פעמים. בסרט השני לסקאר יש בן מאומץ בשם קובו שהוא הבן המועדף עליו. השם של האלבום שאוב מסיפורו של סקאר, שמשמעות שמו באנגלית זה צלקת. גם קובו בסווהילית זה צלקת. האלבום מתמודד עם צלקות מהלב שלי, כאבים שהתמודדתי איתם, קשיים שלי מול עצמי, אני בזוגיות, אני בסיטואציות. הראפ שאני עושה זה ז'אנר חשוף מאוד שלא מקבל במה גדולה בארץ לדעתי. בחו"ל למשל הוא מזוהה עם טופאק, אנדרה 3000, באסטה ריימס וכריס בראון. בארץ המודל הוא קפה שחור חזק. יצא לי להיפגש איתם ולהשמיע להם חומרים ועבורי זו סגירת מעגל, מאוד אהבתי אותם כילד. הפרויקט הזה הוא מעין סשן תרפיה עם עצמי וכיום אני שלם עם מי שאני ועם הדרך שלי לדבר על הדברים, להיות עם מודעות עצמית ולהראות את החולשות באור חזק".
כמי שמאמין בריפוי דרך המוזיקה סמואל כותב ומלחין את החומרים שלו בעצמו. "הכתיבה היא התרפיה שלי", הוא אומר. "במוזיקה אני כמו חייזר סקרן שרק רוצה לחקור וללמוד עוד. הקליפ ל'עוד דף' יצא לאור השבוע וכיוון שהוא משקף התמודדות הוא צולם בזירת אגרוף. כאילו אני מכין את עצמי לקרב הגדול. יש הרגשה בקליפ של 'זה הרגע שלי להוכיח' להראות מה יש לי לתת מעצמי. צילמנו אותו במועדון אגרוף בבאר שבע ובשכונת סלע בחדרה בצורה הכי חשופה, עם הבניינים הישנים, החלונות השבורים והמזגנים החשופים. ציפיתי לצלם משהו מינימליסטי בשכונה, אבל כל החברים שלי מהשכונה, מיוספטל, גזית ופאר ובני המשפחה הפתיעו והגיעו לצילומים. זה גרם לי להרגיש תמיכה גדולה מהבית במוזיקה שלי. אני מבין שהם רואים כמה אני משקיע בזה וכמה אני שם את הלב בתוך המוזיקה. לאמא בכלל נותן ביטחון לדעת שאני עושה מה שאני אוהב ומצליח בזה, היא אפילו משתתפת בקובו לנצח".
קראו גם:
איך אביך הקס מקבל את המוזיקה שלך?
"אבא מבין ומאוד התחבר לשיר מסוים מהפרויקט בשם 'אדון עולם', שבו יש השפעות של זמירות ופיוטים מבית כנסת שאבא לימד אותי וגם חלק מהזמירות של סבא. אני אמנם לא הלכתי בדרך הזו של ללמוד להיות קס, אבל כן יש ציפייה שזה יגיע מהאחים. יש משהו נורא יפה בסולם הזה של הזמירות שגורם לי להרגיש בבית. אצלי באלבום זה מופיע בצורה כזו שהמודרניות נשמרת".
שם הבמה שבחר לעצמו הוא "אביאל דה פרינס" ותחת השם הזה המוזיקה שלו זמינה בכל הפלטפורמות. לדבריו כאמן שצמח בחדרה, לשיר את השיר "עוד דף" מעל אחת במה בעיר, יכולה להיות דרך נפלאה לא רק להכרה אלא לעוד סגירת מעגל.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום ?
"עושה את מה שאני הכי אוהב. חולם להגיע לבמות הכי גדולות, לקבל הערכה בארץ ובתקווה להגיע גם מעבר לזה. בחדרה הייתי שמח להופיע או אפילו לעלות רק עם השיר, הזה, זה משהו שיכול מאוד לרגש אותי".
