לאחר שנים שבהן היה נטוש ועזוב, האמפיתיאטרון בצומת צמח, ששימש במשך שנים רבות כמקום התרבות המרכזי ליישובי עמק הירדן והסביבה ובו הופיעו מיטב האמנים בארץ, ישופץ וישוב לפעול ולארח מופעים ואירועים.
התקציב לשיפוץ בהיקף של 4 מיליון שקלים התקבל ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי במסגרת מאמציו לחיזוק הרשויות בגליל. האמפי יופעל על ידי המועצה האזורית עמק הירדן ועל פי אומדן הוא יניב למועצה רווחים שנתיים בהיקף של 400 אלף שקל.
ירד מגדולתו
האמפיתיאטרון בצמח נחנך ב-1953. עד לפני 20 שנה הוא אירח פסטיבלים ואירועי מוזיקה, כשגולת הכותרת היתה פסטיבל 'ליל אהבה בצמח' שנקרא גם 'ליל אהבה בכנרת', שהחל ב-1978.
הכוכבים הבולטים שהופיעו אז בפסטיבל הפתיחה היו שלום חנוך, אריאל זילבר, אסתר ואפרים שמיר, דורי בן זאב וגרי אקשטיין. הפסטיבל הצליח למשוך אליו מדי קיץ אלפי צעירים החל מתחילת שנות ה-80 ועד לשקיעתו של הרוק הישראלי בתחילת שנות ה-2000.
שנת 1992 היתה הצלחה גדולה כאשר הפסטיבל משך אליו 20 אלף צעירים; לא כולם נכנסו למופע אלא נותרו בחוף, כשעל הבמה שרו וניגנו הלהקות משינה, סטלה מריס ופורטרט ושלום חנוך. ב-2011 התקיים הפסטיבל בפעם האחרונה. בשנים שלאחר מכן נערכו בו עוד כמה הופעות ספורות, אך כבר שנים שהמקום עומד שומם.
האדריכל מיכאל יעקובסון חקר את ההיסטוריה של האמפיתיאטרון שנחנך כבר לפני 70 שנה. לאחרונה הוא סייר בשטח והוא מתאר ברשומה שכתב בבלוג שלו 'חלון אחורי' את העזובה ששוררת במקום: "הקמתו של האמפי בצומת צמח היתה חלק מגל של תיאטראות פתוחים שהוקמו בישראל בתחילת שנות ה-50, בעיקר בפריפריה.
כיום רובם המוחלט נטוש ועזוב וגורלו של אמפיתיאטרון צמח לא שונה", כתב יעקובסון, "אמנם עד לפני שנים אחדות גדלה בו צמחייה פראית וזו בינתיים נעקרה והמצב הפיסי השתפר, אך הוא כבר אינו פעיל. בנוסף, בתחומו הציבה המועצה האזורית מבנים יבילים שמאכלסים מחלקות שונות של המועצה. מבנים יבילים הוצבו בקשת הסובבת את הכניסה לאמפי וכן אוכלסו חדרי השחקנים ומחסן תפאורות בשטח שמתחת לבמה הגדולה שהוסבו למשרדים".
נוף לכנרת
בשונה מהתיאטראות האחרים שהוקמו בארץ בתקופת שנות ה-50, ייחודו של האמפי בצמח היה בנוף המרהיב של הכנרת הנשקף ממנו. "האמפי בצמח הוצב כך שהקהל הצופה על הבמה יכול במקביל לצפות גם על אגם הכנרת, היות שהמרחק של הבמה מהחוף הוא מטרים בודדים", הוסיף יעקובסון, "בישראל של אותן השנים התרבות וההנצחה שולבו זו בזו, ויחד עם האמפי שנועד לקיים בו מופעים וטקסים, הוקם לצדו גם אתר להנצחת חללי עמק הירדן.
"שני אלה תוכננו בידי האדריכל החיפאי שמי אלמוזנינו והיו חלק מתוכנית רחבה שהשתרעה על פני 42 דונם. תוכנית זו כללה, לבד מאמפי ואתר הנצחה, גם מגרשי ספורט, אצטדיון, גן עירוני וטיילת לאורך חוף הכנרת".
לפני כמה שנים נהרס גג האמפיתיאטרון שקירה את במת המופעים. "הגג נועד להגן על הצופים ואולי גם להגן על המופיעים על הבמה מפני רוחות. אך סביר להניח שהופעות וטקסים שהתקיימו כאן באור יום הקשו על הקהל לצפות בבמה האפלה, אלא אם היא הוארה באופן מלאכותי בעוצמה גדולה וספק אם כך היה.
הגג עוצב כגוש כבד וקשה שעומד בניגוד לנוף הרך של הכנרת והרי הגליל והגולן שבאופק. אלה אולי גם הסיבות שלבסוף הוא נהרס וסולק. מצד אחד הוא פתח את הנוף, אך מצד שני הוא העלים חלק מייחודו האדריכלי של המקום".
פוטנציאל אדיר
ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום בירך על ההחלטה שהתקבלה לשפץ את האמפי בצמח. "שיפוץ אמפי צמח לאחר שנים רבות יחזק את התיירות ואת פעילות הפנאי ויהפוך את עמק הירדן למוקד אזורי. המועצה האזורית עמק הירדן רואה בשיפוץ אמפי צמח פרויקט דגל אזורי.
כולנו זוכרים את לילות אהבה בצמח בשנות השמונים ומאמינים כי לאחר השיפוץ יחזור האמפי הייחודי לפעילות מלאה וישמש במה לאירועי תרבות כמו גם מקום התכנסות למאות אלפי הצליינים המגיעים לאזור הכנרת. אני מבקש להודות באופן אישי למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי על העמדת תקציב לפרויקט אליו שותפים גם משרד התיירות וגורמים נוספים".
לעומתו, יעקובסון סבור כי ההחלטה לשפץ את האמפי בצמח לא נכונה והיא בזבוז של תקציב.
"אין היום שום תוכנית סדורה ושום חשיבה אסטרטגית לפיתוח אזור צומת צמח. צריך להחליט קודם מה רוצים לעשות שם, האם האזור מיועד לתיירות או לתרבות", אומר יעקובסון השבוע, "זה צומת מאוד חשוב שיש לו המון פוטנציאל. צריך לעשות תוכנית אסטרטגית מושכלת ורק אחר כך להחליט האם צריך לפתח את האמפי בצמח.
קראו גם:
"אולי עדיף בכלל להשקיע את התקציב באמפיתיאטרון שנחשף בעיר הרומית העתיקה בטבריה או באחד מעשרות האולמות בקיבוצים באזור. האמפי בצמח לא נוח מכל מיני היבטים: הוא ממוקם בשטח פתוח ויכול לארח אירועים ספורים בשנה.
"אני גם לא בטוח שתקציב של ארבעה מיליוני שקלים יספיק להביא את האמפי לרמת שירות שמתאימה לשנת 2023, צריך לפתור שם גם את בעיית החניה והתשתיות, אבל אף אחד לא חושב לטווח ארוך. אין הרבה אתרים בארץ כמו צומת צמח שאתה יכול להגיד עליהם שיש להם פוטנציאל אדיר לפיתוח שיכול להרים את כל האזור".
