לא פשוט להתקבל למפגש הסודי הזה. קודם כל, צריכים להזמין אתכם, ולא מקבלים סתם כל אחד. אחרי זה, תזכו לקבל לידיכם את הגביע הקדוש – נ"צ סודי של היעד. תיטלטלו ברכב דרך כבישים ושבילי עפר, עד שתגיעו לקרחת יער שעשן סמיך אופף אותה. אי אפשר יהיה לטעות בריח המשכר והמופלא כשסוף כל סוף תגיעו ותגלו את מפלצות הברזל שמציצות בין העצים, ואוטוטו יפלטו לחלל החיך עשרות קילוגרמים של בשר מעושן משובח.
המפגש של עשרות החברים מתחיל כבר בתחילת סוף השבוע – ביום שישי בצהריים מתחיל היער להתמלא במתקני צלייה, סירי פויקה ומעשנות שהועמסו על גבי נגררים או פשוט הובאו בטנדרים לשטח. ואז מגיעים הגחלים שנאספו בקפידה לאירוע ואפשר לפתוח את האירוע.
יש כאלה שמתחילים לחפור בורות להטמין את הבשר באדמה, אחרים מניחים נתחים אדירים בכלוב ברזל מיוחד שבנו לרגל האירוע, כדי שייצלו אט אט מעל הגחלים. יש המון טכניקות, גישות, מרינדות וכמובן מוצרים נלווים כמו סלטים ומאפים ומה לא. אבל הבשר הוא הקינג.
מועדון עישון הבשר נחשף
מדובר בהוצאה של אלפי שקלים, על הנתחים הטובים ביותר שאפשר למצוא באיטליזי ארצנו, כאלו שאפילו לא תמצאו ברוב המסעדות. לא מדובר כאן על סטייקים דקים שנצלים תוך כמה דקות, אלא על נתחים שדורשים את הזמן שלהם. לאט לאט, כשסבלנות היא מילת המפתח, תוך שהיא מלווה במד חום צמוד.
בנוסף, כחלק מהארגון המוקפד, יש קנייה מרוכזת של עצים למדורה ולעישון כמו כן פחמים שאיזה ספק פחמים תורם להם ובלילה שבין שישי לשבת כולם ישנים בשטח, לצד הנתחים שממשיכים להיחרך להם לאיטם. אף אחד לא ממהר. כל חצי שעה בערך מישהו מצלצל בפעמון באחת העמדות – וזה הסימן המובהק של ארוחה חדשה שמוכנה. כולם מגיעים כדי לטעום, לשבח ולתת הערות ומסקנות.
בשר מעושן בלב היער
כך זה נמשך עד שבת אחר הצהריים, אז כבר כולם מלאים כל כך מקילוגרמים של בריסקט, אסאדו, צלעות, ספייריבס, דגים, תבשילים בפויקה, נקניקיות ונקניקים בהכנה ביתית, שוק טלה, עופות והשד יודע מה עוד, שאפשר רק לארוז קצת לקחת הביתה. ולא נשכח אלכוהול, הרבה מאוד אלכוהול שמלווה את התהליך כולו. לחיים.
מי שעומד מאחורי ארגון כל פסטיבל הבשרים המרהיב הזה הוא זיו רודר, הבעלים של "המעשנה" ממושב ינוב שבשרון, שהפכה כבר למוסד. רודר מנצח על הכל לצד מעשנה ענקית שמונחת במרכז המחנה על גבי נגררת גדולה, ולמרות האופרציה המטורפת שמונחת על כתפיו, שומר על חיוך לכל אורך האירוע.
''אני עושה את זה בשביל הנפש. מבחינתי, לארח במסעדה שלי או לעשות אירוע זה כיף גדול, אבל זה רשמי, דורש מחויבות וגם התפריט מוגבל. ואילו במפגשים האלו, אני בא עם חברים וקולגות. כל אחד יוצר מנה או שתיים, במיוחד כאלו שלא מוגשות במסעדות, וכולנו נהנים מפיקניק גדול שמשלב הרבה בשר, בירות ואלכוהול, שחלק ממנו תוצרת בית".
זיו רודר מהמעשנה בינוב
תגיד, מהם "חוקי הפורמט"?
"אין גנרטור, אין בלוני גז, אין שימוש בסו ויד, כל משתתף חייב לבוא כבר בשישי ולישון איתנו את הלילה. עבור המשתתפים, זו הזדמנות מצוינת להכיר אחד את השני, מעבר לסרטונים או תמונת פרופיל בפייסבוק".
''בחגיגת הבשרים הזו יש מעל 50 חברים, כשבכל אירוע משתתפים כ-30 חבר'ה, כשלכל אחד עמדה משלו'', מספר אחד המשתתפים, שמודה שהוא לא בא להתפרסם אלא פשוט להנות, להתנתק ולנקות את הראש עם חברים שבאותו ראש כמוהו.
''כשרודר מודיע שזה קורה זורקים תאריך או שניים, רואים למי זה מסתדר ובתאריך שנוח לרוב החברים, נועצים סמן ביומן. זה ממש מבצע, קונים חלק מהדברים במשותף ומתחלקים גם במשימות, כשמוודאים מה כל אחד מכין. אנחנו עדיין לומדים לדייק את זה מכל מפגש''.
"אנחנו מועדון די סגור, אבל יש מקום לצרף חברים חדשים, במיוחד כאלו שבאים לחדש ובאים לפנק במנות יצירתיות. בין אם הם שחקנים חדשים בתעשייה לבין אם סתם חובבי עישון שפעילים בקבוצת הפייסבוק שלנו", מספר רודר שגם מפעיל את הקבוצה.
לדבריו, ''יש לא מעט בעלי עסקים בקהילה שלנו, חלק מהם בעלי קייטרינג או מוכרים מעושנים לשבת ועושים סדנאות עישון. מצד שני, עבור חלק גדול בקבוצה מדובר באהבה גדולה, השתעשעות עם כישורי בישול ועישון של פיקאניה, אסאדו, בריסקט ועוף מעושן. כולם מקבלים טיפים מכולם ובלילה יש שיחות סביב המדורה על אש, עשן ומה שביניהם".
רודר וחבריו לעישון מודים שיש קסם בכל הקטע הסודי הזה של המפגשים כי מבחינת המשתתפים אף אחד לא בא לעבוד, אלא ליהנות. "אין לנו עניין לעשות את זה המוני ולכן גם בערב הראשון זה רק המשתתפים, ורק למחרת מותר להזמין משפחה או חברים. בנוסף, אנחנו המארגנים מצרפים רק מי שמכבד ומתחבר לאג'נדה שלנו, של משחקים של אש ובשר בשיטות מסורתיות. אין בלוני גז, אין גנרטורים, אין חשמל ואין מוסיקה".
גם בלי מוסיקה? אתם קשוחים.
"כן, ככה פשוט! גברים, טבע, אש ובשר. לא צריך יותר".
קראו גם:
