היריון הוא תהליך טבעי ומופלא. מדובר בתקופה מרגשת, ייחודית ומאתגרת עבור האם, הנושאת את העובר בתוך רחמה, גדלה ומתפתחת יחד איתו, וחשה כל תנועה ותזוזה שלו. עבור חלק מהנשים, התקופה הזו יכולה להיות מאתגרת אף יותר – כאשר עקב גורמים רפואיים, היסטוריים או גנטיים שמעלים את הסיכון לסיבוכים במהלך ההיריון או הלידה, הרפואה המודרנית תכניס אותן תחת המטריה של היריון בסיכון.
על פי הערכות, כ-20%-25% מההריונות בישראל נחשבים להיריון בסיכון. נשים אלו זקוקות למעקב צמוד יותר ולתמיכה רפואית נוספת לאורך תקופת ההיריון ועד הלידה המיוחלת, על מנת להבטיח את בריאות האם והעובר.
מהו היריון בסיכון?
היריון בסיכון הוא היריון שבו קיימים גורמים רפואיים או אחרים המעלים את הסיכון לסיבוכים במהלך ההיריון או הלידה. סיבוכים אלה יכולים לכלול – לידה מוקדמת; רעלת היריון; בעיות ייחודיות הנוגעות בהתפתחות לא תקינה של העובר כדוגמת פיגור גדילה תוך רחמי (IUGR) ומומים מבניים; או סיכון בריאותי לאם.
ד"ר יניב ציפורי, רופא נשים, מומחה לגינקולוגיה ולידה ואחראי מחלקת יולדות לאחר לידה בבית החולים רמב"ם, המקבל מטופלות במתחם המרפאות Medical Village במול החוף וילג' בחדרה, מסביר כי: "היריון בסיכון הוא אחד הנושאים החשובים והשכיחים, שכל אישה הנמצאת בהיריון, או מתכננת להיכנס להיריון, צריכה להכיר וללמוד. נכון להיום, כל אישה חמישית בממוצע נכנסת תחת ההגדרה של היריון בסיכון. לא תמיד מדובר במצבים רפואיים, אך המכנה המשותף להגדרה זו הוא שההיריון אינו לגמרי שגרתי, ולפיכך דורש הערכה שונה ומעקב צמוד ומדוקדק יותר מאשר היריון אחר".
"לדוגמה, מצבים כמו היריון מרובה עוברים וגיל הנחשב חריג, אם צעיר או מבוגר, מוגדרים באופן אוטומטי כהיריון בסיכון ודורשים מעקב צמוד. ישנם גם מצבים שבהם האישה מגיעה עם היסטוריה של הפלות או מחלות כרוניות, כמו סוכרת ולחץ דם גבוה, ונדרשים שירותים רפואיים מותאמים, כדי להבטיח שההיריון יתקדם בצורה בטוחה ובריאה", מוסיף ד"ר ציפורי.
דרכי זיהוי וטיפול בהיריון בסיכון
זיהוי מוקדם של היריון בסיכון הוא קריטי לשמירה על בריאות האם והעובר. ד"ר ציפורי מדגיש כי "מעקב רציף הוא חיוני בהיריון בסיכון, שכן הוא מאפשר זיהוי מוקדם של שינויים במצב האישה או העובר ומתן מענה מהיר, על מנת למנוע סיבוכים. החוכמה היא לזהות את גורמי הסיכון מוקדם ככל האפשר ולתפור תוכנית מעקב וטיפול מותאמת אישית לכל אישה. כך ניתן למנוע סיבוכים ולהבטיח תוצאה חיובית הן לאם והן לעובר".
לאחר זיהוי היריון בסיכון, הצוות הרפואי בונה תוכנית מעקב וטיפול מותאמת אישית לכל אישה, הכוללת מגוון רחב של בדיקות ומעקבים רפואיים. ד"ר ציפורי מסביר כי "נשים בהיריון בסיכון זקוקות למעקבים תכופים יותר מאשר נשים בהיריון רגיל. בהתאם לרמת הסיכון, המעקב עשוי לכלול אולטרסאונד כל שבועיים עד ארבעה שבועות, בדיקות דם ושתן נוספות, וכן בדיקות אחרות לפי הצורך. הטיפול בהיריון בסיכון חייב להיות מותאם למאפיינים האישיים של כל אישה, תוך התייחסות לכלל גורמי הסיכון שנמצאו. תמיכה רפואית נכונה תנטרל באופן משמעותי את גורמי הסיכון, ותשפר את הסיכויים להיריון בריא וללידה מוצלחת".
תמיכה נפשית ופיזית
מעבר למעקב הרפואי, נשים בהיריון בסיכון זקוקות גם לתמיכה נפשית ופיזית. החששות והמתח הנלווים להיריון בסיכון עלולים להשפיע על בריאות האישה, ולכן חשוב לספק להן תמיכה רגשית לאורך כל הדרך. "חשוב שהנשים תרגשנה שהן לא לבד בתהליך הזה, שהן יכולות לפנות לרופא המטפל שלה בכל שאלה או חשש," אומר ד"ר ציפורי.
הכירו את ד"ר יניב ציפורי
• רופא נשים בכיר, אחראי מחלקת יולדות ב' ברמב"ם
• מומחיות: יילוד וגינקולוגיה, רפואת האם והעובר, מעקב אחר הריונות בסיכון גבוה
• מבצע את כלל בדיקות האולטרסאונד הנדרשות בהיריון, וביניהן: שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת, מאוחרת, שלישית או מכוונת לפי מערכות, כולל חבילת "קומבו" הכוללת מעקבי אולטרסאונד, מעקבי הריונות שגרתיים והריונות בסיכון גבוה
• ד"ר ציפורי ערך מחקרים חשובים שהתפרסמו בעיתונים רפואיים מובילים בעולם. עבודותיו הוצגו בכנסים רבים וזכו לפרסים. בקרוב, לקראת גיל 50, צפוי לפרסם את מאמרו ה-50. נאחל לו בהצלחה!
לפי משרד הבריאות בישראל: אלו הם הגורמים השכיחים להיריון בסיכון
גיל האישה: נשים בגילאים צעירים מאוד (מתחת לגיל 18) עלולות להתמודד עם אתגרים פיזיים ורגשיים מיוחדים, מה שעלול להשפיע על בריאות ההיריון. מולן, נשים בגיל 35 ומעלה נחשבות לקבוצת סיכון גבוהה יותר להיווצרות בעיות כגון תסמונת דאון, לידות מוקדמות, והפלה טבעית. ככל שהגיל עולה, כך עולה גם הסיכון לסיבוכים רפואיים.
בריאות האישה: מצבים רפואיים כרוניים כמו סוכרת (סוכרת היריון או סוכרת מסוג 1 או 2), יתר לחץ דם, מחלות לב, הפרעות בתפקוד הכלייתי או מחלות אוטואימוניות יכולים להוות סיכון משמעותי במהלך ההיריון. חשוב לבצע בדיקות רפואיות מקיפות לפני ובמהלך ההיריון כדי לוודא שהמצבים הרפואיים נמצאים תחת שליטה.
היסטוריה רפואית קודמת: נשים שהיו להן הריונות קודמים עם סיבוכים, כגון לידות מוקדמות, הפלות, או בעיות בשליה, עשויות להיות בסיכון גבוה יותר בהריונות הבאים. ישנה חשיבות רבה למעקב רפואי צמוד ולייעוץ מקצועי במקרים של היסטוריה רפואית בעייתית.
משקל האישה: השמנת יתר (BMI גבוה מ-30) או תת משקל (BMI נמוך מ-18.5) יכולים להשפיע על בריאות ההיריון. משקל לא תקין עלול להגדיל את הסיכון לסיבוכים כמו סוכרת הריונית, עוברים גדולים (מקרוזומיה) או עוברים עם פיגור גדילה תוך רחמי (IUGR). הערכת משקל מקצועית של העובר תסייע במתן הערכה האם יהיה צורך בזירוז לידה, או אולי אפילו ניתוח קיסרי.
אורח חיים לא בריא: עישון, צריכת אלכוהול ושימוש בתרופות אסורות במהלך ההיריון מהווים גורמי סיכון משמעותיים. הם עלולים לגרום לבעיות כמו לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, משני לאי ספיקת שליה או סיבוכי שליה, ומומים מולדים. משרד הבריאות ממליץ להפסיק הרגלים מזיקים לפני או במהלך ההיריון.
גנטיקה: היסטוריה משפחתית של מחלות גנטיות, בעיות לב, או בעיות בריאות אחרות יכולה להעלות את הסיכון לסיבוכים במהלך ההיריון. נשים המעוניינות להיכנס להיריון יכולות לשקול ייעוץ גנטי כדי להבין את הסיכונים הפוטנציאליים, וזאת כדי לבחור את הבדיקות הרלוונטיות הייחודיות למטופלת, כמו בדיקת מי שפיר ועוד.
סיבוכים במהלך ההיריון הנוכחי: הופעת תסמינים כמו דימום נרתיקי בליווי כאבי בטן חדים ומתמשכים, יכולים להצביע על היפרדות שליה; כאבי ראש פתאומיים, טשטוש ראייה, או כאבים בבטן העליונה בליווי לחצי דם גבוהים עלולים לסמן רעלת הריון. מצבין אלו מחייבים פניה להערכת רופא/ה בהקדם.
מוגש מטעם מדיקל וילג' חדרה
