הזמר אמיר שוהר, 38, יליד חדרה הוציא לאחרונה את השיר "ניצחתי איתך", שזוכה ללא מעט השמעות ברדיו ולביקורות מחמיאות.
קראו עוד:
מדובר בסינגל השישי של שוהר, שעובד על הוצאת אלבום שבו יהיו שיתופי פעולה עם אמנים שונים.
שוהר מופיע כבר כעשור על במות ברחבי הארץ, במועדונים, באירועים פרטיים ומול ועדי עובדים. הוא מופיע רבות גם בקרב קהילות יהודיות בעולם. לא מזמן שב משבוע הופעות בניו יורק, ניו ג'רזי ומיאמי ובספטמבר הוא עתיד לשוב לשם להופעות נוספות.
בעבור שוהר, שעד לפני כארבע שנים היה בכיר בחברת היי טק, מדובר בהגשמת חלום. "לשמח אנשים ולהופיע מולם זה לא מובן מאליו, בשבילי זה החלום", הוא אומר. "כל אחד מגדיר אחרת הצלחה. בשבילי, זו הצלחה. לפני ארבע שנים עזבתי את תחום ההיי טק, אחרי שהרגשתי שהקרון האחרון ברכבת שלי בעניין המוזיקה תכף יוצא מהתחנה. ישבתי עם אישתי והחלטתי לפרוש כדי לרדוף אחרי החלום שלי. היא אמרה לי, 'אני איתך', וכך היה. אנשים היו בהלם שאחרי 15 שנה פשוט שמתי את המפתחות. התחלתי מטכנאי הכי זוטר שיש, התקדמתי לניהול צוות ואחר כך ניהלתי את כל מערך השירות בחברה. זה תפקיד שדורש ממך 100 אחוז וזה היה כבד מדי לשלב ביחד עם מוזיקה, לכן התבקשה ההחלטה".
מאז פרש מההיי טק יש לו גם עבודות בוקר, למרות שהוא מופיע מדי לילה. "בבוקר אני מלווה בהסעות תלמידים בעלי מוגבלויות מטעם עיריית חדרה", הוא מסביר. "משם אני ממשיך לעבודתי בבית אקשטיין בבנימינה ואז חוזר ללוות בהסעות חזרה מבית הספר. אני נשוי באושר עם ארבעה ילדים, ובעבורי להצליח לשמור על הבית יחד עם העולם הזה של הופעות, זה הכי חשוב. אני קם ב6:00, מכין כריכים לילדים, עף לעבודה ומספיק לאכול איתם צהרים ב-14:00. מה צריך יותר מזה? יש לי זמן עכשיו למשפחה וגם למוזיקה שלי, זו הנחלה שלי, ההצלחה".
שוהר גדל בשכונת נווה חיים בחדרה בבית מסורתי ולמד בבית הספר "מוריה", ולאחר מכן בישיבת בית שמואל. בילדותו נשלח ללמוד קריאה בתורה אצל "מורי" שמריה אחרק ז"ל, בשכונת יצחק וזה לדבריו מה שהחל את משיכתו לעולם המוזיקה: "הכול נבנה מהמורי, כי אתה אומר לעצמך 'אני מצליח לסלסל, אני מצליח לדייק את ההגייה, איזה כיף'. אני יודע שהרבה חושבים שכל התימנים יודעים לשיר מלידה, אבל זה לא באמת ככה. כשהגעתי לגיל 13 הוריי ראו שאני מפתח נטיות מוזיקליות ושלחו אותי ללהקת פרחי ירושלים".
במה עוסק "ניצחתי איתך"?
"היה לי חשוב שזה יהיה שיר חשוף, אמיתי, שיצבוט את כולם. גם השירה שם נקייה, בלי מניירות, טבעית. השיר מספר על אדם שמנסה לקום על הרגליים ולהמשיך קדימה. המילים של תמיר גלבוע והעיבוד של המעבד החדרתי האלוף אריק זנתי. אני מקבל ביקורות טובות, אנשים מצלמים לי סרטונים של ההשמעות ברדיו, ולתחושתי, גם הרדיו יותר פתוח להשמעות שלו מאשר סינגלים קודמים שלי".
סינגל קודם שלו, "אנא אלי" כרוך בסיפור נוגע ללב. השיר היה אמור להיות שיתוף פעולה עם הזמר נתנאל ז"ל: "לצערי, בזמן ההקלטות, מצבו כבר היה רע והוא התקשה לשיר, זה היה כל כך עצוב. עשיתי הכול כדי שנקליט ביחד, אבל זה לא קרה. רובי לוי, חבר ילדות של נתנאל ז"ל, תפס את מקומו בשיר וכל התהליך היה מרגש ונפלא".
איפה אתה רואה את עצמך מוזיקלית בעוד 5 שנים?
"החלום הוא להגיע הכי רחוק שאפשר, אבל החלום הגדול יותר הוא לשמור על המשפחה, לקחת אותם יחד איתי לשם, כי אם זה יהיה חצי, זה לא הצלחה בעיניי. להגיע לשם לבד, זו לא חוכמה. אני רוצה שיכירו אותי ואם על הדרך זה אומר למלא אולמות כמו מנורה או היכל התרבות זה יופי, אבל לא בבום. חשובה לי הדרך הקשה, כי היא הכי בטוחה. אני חושב שאם הכול היה פתוח בפניי, ולא הייתי צריך להילחם כמו עכשיו, אולי הייתי משתעמם".
ביום העצמאות האחרון, עלה שוהר יחד עם נגניו להופיע על הבמה המרכזית בעיר, אחרי "מרגול": "בחדרה יש לי הרבה אוהדים וזה הכי כיף לי בעולם. קיבלתי במה להופעה של 50 דקות, ואנשים היו באוויר. בדרך כלל לא נותנים לאומנים פחות מוכרים במה מרכזית, לכן זה בשבילי משמח מאד, אני לא לוקח כלום כמובן מאליו, גם אם הרדיו מעדיף להשמיע זמרים מוכרים, אני לוקח את זה באהבה כחלק מהדרך הקשה שלי".
