זה הסיפור של פרלה גלוריה היבנר, בת 71, שעלתה לבדה מארגנטינה, שירתה בחיל האוויר, טיפלה במשפחתה במסירות אין קץ - ובשלב שבו רבים פורשים, היא דווקא החליטה להתחיל מחדש.
“ידעתי שאני נולדתי כדי לגעת באנשים - לא רק פיזית”
פרלה, ספרי לנו, איך הכל התחיל?
“נולדתי בקורדובה, ארגנטינה. למדתי בבית ספר יהודי ובגיל תשע הצטרפתי לתנועת נוער ‘דרור’, שמטרתה הייתה להכין אותנו לעלייה לארץ ישראל.
בגיל 17 רציתי לעלות, אבל אבא שלי סירב - הייתי קטנה מדי. ואז, ביום כיפור 1971, חילקו באוויר פליירים אנטישמיים...
הרמתי אחד ואמרתי לו: 'פה אתה רוצה שאני אבנה משפחה?'.
הוא הבין מיד ובאותו ערב הלך לחתום לי על האישור לעלות לארץ”.
באפריל 1972 הגיעה פרלה לישראל באוניה, כתושבת ארעית. היא למדה הנהלת חשבונות, התגייסה לחיל האוויר, שירתה שנתיים ביחידת מחץ במתקני מכ"ם - והייתה במקומות שרוב הישראלים רק שמעו עליהם: רפידים, שארם, עופרה, הבור בקריה.
“שירתתי עם שליחות אמיתית, אהבתי את הארץ מהיום הראשון. הייתי גאה ללבוש מדים כחולים”.
“אהבתי, נתתי, איבדתי - ואז החלטתי לחיות שוב”
לאחר השירות, חייה של פרלה עברו לנצרת עילית, שם התחתנה וגידלה שלושה בנים (כולם לוחמים קרביים).
במשך עשורים היא עבדה בהנהלת חשבונות, טיפלה בהוריה, בילדיה ובחמתה.
ואז בשנת 2005, בעלה חלה בסוכרת קשה.
“טיפלתי בו עשר שנים. זו הייתה אהבה גדולה, וגם שליחות.
אחרי שהוא נפטר - הרגשתי שהלב שלי התרוקן. הילדים כבר עזבו את הבית, ואני מצאתי את עצמי שואלת: ‘מה עכשיו?’”.
היא נסעה להודו, חזרה עם רשימת משאלות, ובלילה אחד - קיבלה את התשובה ששינתה את חייה.
“אמרתי לעצמי - לא יכול להיות שנולדתי רק לעבוד ולשלם חובות. חייב להיות לי ייעוד.
קמתי בבוקר וידעתי: אני הולכת לעשות עיסויים לקשישים בהתנדבות. זה היה ברור לי לגמרי”.
“אוכל, תרופות ומגע - חשוב באותה מידה”
כדי לטפל באופן מקצועי ובטוח, פרלה נרשמה ללימודי עיסוי רפואי - שנה אקדמית מלאה.
במשך שנתיים עבדה בהנהלת חשבונות, התנדבה בימי רביעי במעון לקשישים, ובסופי שבוע עבדה בספא של
מלון רמדה נצרת.
“הרגשתי שאני חוזרת לחיים. גיליתי כמה מגע יכול לרפא - לא רק גוף, אלא גם נשמה”.
לאחר שנתיים, עזבה את נצרת עילית ועברה לחדרה - לבד, בזמן מגפת הקורונה, במהלך הסגר ראשון.
“לא הכרתי אף אחד, היה לי קשה מאוד. אבל ידעתי שאני צריכה להמשיך. כשלא יכולתי לגעת בקשישים, טיפלתי בנשים שיצאו ממקלטים לנשים מוכות. אחר כך חזרתי להתנדב במעון לקשישים - ואני שם עד היום”.
“תוך ארבע שנים בלבד - זכיתי במקום השישי בעולם”
בשנת 2022, בגיל 68 בלבד, החליטה פרלה להגשים חלום ולצאת לתחרות בינלאומית ביוון.
עם ניסיון של שנתיים בלבד - היא זכתה במקום השישי בעולם בקטגוריית “פריסטייל מערבי”.
שנתיים לאחר מכן, 2024, בתחרות הלאומית בישראל, היא קטפה מדליית זהב בעיסוי שוודי.
“כשקראו בשמי על הבמה, לא הפסקתי לבכות.
זה היה רגע שבו הבנתי שכל הדרך שעברתי - לא הייתה לשווא”.
“אחרי השביעי באוקטובר - ידעתי שאני חייבת לגעת בלוחמים שלנו”
“כמו כל עם ישראל - נשברתי. הייתי עצובה, כועסת, לא ישנתי בלילות. ואז החלטתי לפעול.
התחלתי לטפל בנשים שבעליהן במילואים, אחר כך בחיילים שחזרו מאפטר.
משם זה הפך להתנדבות קבועה - הייתי נוסעת לכל בסיס בארץ, לפעמים 200 ק"מ לכל כיוון,
על חשבוני, רק כדי לתת להם מגע, חום, אהבה.
זה מה שהחזיק אותי נפשית”.
“השלב הבא: להעביר את המורשת הזו הלאה”
היום, פרלה משיקה קורס פרונטלי ודיגיטלי חדש - למטפלות וותיקות וחדשות שרוצות להשתדרג, וגם לאנשים מן השורה שרוצים לדעת איך לגעת נכון באהוביהם.
“אני מאמינה שלכל אחד יש כוח לרפא - גם אם הוא לא מטפל מקצועי.
בקורס אני מלמדת לא רק טכניקות מגע, אלא גם נוכחות, הקשבה, חמלה.
אני רוצה להשאיר אחריי מורשת של טיפול מתוך לב”.
לסיום, פרלה, מה המסר שלך למי שקורא את זה?
“אף פעם לא מאוחר להתחיל מחדש.
אני התחלתי הכול בגיל 65.
תזכרו - כל עוד אתם נושמים, יש לכם שליחות בעולם הזה.
תמצאו אותה, ותחיו אותה עד הסוף”.
פרלה גלוריה היבנר - מטפלת מוסמכת, מרצה ומנטורית למגע טיפולי בגישה אנושית ומלאת אהבה.
היום היא מזמינה אתכם להצטרף אליה לקורס מיוחד, שבו תלמדו לא רק איך לעסות - אלא איך לרפא דרך מגע.
ליצירת קשר עם פרלה:
טלפון: 052-422-2574
מוגש מטעם: אפקט פרלה - שגוף ונפש נפגשים
