הפרעת קשב ופעלתנות יתר (Attention Deficit Hyperactivity Disorder - ADHD) היא מציאות יומיומית עבור לא מעט משפחות. האתגרים שהיא מציבה יכולים להיות מורכבים, אך עם הגישה הנכונה, המעטפת הראויה והמון סבלנות ותמיכה, ניתן לשפר משמעותית את איכות החיים של הילד ושל המשפחה כולה.
צוות מרכז קשב ופעלתנות יתר במרכז הרפואי מדיקל וילג' אספו עבורכם טיפים מעשיים והמלצות שיכולות לסייע לכם, ההורים, להתמודד עם האתגרים ולהעצים את ילדיכם.
הבנת ההפרעה: המפתח הראשון
הצעד הראשון בהתמודדות עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר הוא הבנה מעמיקה של ההפרעה. הפרעת קשב ופעלתנות יתר אינה בחירה או חולשה, אלא מצב נוירולוגי התפתחותי המשפיע על פעילות המוח. הבנה זו תעזור לכם להפחית את תחושת האשמה ולהתמקד במציאת פתרונות.
כשמדברים על הפרעת קשב, התפיסה הרווחת היא לרוב של ילד היפראקטיבי ותזזיתי, אבל יש מגוון רחב של התבטאויות, חלקן לא כוללות תנועתיות כלל. לא תמיד ההורים יודעים כיצד לגשת לטיפול בנושא וכיצד להנגיש אותו לילד. לכן חשוב לצוות המרכז לפעלתנות יתר קודם כל לבצע אבחון של מאפייני ההפרעה אצל ילדיכם.
ד"ר מורן אלמוג, רופא מומחה ברפואת ילדים, אבחון וטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר, מנהל רפואי של מרכז הקשב במדיקל וילג' מסביר ש"הקריטריונים לאבחון של הפרעת הקשב מתחלקים לשניים. קיימים קריטריונים לאבחנה של חוסר קשב (Inattention - תת סעיף A1) וקיימים קריטריונים נפרדים לאבחנה של פעלתנות יתר (Hyperactivity -A2). לעיתים ההפרעה משולבת, כלומר הילד סובל גם מקשיי קשב וגם מהיפראקטיביות (A1+A2), אבל לא מעט פעמים ההפרעה תתבטא רק כ-A1 או רק במונחים של A2. האבחון מתבצע בהתאם לקריטריונים קליניים ברורים המוגדרים בספר האבחנות DSM-V (Diagnostic and Statistical Manual - Fifth Edition), כאשר בישראל הוגדרו שלושה מקצועות רפואיים הרשאים לאבחן ולטפל בהפרעת קשב – רופאי קשב, נוירולוגים ופסיכיאטרים. רופאי קשב הינם רופאים מומחים ברפואת ילדים, אבחון וטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר בילדים ונוער".
11 צפייה בגלריה
ד"ר מורן אלמוג, רופא מומחה ברפואת ילדים, אבחון וטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר
(צילום: באדיבות המרכז)
חשוב לנסות להבחין בין ההתבטאויות השונות של הפרעת הקשב ולהתייחס בהתאם גם בבית. "כאן אצלנו במרכז, אנחנו לא "מתקנים" ילדים" מוסיף דר' אלמוג. "הפרעת הקשב היא לא כי הילד מופרע, אלא כי יש משהו שמפריע לו. התפקיד שלנו הוא לאבחן ולעזור לילד להתמודד עם הקושי. אנחנו רוצים שהילד יבין שאנחנו כאן למענו, בכדי לעזור לו להתקדם מעבר להפרעה. להבין מה מונע ממנו להצליח לשבת, ללמוד, להסתדר עם האחים בבית ועם החברים מהחוג, כי יש משהו בהפרעה שמתבטא באופן שונה בכל סיטואציה ובכל מסגרת חיים, וכשאנחנו – הצוות הרפואי, הטיפולי, ההורים, המורים והילד עצמו – כשכולנו מבינים טוב יותר את ההפרעה, כולנו ערוכים טוב יותר להתמודד איתה. תפקיד ההורה במקום הזה הוא קריטי. ההורים הם סוכני השינוי ואנחנו תמיד מדריכים ועובדים בשיתוף איתם".
דרכי התמודדות וטיפול
הטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר הוא רב-תחומי וכולל שילוב של מספר אסטרטגיות:
אבחון מקצועי: אבחון מדויק על ידי רופא קשב הוא השלב הראשון והחשוב ביותר. האבחון מבוסס על ראיון עם ההורים והילד, תצפית על התנהגותו ושאלונים המתארים את ההתנהגות בשתי מסגרות חיים (הורה ומורה). חשוב לציין שאין צורך להגיע לאבחון לאחר ביצוע מבחן מוקסו. מבחן זה הינו מבחן ממוחשב (Continuous Performance Test – CPT) המעניק אינדיקציות נוספות לרמת התפקוד של הילד בארבעה פרמטרים – קשביות, תזמון, היפראקטיביות ואימפולסיביות. המוקסו אינו מאבחן הפרעת קשב בפני עצמו, אינו תנאי לאבחון ופעמים רבות אינו נדרש כלל. מומלץ להשלים את המבחן רק לאחר ייעוץ רופא קשב.
טיפול תרופתי: קיימות תרופות רבות מסוג ממריצים (סטימולנטים), המתחלקות לשתי קבוצות עיקריות – מתילפנידט (ריטלין LA, קונצרטה, פוקלין) ואמפטמינים (אטנט, אדרל, MAS XR, ויוואנס). חשוב לציין שמעבר לתרופות בסל הבריאות קיימות תרופות נוספות מחוץ לסל, הכוללות מדבקות (דייטרנה), סירופ (קוויליבנט) וטבליות המתמוססות על הלשון (אדזניס, קוטמפלה). קיימות גם תרופות נוספות שאינן ממשפחת הסטימולנטים (אטומיק, גוואנפצין). התרופות יכולות לשפר באופן משמעותי את טווח הקשב ולעזור לילד בהתמודדות. חשוב להדגיש שהטיפול התרופתי חייב להיעשות בהשגחה רפואית מתמשכת. לא מספיק לקבל מרשם לריטלין לאחר האבחון. יש להמשיך במעקב אחת ל- 4-6 חודשים, בהתאם לצורך, כאשר למעקב יש להגיע עם שאלונים עדכניים. חשוב להיות בקשר ישיר עם הרופא המאבחן לכל אורך הטיפול התרופתי בילד.
ד"ר אלמוג מדגיש ש"ריטלין היא אכן תרופה בטוחה ויעילה, גם אטנט, ויוואנס וקונצרטה. להורים שטופלו בעצמם בריטלין בעבר אני תמיד אומר שהתרופות החדשות טובות יותר ואם קיימים משקעים מהעבר חשוב לציין זאת. הריטלין LA אינו הריטלין IR או SR שהיה נפוץ יותר פעם. התרופות יעילות ועוזרות לילד, אבל אינן חזות הכל ואינן פותרות את כל הבעיות. בד בבד עם הטיפול התרופתי אנחנו תמיד שמים את הילד במרכז ומעניקים לו מניפה של טיפולים המותאמים לו אישית. מובן שכאשר הילד או ההורים אינם מעוניינים בטיפול תרופתי או כאשר מתעוררות תופעות לוואי המגבילות אותו, הטיפולים הפרא-רפואיים במרכז שלנו מעניקים מענה רחב ויעיל".
טיפול פסיכולוגי: טיפול פסיכולוגי מסייע לילד ולמשפחתו להתמודד עם הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים הקשורים להפרעת הקשב ותומך בהתפתחותו הקוגניטיבית של הילד. בטיפול נעשה שימוש בכלים שונים: CBT, מיינדפולנס, משחק ועוד.
טיפול התנהגותי: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Treatment - CBT) מתמקד באסטרטגיות התמודדות עם הסימפטומים של הפרעת הקשב ועוזר לפתח כישורי למידה, ניהול זמן ומיומנויות חברתיות .
ריפוי בעיסוק: טיפול זה מתמקד בשיפור התפקודים הניהוליים של הילד ועוזר להתנהלות יומיומית במקומות בהם מתעוררים קשיים (התארגנות בבוקר, עבודה עם יומן, גישה ללמידה עצמאית ושיעורי בית). CogFun הינה שיטה טיפולית המעניקה לילד כלים התנהגותיים, קוגניטיביים ורגשיים.
טיפול בהבעה ויצירה: טיפול נפשי ושיטה בפסיכותרפיה העושה שימוש טיפולי בטכניקות של הבעה ויצירה. בין אם בתנועה, אמנות, מחול, ציור או מוסיקה – קיימים שלל כלים יצירתיים שנועדו להעניק לילד מרחב בטוח להתבטא, להרגיש, לגדול ולפתח את הכישורים שלו. ילדים עם הפרעת קשב נוטים ליצירתיות באופן טבעי ונהנים לבטא אותה ולעבוד איתה בטיפול.
תמיכה חינוכית: שיתוף פעולה הדוק בין ההורים, המורים והצוות הטיפולי חיוני להצלחת הטיפול. בית הספר יכול לספק התאמות לימודיות וסביבה תומכת שתעזור לילד להצליח. חשוב להתייעץ עם המחנכת והיועצת בביה"ס לגבי שעות שילוב, הוראה פרטנית, תוספת זמן ואבחונים נוספים המתבצעים במסגרת השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) ומאפשרים התאמות נוספות בלימודים.
פעילות גופנית: פעילות גופנית סדירה משפרת את מצב הרוח, עוזרת לילד לווסת את האנרגיה העודפת המתבטאת בפעלתנות יתר ומשפרת את טווח הקשב. פעילות ספורט קבוצתית עוזרת לילד לרכוש כלים חברתיים נוספים כגון התמודדות עם תחרות, הצלחות וכשלונות, קבלת הדרכה ומשמעת עצמית. מומלץ להעניק לילדים מסגרות חוגים מגוונות, החל מכדורסל, כדורגל, כדורעף, טניס, פינג-פונג, דרך ריקוד, התעמלות קרקע, טיפוס ונינג'ה, ועד אומנויות לחימה כגון ג'ודו, קראטה וקפוארה.
תזונה: חשוב להקפיד על תזונה בריאה לאורך היום. ילד שיוצא לביה"ס עם כריך שוקולד, יחווה עליית אנרגיה מהירה יותר בארוחת עשר מאשר ילד שיאכל כריך עם גבינה, חומוס, אבוקדו או חביתה. עליית האנרגיה המהירה הזו תוביל לרוב לצורך בתנועה, תזזיתיות והיפראקטיביות. ייעוץ תזונאית לגבי התפריט המתאים לילד יאפשר לא רק לווסת טוב יותר את הפעלתנות, אלא גם לתת מענה לתופעת לוואי שכיחה של הטיפול התרופתי – דיכוי התאבון עד שעות אחה"צ ואכילת יתר בשעות הערב, כאשר השפעת התרופה מתפוגגת.
הדרכת הורים: ההורים מתמודדים באופן יומיומי עם הקושי שמביאה הפרעת הקשב למשפחה אשר עלולה לגבות מחיר רגשי גם מההורים. כאשר מתחילים לזהות שיש סימנים לקשב, גם הילדים וגם ההורים יעזרו בליווי מקצועי, הסברים והדרכה. ילדים זקוקים להרבה תיווך מותאם גיל ולהכלת האתגרים. לכל גיל יש שלב התפתחותי ולעיתים נוער ומתבגרים עלולים לבטא את אופן ההתמודדות שלהם עם ההפרעה בהתבודדות או בהתנגדות. בנוסף, קיים מתח הנובע מהמסגרת החינוכית המציבה בפני ההורים דרישות וציפיות. במסגרת הדרכת ההורים אנו ניגשים בהרבה סבלנות, פתיחות והכלה לקשיים הללו, משוחחים עליהם ומעניקים כלים נוספים להתמודדות.
טיפים להורים לילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר:
יצירת סביבה מסודרת: סביבה מסודרת ומינימלית יכולה לסייע לילד להתמקד ולהפחית הסחות דעת.
שגרת יום קבועה: שגרת יום ברורה ויציבה מספקת לילד תחושת ביטחון ויציבות, ומקלה על ניהול משימות.
פירוק משימות: פירוק משימות גדולות למקטעים קטנים יותר הופך אותן לפחות מאיימות ונגישות יותר לביצוע.
שימוש ביומנים ולוחות זמנים: כלי עזר חזותיים יכולים לעזור לילד לעקוב אחר משימות, מועדים ולזכור פרטים חשובים.
תגמולים חיוביים: שימוש במערכת תגמולים יכול לעודד התנהגויות רצויות ולגרום לילד להרגיש טוב עם עצמו.
תקשורת פתוחה וכנה: הקשיבו לילדכם, התעניינו בתחושותיו ובקשיו, ובנו יחד איתו אסטרטגיות להתמודדות.
שיתוף פעולה עם בית הספר: שיתוף המורים והצוות החינוכי בנוגע להפרעת קשב ופעלתנות יתר של ילדכם יכול לשפר משמעותית את התפקוד שלו בבית הספר.
ליאור חסקלברג, מטפלת באמנות מוסיפה "הטיפול הפרא-רפואי המשולב במרכז שלנו מאפשר למטפלות השונות לראות את הילד ממספר זוויות טיפוליות. הרבה מהעבודה זו עבודה שנעשית מול ההורים, כי הם סוכני השינוי, הם מהווים את העיניים שמתבוננות בילד ודרך העיניים האלו הילד לומד להתבונן על עצמו. ברגע שההורה מצליח לראות את המורכבות שבטיפול, לזהות את היצירתיות הטבעית שבילד ולהבין שהילדים מביאים המון גמישות מחשבתית לעבודה המשותפת שלנו, וכאשר מסתכלים בצורה יותר פתוחה, רחבה ומכילה על הפרעת הקשב כמכלול, אז גם כל האווירה בבית הופכת לנעימה יותר והקשר בין ההורה לילד נהיה פחות מתוח".
האתגרים וההזדמנויות שבמעטפת הטיפולית:
רננה גביר אורדמן – פסיכולוגית קלינית שיקומית אומרת ש"מה שקורה בטיפול זו מתנה. הזדמנות לקבל מרחב עם היעדר שיפוטיות. הילדים וגם אנחנו כהורים הרבה פעמים מסתכלים בביקורתיות, לדוגמא - למה שוב החדר לא מסודר? למה שכחת להכין שיעורי בית? במרחב הטיפולי אנחנו מסתכלים על הדברים מפרספקטיבה אחרת, מבינים איך לחשוב ביחד על פיתוח אסטרטגיות למידה והתמודדות, מעצימים את הטוב שבילד. זו תזכורת חשובה עבור הילד וגם עבור ההורה להיות מוכנים להסתכל על הטיפול כאל הזדמנות להתפתח ולא כאל מקום שבו מתקנים בעיות. הילד לא מקולקל ואנחנו לא מקבלים אותו לתיקון. צריך להכיר בקושי, להבין שזו התמודדות – לשבת בכיתה הרבה שעות ברצף, כשיש הפרעת קשב המיקוד לא תמיד חד. ברגע שמכירים באתגרים, הכל נראה קצת אחרת. חשוב שהמורה, היועצת והמסגרת החינוכית יהיו בתמונה ויסייעו בין אם זה בסוג הלמידה שתהיה אולי פחות מונוטונית, או באופן פרטני יותר באמצעות שעות שילוב, הפסקות יזומות והארכת זמן במבחנים".
חשוב לזכור כי הדרך להתמודדות עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר היא מאתגרת, אך היא גם מלאה בהזדמנויות. ילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר הם יצירתיים, אנרגטיים וסקרנים. על ידי מתן התמיכה והכלים הנכונים הם יכולים לחוות הצלחות ולהתמודד עם אתגרים.
מגלי מיטלפונקט לב, מטפלת בתנועה במרכז הרפואי מדיקל וילג' מספרת ש"אחד המיתוסים הגדולים הם שילדים עם הפרעות קשב לא מפסיקים לזוז וכל הזמן עושים רעש ובלאגן. זה לא בהכרח נכון. יש סוגים שונים של הפרעת קשב והיא יכולה להתבטא בדברנות ותזזיתיות אבל גם בחולמנות, בהייה וקושי לתקשר רגשות וסיטואציות חברתיות. אצלנו במרכז אנחנו מסתכלים על הפרעת הקשב כמתנה. אלו מתנות קשב ולא הפרעות" היא מסבירה בחיוך ומוסיפה "אומרים לפעמים שהילדים האלו חושבים מחוץ לקופסה, שהמוח עובד אצלם קצת אחרת. מה שאנחנו עושים בטיפול זה לשים זרקור על החשיבה הזו מחוץ לקופסה, אנחנו רוצים לטפח ולפתח אותה, הופכים אותה ליתרון ולא לחיסרון. הרבה פעמים הילדים מגיעים לטיפול עם חוסר ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות נמוכה לאחר שחוו כשלונות במספר תחומים, הם מרגישים שרק הם לא מצליחים, לא מבינים מה לא בסדר איתם. בטיפול אנחנו מבקשים להתמקד בצד החיובי ובדרך זו להעצים את הילד".
ועוד טיפ קטן מאיתנו – חגגו את ההצלחות: גם ההצלחות הקטנות ביותר ראויות לציון. זכרו, אתם לא לבד. ישנם מקורות תמיכה רבים זמינים, מקצועיים ונגישים עבורכם. אל תהססו לפנות לעזרה.
במדיקל וילג' נפתח מרכז ייחודי המאגד תחת קורת גג אחת אבחון וטיפול רפואי לצד מגוון טיפולים פרא-רפואיים: ריפוי בעיסוק, CogFun, טיפול פסיכולוגי, טיפולים בהבעה ויצירה, תנועה ומוסיקה, דיאטנית, קלינאית תקשורת ועוד.
דר' אלמוג מסכם "הייחודיות במרכז שלנו היא המולטי-דיסיפלינרית שבו. לא מדובר ברופא שעובד לבד, מאבחן ונותן תרופה. זו לא פסיכולוגית או מרפאה בעיסוק שעובדות עם הילד במשך 12 מפגשים ואז נפרדות. אנחנו צוות שרואה את הילד ממגוון נקודות מבט, מקיים מפגשים קליניים משותפים מדי שבוע ובוחן את יעילות הטיפול בכל שלב. ההיענות, הנגישות והפתיחות שבה מתבצעים הטיפולים מאפשרות לילד ולהוריו מעטפת טיפולית שלמה, רב-תחומית ומשולבת".
מוגש מטעם המרכז הרפואי החדשני מדיקל וילג'
פורסם לראשונה: 10:34, 03.09.24
