איציק פינס, תושב חדרה, משמש זה כשלוש שנים כפרויקטור להצלת בית הקברות היהודי העתיק בווילנה, ליטא, שבו קבור הסבא רבא שלו וגם הגאון מווילנה היה קבור שם. כחלק מפעילותו בנושא הגיש תביעה בבית המשפט בווילנה, שעדיין מתנהלת, נגד הכוונה להקים מרכז קונגרסים על שטח בית הקברות, הפעיל מאז המאה ה־16.
2 צפייה בגלריה
איציק פינס. "אני מבקש מכל תייר ישראלי שטס לאירופה לבקר בבית קברות יהודי"
(צילום: אלעד גרשגורן)
קראו עוד:
פינס הגיע לחדרה לפני כעשור ממודיעין עילית. בזמנו עסק בתחום המסגרות והיה בעל מפעל לאלומיניום. אחרי 12 שנות עיסוק בתחום המסגרות סגר את המפעל, זנח את התחום והחל להתפרנס בתור מה שהוא מגדיר כ"פרויקטור": "אני קמצן בטבע שלי וזו מעלה בתחום עיסוקי", הוא מסביר, "קראתי המון ספרות על כלכלה ושיטות שיווק ואני גם קצת נודניק, אז אני שואל ובודק וכשאני בא לנהל פרויקט אני לומד אותו לעומק. אף אחד לא יכול לבלבל אותי או למכור לי משהו שאינני צריך".
משמעות הסטורית
פינס (43) מנהל פרויקטים בשלל תחומים ובעיקר בתחום הבנייה, מה שהוביל אותו לשמש כפרויקטור בהתנדבות במאבק נגד הקמת מרכז קונגרסים על שרידי בית הקברות הוותיק בווילנה. "סמוך לנישואיי התגוררתי תקופה קצרה בארצות הברית ושם הכרתי יהודי מעניין, תושב ברוקלין ששמו דב פריד, כיום בן 73", הוא מספר. "משפחתו הגיעה מווילנה ומיד עם נפילת הקומוניזם הוא התחיל לבקר שם באופן סדיר והתוודע לעובדה שיש שם בית קברות בעל משמעות היסטורית רבה".
לדברי פינס, בית הקברות היה שייך בעבר לעיירה בשם שניפישוק, שם נקברו כל יהודי האזור והעיירות הסמוכות.
"אלא שהעיר וילנה נבנתה עם השנים, גדלה וגדלה ולאט לאט בלעה את כל העיירות הקטנות. בית הקברות הזה נסגר מפאת חוסר מקום והקימו בית קברות נוסף בעיירה סמוכה".
פינס מספר כי מיום הקמת בית הקברות בווילנה (שבמקור נבנה בשניפישוק) ליוו מלחמות את דרכו. "הוא נבנה מול מנזר ולכן היו שם המון הצקות ותקיפות, עד כדי כך שהיו שתי 'חברות קדישא' - אחת שקוברת ושנייה שמגנה מהפורעים. המצב היה כזה שהוציאו חוק, שכל מי שיפגע בבית הקברות הזה, כל רכושו יוחרם. קצת לפני מלחמת העולם השנייה היה פוגרום בבית הקברות. בסופו של דבר הקומוניסטים הגיעו לעיר ובנו על המקום אצטדיון. וילנה אז הייתה עיר עברית ממש".
לדברי פינס, בתקופה שבה שלט הקומוניזם באזור וטרם הקמת האצטדיון, אפשרו ליהודים להוציא את עצמותיהם של שבעה מתים ולהעתיקם למקום אחר. בין הקברים הועתק גם קברו של הגאון מווילנה: "לאחר מכן, כאמור, הוקם שם ארמון ספורט החורף, זה מבנה מפורסם עם אדריכלות מעניינת. באחת הפעמים שהייתי שם הייתה קבוצת אדריכלים שבאה להתרשם מן המבנה, בתוכם אחד מישראל. בכל המקום היה שילוט בכל השפות שמודיע שזה היה בעבר בית קברות, נא לכבד את המקום ולשמור על השקט".
הפגנות ומחאות
המלחמה על בית הקברות, שפינס הוא חלק מהחזית שלה, החלה לאחר נפילת הקומוניזם: "הליטאים, ששנאו את הרוסים, החריבו כל מבנה שהקימו פרט לארמון החורף - שעמד שומם עד לפני עשרים שנה. אז החלו מאבקים חובקי עולם על בית הקברות שעל שרידיו נבנה הארמון. יש מאבק תקשורתי, יש הפגנות ועצומה שעליה חתמו כחמישים אלף איש נגד הקמת מרכז קונגרסים על שטח בית הקברות. לפני כשלוש שנים נכנסתי לתמונה דרך ידידי פריד. כמי שרגיל לחשוב מחוץ לקופסה, החלטתי שחוץ מהמאבק שכבר קיים, אעביר אותו גם לפן המשפטי".
על פי פריד, כדי להתמודד עם סוגיית רכוש נטוש של יהודים באירופה נהוג למנות שם רב קהילה מן הקהילה היהודית, שממנו "קונים" כביכול את השטח: "בקהילה בווילנה מכרו את בית קברות לחברה קבלנית שבכוונתה להקים עליו מרכז קונגרסים. בתביעה שהגשתי, שבה אני התובע הראשי כמי שסבא רבא שלו קבור שם, טענתי כי בית הקברות כלל לא שייך לקהילה המקומית והיא איננה מייצגת אותי ואת 250 התובעים האחרים שקרוביהם קבורים בבית הקברות הזה. עליהם לשוחח עימנו, היורשים של הנקברים שם, ולכן המכירה של בית הקברות הינה פיקטיבית ולא ניתן לבנות שם. במקביל, לא זנחתי גם את המלחמה על דעת הקהל, ולפני כשנה ארגנתי הפגנה בליטא, שאליה הבאנו גם מצבות מקלקר שיוצרו במיוחד בעבורנו. במטוס בדרך לשם עברתי בין כל הישראלים וביקשתי מהם להגיע. זו הייתה הפגנה מתוקשרת מאוד. לצערי, בארץ אין כל כך סיקור לנושא".
מה החזון שלך לגבי בית הקברות?
"לשקם אותו ולהציב את המצבות מחדש. יש לנו המון מידע מספרים עתיקים וממפות ישנות לגבי מי היה קבור היכן וליד מי. זה בית קברות שהיה מפורסם מאוד ונקברו בו אישים מרכזיים ביהדות, ולכן יש ספרות, מפות ומידע אודותיו".
מה החשיבות שלו, מעבר לעובדה שנקברו בו יהודים רבים, מנהיגי הקהילה ורבנים?
"ליטא הייתה מאוד חשובה באירופה ועבור היהודים. כל עולם התורה מבוסס על שיטת הישיבות בליטא. בביקורנו האחרון שם נפגשנו עם השגרירה בליטא. הבאנו עימנו רבנים וראשי קהילות והראינו לה מפות שלפיהן משנת 1429 ישבו שם יהודים, ובית הקברות הזה מצוין בכל מפה מאז.
"גיליתי גם שהמון ישראלים מגיעים לעיר קובנה שבליטא כדי ללמוד רפואת שיניים. אני מבקש מהם, וכך גם מכל תייר ישראלי שטס לאירופה, לבקר בבית קברות יהודי - ויש כזה כמעט בכל עיר. הרעיון הוא שאם אנחנו לא רוצים שבתי הקברות היהודים יהפכו לפארקים, למרכזי קונגרסים ולאצטדיונים, אנחנו צריכים להראות לממשלות שיש תיירות למקום, ואז הן יתחזקו אותם בעצמן. הרי בסך הכל אף אחד לא היה רוצה, לדוגמה, שיעלו טרקטורים חלילה על חלקת גדולי האומה בהר הרצל".
כל העדכונים - חדשות חדרה
