הורים לתלמידי חטיבת הביניים תחכמוני בחדרה זועמים. העירייה החליטה כי בתום שנת הלימודים יסגור המוסד החינוכי את שעריו. ההורים המודאגים מסבירים, כי בית הספר הוא היחיד באזור שמספק מענה לתלמידים רבים. לדברי ההורים, עם סגירתה של חטיבת הביניים ילדיהם למעשה ייזרקו לרחוב.
בשבוע שעבר מחו ההורים נגד ההחלטה, והשביתו את הלימודים למשך 48 שעות. ההשבתה היתה המשך לדין ודברים שמנהלים ההורים זה זמן עם עיריית חדרה ועם אגף החינוך, בניסיון למנוע את רוע הגזירה. "נגיע עם הנושא הזה עד לבג"ץ. לא נוותר על בית הספר ועל כל הטוב שהוא מעניק לילדינו", אומר אייל סלמאן, יושב ראש ועד הורי בית הספר.
"אלה ילדים שאין להם כל מענה אחר, שאין להם לאן ללכת. בית הספר הזה, מתוך שליחות ומסירות אין קץ, הציל כל אחד מהם. הבן שלי הגיע לשם 'מחוק' והיום הוא מגיע להישגים נאים, לומד, עובד, קורא, כאילו נולד מחדש. למה לקחת ממנו את הזכות ללמוד כמו כל ילד? למה לקחת ממנו את האפשרות לקבל כלים במערכת החינוך כמו כל ילד? הילדים האלה שווים, הם לא פח אשפה של העירייה הזאת, שמבקשת לסגור להם את בית הספר בשל אי-כדאיות כלכלית. לפעמים צריך להסתכל גם קצת יותר רחוק מקצה האף".
הורים מודאגים
בעיריית חדרה, הבהירו כי בית הספר אכן צפוי להיסגר בסוף שנת הלימודים. בעירייה הסבירו כי הסגירה הצפויה היא תוצאה של צורכי העיר: "מתוך ראייה כוללת של צורכי העיר, הוחלט לערוך כמה שינויים, כולל סגירת מוסדות חינוך שמספר התלמידים שנרשמו אליהם אינו מצדיק את המשך פעילותם, ביניהם חטיבת הביניים ממ"ד תחכמוני, אשר בשנה זו נרשמו אליה רק 45 תלמידים שחלקם אף אינם תושבי חדרה. בעקבות השינויים נערך אגף החינוך מבעוד מועד לסייע בשיבוץ מחדש של התלמידים בבתי הספר האחרים והמעולים בעיר. יודגש, כי המהלך כולו נעשה בתיאום עם משרד החינוך, שמגבה את התהליך".
אלא שהודעת העירייה על שיבוץ התלמידים בבתי ספר חלופיים לא מרגיעה את ההורים, והם מסרבים לקבל את הסגירה הצפויה. ילדיהם כבר עברו במוסדות חינוך למיניהם, עד שהגיעו מבחינתם אל "המנוחה והנחלה" בחטיבת הביניים תחכמוני.
מירי שלום היא אם לתלמיד כיתה ט' בחטיבת הביניים. "בעבור בני זו שנה שנייה בבית הספר. רק כאן הצליחו להטמיע אצלו משמעות של מסגרת", היא מספרת. "מדובר בבית ספר מיוחד מאוד, משפחתי מאוד, שבסבלנות רבה, בקבלה ובנתינה הצליח 'להרים' את הילד. שנים שהוא לא למד, ותמיד היה ברמה של שלוש-ארבע שנים מתחת לגילו. חיפשנו מסגרת במשך זמן רב, והיו לנו הרבה התלבטויות, כולל מחשבות על פנימייה. על תחכמוני לא ידעתי, ושמעתי עליו רק ממשה כהן, שאחראי כאן לחינוך המיוחד. הגעתי למקום והתרשמתי מאוד. לימים נוכחתי לדעת שהתרשמתי נכון".
שלום מוסיפה: "בית הספר מתאים לבני כמו כפפה ליד, זאת חממה. בעבר הוא היה יושב בכיתה ולא לומד או בכלל לא הולך לבית הספר. כאן נתנו לו המון כלים וגם תובנות, כמו ההבנה שהוא צריך להיות במסגרת ולבצע את המטלות במועדן, להגיע בזמן לבית הספר, וכדומה. פתאום יש לו סדר יום ואחריות. נדרש זמן, אבל המסר נטמע, ולא רק שיש לו סדר יום והוא קם לבית הספר, לומד ועושה עבודות מקסימות. גם אחרי שעות הלימודים יש לו סדר יום, וזה רק בזכות תחכמוני".
שלום מספרת, כי גם התחום הלימודי השתפר כשבנה הגיע לתחכמוני: "שנים לא ידעתי באיזה מצב לימודי הוא, מה הרמה שלו, כי הוא לא נתן לאף אחד להתקרב. כיום זה עולם אחר. אבל אני אפילו לא מדברת על לימודים שאפשר בעתיד להשלים, אני מדברת על הכלים שבית הספר העניק לו, שבאמצעותם הוא קיבל עליו אחריות ומשמעת. מדי יום אני מברכת את המורה שלו ואת צוות בית הספר על כך. בית הספר הזה הוא מתנה, אמנם לא לאוכלוסייה גדולה, אבל לילדינו, שאין להם מסגרת אחרת, זה עולם ומלואו. אנו מתחננים ומפצירים בפני רשויות החינוך לחשוב גם על זה. מדובר במעט ילדים, אבל כל ילד הוא נשמה בפני עצמה. לאן הם ילכו? זה משאיר את המשפחות בריק גדול ובמצוקה איומה".
הלב כואב
לימור קודי היא אם לתלמיד כיתה ח' בחטיבת הביניים. במשך ארבע שנים שימשה יו"ר ועד ההורים, עד שפרשה השנה. "מִתחילה באנו לכאן מכיוון שניסינו להתקבל לבתי ספר אחרים וזה לא הלך", היא מספרת. "יש פה צוות מדהים, הילד מתקדם מאוד והולך בשמחה לבית הספר. בית הספר הוא חממה של ממש, ודווקא העובדה שמספר התלמידים קטן משרתת היטב את המטרה, כי הם מקבלים כאן יחס אישי מכל מורה. ברור לי, וכך גם הוכיח הניסיון, שבבית ספר אחר הוא לא היה לומד. לכן אנו חרדים מאוד, שאם ייסגר בית הספר, הילדים האלה ילכו לאיבוד אחרי שעשו כברת דרך כה מרשימה".
עוד אומרת קודי, כי היא מבינה שבראייה מערכתית של עיר, אין הצדקה לקיום בית ספר שבו לומדים רק מספר מצומצם של תלמידים, אולם הפן ההומאני הוא שצריך, לדבריה, לתת את הטון. "אנחנו מבינים שזה לא משתלם לעירייה מבחינה כלכלית, אבל מצד שני יש פה תלמידים. לילדים האלה אין פתרון. אז לזרוק אותם לרחוב כי זה לא כלכלי? אלה הילדים שלנו. לאן ניקח אותם? לאף אחד בעירייה לא כואב הלב להותיר אותם בלי עתיד?".
תמי אהרונוב, אם לתלמיד כיתה ז' בחטיבה מספרת: "בשנה שעברה הבן שלי למד בבית ספר יסודי. כל הזמן הוא הושעה", היא אומרת. "בית הספר הזה ממש יוצא דופן. הצוות כמו משפחה, מקבלים באהבה ובהבנה. ההבנה הזאת שהם נותנים, גורמת גם לילדים הכי בלגניסטים לכבד את הצוות, ללמוד. הצוות יודע להפעיל את הילדים האלה כבמטה קסם. איזו מסגרת תעשה דבר כזה? בשנה שעברה לא הצלחתי לעבוד יום אחד, כל הזמן היו מתקשרים מבית הספר הקודם, ואני התקשיתי לפרנס. בית הספר הזה לוקח אחריות, לא משאיר אותנו ההורים לבד במערכה, ואנחנו מודים על כך מאוד".
אהרונוב מוסיפה: "יש כאן מסירות נפש שאין בשום בית ספר אחר. המקום הזה כמו בית לילדים, ובגלל זה יש להם רצון ללמוד. באף בית ספר אחר הילדים הללו לא ילמדו וגם לא ירצו אותם. חייבים להציל אותו, איך אפשר לסגור דבר כזה?".
חנה אסולין ניהלה את תחכמוני במשך 14 שנה. בסיום השנה שעברה פרשה מתפקידה. "בית הספר שלנו הוא בית חינוך ייחודי מאוד, בכך שהוא מצליח עם תלמידים שהמערכת התעלמה מהם, או לא הצליחה לגלות את היכולות ואת החוזקות שלהם ולהעצים אותם", היא אומרת. "גילינו תלמידים מדהימים ומוכשרים בתחומים כאלה ואחרים, תלמידים שבמקומות אחרים לא נחשבו ולא חוו שום הצלחה. מי ידאג לתלמידים המדהימים הללו כעת? מי ייתן להם במה, מי יגלה אותם? לסגור את בית הספר פירושו לגזור עליהם, בגיל צעיר מאוד, מידור ממערכת החינוך".
מעיריית חדרה נמסר: "בעקבות פגישה של ראש העירייה ובכירי אגף החינוך עם צמרת משרד החינוך לקראת שנת הלימודים תש"פ, עלו לדיון בתי ספר שמספר הנרשמים המועט בהם אינו מצדיק את המשך פעילותם.
במסגרת הדיון סוכם על סגירת בתי הספר "פאר עם" (54 תלמידים) וחטיבת ביניים "תחכמוני" (45 תלמידים), אשר יחדלו לפעול בתום שנת הלימודים תשע"ט.
אגף החינוך פועל ליצירת סביבות חינוכיות בכל מסגרות החינוך בעיר, תוך יצירת תנאי למידה שיאפשרו לכל תלמיד לבטא את חוזקותיו ולהגיע להישגים גבוהים. אי לכך מוסרים באגף החינוך כי מערכת החינוך העירונית ערוכה לשילוב התלמידים בבתי הספר האחרים בעיר".
ממשרד החינוך נמסר: "הנושא נמצא בבחינת הרשות המקומית. יחד עם זאת, באם ייסגרו מוסדות החינוך הפיקוח, על החינןך דתי ערוך בשיבוץ התלמידים בהתאם לצרכיהם ולרוח ערכי הדת והמסורת".
