יאיר דסה בן ה-18 וחצי מחדרה התקבל לתזמורת צה"ל כנגן טובה.
קראו עוד:
דסה, שצמח בקונסרבטוריון העירוני, מסיים בימים אלו את לימודיו בישיבת ההסדר "שדמות נריה" בבקעת הירדן ומספר כי לצד ההתרגשות ותחושת הסיפוק, יש גם תחושת על כך שהחמיץ שירות קרבי.
"הייתי רוצה שימצאו איזה סידור שאוכל להיות בתזמורת צה"ל אבל גם לשרת בקרבי", הוא אומר. "הייתי רוצה לנסות שירות צבאי קרבי, להרגיש שאתה נותן מעצמך למדינה, זה מוחשי יותר. אם יסתבר שזה לא הולך ביחד, אצטרך לקבל החלטה לא פשוטה".
דסה החל לנגן כבר בהיותו נער צעיר, בתחילה בעקבות רצון הוריו שילמד נגינה, אולם מהר מאוד התאהב בתחום. "אני ואחותי הקטנה הלכנו עם אבא לקונסרבטוריון בחדרה, להתרשם ולהחליט", הוא נזכר. "דיברנו עם המנהל טופיק מרום, ובדיעבד הסתבר לי שהיה שם מורה בשם יצחק וינברנד ז"ל, שכבר סימן מאחורי הגב לטופיק שאני אלמד אצלו טובה. הגעתי לשיעור ראשון והרגשתי בסדר עם זה. בהדרגה התחלתי להרגיש טוב יותר עם הצליל, עם התחושה של הכלי ואמרתי נראה מה יקרה, בעזרת ה'".
הוא החל להתאמן שעתיים וחצי מדי יום, ונכנס לרוטינת לימודים של שני שיעורים בשבוע, תוך שהוא מוותר על הרבה מחיי החברה של נערים בגילו: "כשהתחלתי לנגן ברצינות באזור כיתה ט', קרה שחברים נסעו לאיזה מקום ולא יכולתי להצטרף כי היה אימון תזמורת. התבאסתי, אבל הבנתי שיש עוד דברים בחיים. ההורים דחפו אותי ותמכו בי. בלי העזרה שלהם אני לא יודע אם בכלל הייתי מגיע למקום כלשהו. אני אוהב לנגן ולהוציא לפועל את כל מה שלמדתי. יצא לי לנגן בקטנה בבית בפורים או בחנוכה. כחלק מהתזמורת העירונית ניגנתי באירועים עירונים כמו מופעי פורים ויום העצמאות זו הייתה חוויה כיפית".
לבחינה לתזמורת צה"ל הגיע בהמלצת המנהל טופיק מרום, ובתחילה כלל לא עבר אותה. "אני מרגיש שאני בסדר עם הטובה, לא יכול להגיד על עצמי שאני טוב, כי אני רואה גם אצל אחרים יכולת וכשרון ואני מרגיש שיש הרבה אנשים מעליי", הוא אומר. "אני יכול להגיד שאני בסדר כרגע. במבחנים הראשונים אשתקד לא הצלחתי, ואמרתי לעצמי 'נו, מה לעשות, ניסיתי', כבר דמיינתי את השירות בצה"ל אחרי הלימודים בישיבה ואז באזור חג הפסח האחרון, קיבלתי טלפון ממישהו בתזמורת צה"ל, ששאל אם ארצה להיבחן שוב. חשבתי מה יש לי להפסיד, אלך. ובאמת נבחנתי והתקבלתי".
אתה מרגיש גאווה?
"לפני המבחנים הייתה תקופה שלא התאמנתי הרבה אז הייתי צריך לחזור קצת לעניינים ולהתאמן ברצינות, לחמם שפתיים, בוודאי לקראת משהו רציני כמו בחינות לתזמורת צה"ל. כשהגעתי היו דברים שהיה נוח לי לנגן והכרתי. זו הייתה תחושה טובה להתקבל, לדעת שהייתי בסדר. ההורים שמחו וכולם מסביב בהתרגשות".
זה מה שתעשה כשתהיה גדול?
"אני לא יודע בוודאות, אבל אני כן מרגיש שאני רוצה להגיע לרמה מקצועית מסוימת, להיות בתזמורת פילהרמונית או משהו כזה".
טופיק מרום, מנהל הקונסרבטוריון בחדרה שמלווה את יאיר מאז התחיל לנגן, מספר על נער מוכשר וחרוץ מאוד: "יאיר כל כך מוכשר והתקדם מהר מאוד עד כדי כך שהיה לו משבר מסוים, והוא רצה להחליף כלי, כיוון שהרגיש שהוא כבר יודע הכול. שוחחתי איתו והבהרתי לו שמטרות קובעים לטווח הרחוק ויש לו להתקדם לתזמורות ולתזמורת צה"ל אם הוא רוצה ולשמחתי הוא הקשיב לי".
אתה רואה לו עתיד בתחום?
"זה תלוי רק בו. מבחינת היכולות בהחלט כן. יאיר עשה חמש יחידות בגרות במוזיקה וקיבל ציון 98. תזמורת צה"ל היא גם תחנה חשובה לכל נגן שרואה עצמו ממשיך לנגן בעתיד. הוא משקיע ומתמיד, לוקח את הנושא ברצינות ובמקצוענות. גם פיזיולוגית הוא מאוד התאים לכלי נשיפה".
