“מעולם לא חשבתי שהנושא הזה ייגע בי בצורה כל כך אישית”, מספרת ד״ר איילת מדברי, מנהלת יחידת כאב ורופאה פליאטיבית במרכז הרפואי הלל יפה, בקול שקט, אבל נחוש.
אמה, אישה בריאה לגמרי, חלתה בצורה מפתיעה. במסגרת בדיקת mri שגרתית אובחנה עם גידול ממאיר ענק במוחה, תוך יומיים התדרדר מצבה ולאחר שבוע בלבד היא נפטרה.
“למזלנו, אמא השאירה הנחיות מקדימות ברורות שבהן כתבה שאינה מעוניינת בהנשמה מלאכותית או בטיפולים מאריכי חיים. זה אפשר לנו לכבד את רצונה, אבל גם להבין כמה קשה הרגע הזה כשאין הכנה מוקדמת.”
בעקבות החוויה האישית והמטלטלת שעברה, מקדישה ד״ר מדברי זמן לא מבוטל לליווי חולים סופניים ובני משפחותיהם, לצד הנגשת המידע וחשיפת הנושא לקהל הרחב.
קראו גם:
להכין את הרגעים האחרונים
"הנחיות מקדימות הן מסמך שמאפשר לכל אדם לקבוע מראש איך ירצה שיטפלו בו אם יגיע למצב של סוף חיים, שבו אינו מסוגל להחליט בעצמו. זה לא רק מסמך משפטי. זו מתנה שאתם יכולים לתת למשפחות שלכם. זה מפחית המון חרדות ואשמה ברגעים הכי קשים”, מסבירה ד״ר מדברי.
כדי להעלות את המודעות, היא מרצה בפני קהל רחב – מבני משפחה מודאגים ועד צוותים רפואיים – ומסבירה איך ניתן לגשת לנושא הכואב הזה בצורה ברורה ומכבדת. “לא קל לדבר על סוף החיים, הרבה נרתעים מלדבר על מוות אבל צריך להבין שזה חלק בלתי נפרד ממעגל החיים. כשעושים זאת בזמן, זה מביא שקט נפשי לכולם ומונע דילמות ומחלוקות בין בני המשפחה״.
אומנות החיים והמוות
אחד הפרויקטים הייחודיים שד״ר מדברי מובילה הוא הפקת הצגה מיוחדת בהשתתפות עובדי בית החולים. דרך סצנות דרמטיות, לעיתים משולבות בהומור, ההצגה מציגה סיטואציות שבהן משפחות נדרשות להחליט עבור יקיריהן. גם היא בעצמה משתתפת – אך הפעם בתפקיד לא צפוי: היא משחקת את המטופלת בסוף חיים ויש לה מונולוג מרגש ביותר שממחיש עד כמה חשוב לאותו חולה למות בדרכו שלו.
ד”ר מדברי מקווה שהעשייה שלה תגרום לעוד אנשים לעצור ולחשוב על העתיד. “אמא שלי השאירה לי מתנה כשכתבה את ההנחיות שלה, ואני רוצה להעביר את המתנה הזו הלאה. כי גם ברגעים האחרונים, מגיע לנו לחיות בכבוד.”
