כשמקסים (כל השמות בדויים) טס לחו”ל לשבוע מטעם העבודה, הוא לא תיאר לעצמו שהמרחק יערער את הביטחון שלו ויוביל את הגבולות שלו אל הקצה, עד כדי סכנה ממשית.
הכל התחיל כשחבר התקשר למקסים וסיפר לו שראה את ניקול, בת זוגו, מצחקקת בבית קפה עם גבר לא מוכר. החבר צילם אותם ושלח למקסים את התמונה. הדמיון של מקסים החל להשתולל, הקנאה התחזקה, ומאותו רגע הוא יצא למסע מטריד של נקמה רגשית ואיומים.
אולי יעניין אתכם:
בהתחלה מקסים רק שאל שאלות וניסה להבין מה פשר הצילום. וניקול ענתה שזהו ידיד ותיק שלה שחזר מחו"ל, שהוא לא הספיק להכיר. מקסים רתח ואמר שהוא לא מאמין לה ושהתמונות מדברות בעד עצמן.
לאחר מכן שלח אליה הודעות, שאליהן התווספו איומים: הוא שלח אל ניקול חבר משותף שהודיע לה "שלא נשאר לה הרבה זמן לחיות".
אחר כך הגיע צילום מצמרר של בית קברות שצולם אי שם בחו"ל בצירוף הכיתוב: "תבחרי מצבה כי יומך קרב". ניקול הרגישה שהיא קיבלה הודעה מהקבר ומהמתים והחליטה שלא תשתוק כדי שלא תצטרף אליהם באמת לפני הזמן המיועד. "במקום זוגיות וחיים משותפים ביחד קיבלתי 'איחולים' של 'בקרוב אצלך'", היא אמרה.
למזלה הרב של ניקול, כל האיומים שמקסים שיגר היו מתועדים בווטסאפ. ניקול, מבוהלת אך נחושה, לא נכנעה ללחץ. היא פנתה אליי לקבלת ייעוץ משפטי ואני הנחיתי אותה להגיש תלונה במשטרה בגין האיומים ולעתור לצו הגנה – שהתקבל עוד באותו היום.
חמישה דברים שלמדנו מהמקרה:
קנאה אינה הצדקה לאלימות – גם אם יש חשד לבגידה, אין כל לגיטימציה לאיומים או להטרדה.
חשוב לתעד כל תקשורת מאיימת – הודעות, תמונות ושמות של עדים יכולים לסייע בקבלת צווי הגנה.
אל תתמודדו לבד. ליווי משפטי נכון עושה את ההבדל בין פחד לשקט נפשי.
תמיכה מהסביבה חשובה, אך עלולה לשמש גם ככלי לפגיעה. חברים משותפים אינם תמיד ניטרליים, ויש להיזהר משימוש בהם לצורכי לחץ.
יש מה לעשות – החוק ניצב לצד הנפגעים. איומים הם עבירה פלילית, והמערכת המשפטית מציעה כלים להגנה על המאוימים.
