סוף סוף זה קרה: אחרי שמונה שנים שתושבים ופעילי סביבה נלחמו על גידורה ושימורה של גבעת האירוסים, עיריית חדרה הציבה במקום 700 מטר של גדר היקפית, ככה שהפרחים הנדירים יהיו מוגנים מעתה מרמיסה ומוונדליזם. הגידור הוצב בהנחיית ראש העירייה ניר בן חיים באמצעות אגף אכיפה בהשקעה של 300 אלף שקל ובסיוע מימוני של רשות שמורות הטבע. המטרה: מניעת כניסת טרקטורונים ורכבים, ושמירה על בטיחות המבקרים בגבעה ובאתרי טבע סמוכים.
גבעת האירוסים בחדרה המצאת ממערב לשכונת עין הים, נחשבת לנקודה הצפונית ביותר בעולם בה גדל אירוס הארגמן הנדיר. עתה כך נראה, עם הקמת הגדר נושמים לרווחה התושבים וארגוני הסביבה ששמו להם למטרה לשמור על המקום ביחד עם תושבים רבים.
הפרח המצוי בסכנת הכחדה נחשב 'אנדמי' או חצי 'אנדמי', כלומר: גדל רק בארץ או כמעט רק בארץ. לאירוס הארגמן, תפרחת ארגמנית כהה עד שחורה ובעבר הוא היה נפוץ מאד במישור החוף, אלא שבנייה ופיתוח פגעו בו משמעותית וכעת כאמור הוא בסכנת הכחדה.
שטח הפקר
חוץ ממנו פורחים במקום עוד צמחים מוגנים או נדירים, כמו כלניות סגולות ולבנות ודבורניות. מאחר והמקום לא מוגדר 'גן לאומי' הוא היה עד כה מעין שטח הפקר, שסבל מתנועה מאסיבית של רכבי שטח, אופנועים, שופלים וגם מגדודי מטיילים שבשביל להעלות תמונה טובה לרשתות החברתיות, לא היססו לרמוס את המרבדים הכהים של אירוס הארגמן ומינים אחרים. מבחינה סטטורית השטח מוגדר בתוכנית המתאר של העיר חדרה 2020 כמיועד ל'גן לאומי'. בחברה להגנת הטבע הבהירו בעבר, כי ש לקדם ייעוד זה.
אבל עד שזה יקרה, לפחות כעת, יש גדרות שמבהירים היטב היכן מותר לצעוד כדי לשמור על שכיות החמדה הנדירות. מיכל וימר לוריא, תושבת עין הים ופעילה סביבתית שפעלה רבות למען שימור הגבעה אומרת השבוע כי "מהרגע שדרכתי בשכונת עין הים התחלתי לפעול בנושא.
"הפעיל הסביבתי אסף בן דוד ביחד עם תנועות הנוער, יצר שלט שמסביר שזה הגבול הכי צפוני של אירוס הארגמן בעולם, ושהגבעה שהיא שטח פתוח שבאחריות העירייה צפויה בעתיד להיות גן לאומי. הגבעה התחילה יפה והתדרדרה. מדובר ברכס כורכר־דיונה שהתקשתה, ושיש בה המון פרחי בר לרבות מקבצים מדהימים של אירוס הארגמן שמושכים הרבה טיילים בחודשים ינואר עד מרץ. גדודי מטיילים עולים על הגבעה שהיא חלק ממסלול טיול שכולל את שמורת גדור. גם באתר העירייה, הגבעה מסומנת כחלק ממוקדי התיירות בעיר, אלא שהיא לא היתה מוגנת ומגודרת".
קראו גם:
המלחמה עצרה הכל
לדברי וימר לוריא, בשנה שעברה אימצו בית הספר חופים וגבעול בעין הים את הגבעה ונערכו שם מטעמם סקרים ופעילות סביבבתית מודרכת.
"אנחנו יצרנו סרטון שמהותו 'מצילים את הגבעה' בסיוע שני תושבים מהשכונה (במאי ומפיק הסרטים אורי לוי ועינת ברוקר אלקלעי, עורכת סרטים)".
לדבריה, "הילדים דיברו על חשיבות הגבעה וחבר מועצת העיר, רון שגן, דיבר על המשימה החשובה וצילמנו את זה, מתוך איזה רצון ללחוץ על העירייה לגדר ולשמר. אבל אז פרצה המלחמה והכול נעצר".
וימר לוריא מוסיפה כי "עם הסיפור של הגידור איריס ארבל מקהילת 'חדרה והסביבה של החברה להגנת הטבע' ואנוכי נלחמנו שנים.
"שוחחנו על זה רבות עם מנהל מרחב רט"ג לשעבר, עם חדוה יחזקאלי, שהחזיקה שנים את תיק איכות הססביבה, ומי לא", היא אומרת ומוסיפה: "יש פה המון רבדים, יש את עניין השמירה על הטבע, שמירה על הריאה הירוקה, כי הולך להיות בינוי בכל האזור ואין לאנשים שטחים פתוחים ללכת עם הילדים ולנשום קצת טבע. ויש גם את עניין הבטיחות. כל נושא הטרקטורונים נהיה מזעזע על הגבעה: ריינג'רים, טרקטורונים ואופנועים שועטים במהירות שיא ומסכנים מטיילים וילדים. לפני המלחמה חשבנו כבר לעשות מיצג עם עמודים ולמתוח קו בשטח, כמו מעין מפגן להעלאת המודעות, אבל זה לא יצא לפועל".
איריס ארבל שכאמור, הובילה את קהילת חדרה והסביבה של החברה להגנת הטבע בחדרה והיתה הרוח החיה במאבק ארוך השנים לגידור הגבעה, שיגרה במהלך השנים אינספור פניות לעירייה, לרבות למי שהיה מנכ"לה בעבר יעקב זיגדון בבקשה לשמור את החלקה נדירה: "למרות שאני כבר לא בתפקיד רשמי בחדרה, הגבעה ואתרי הטבע של חדרה נשארו בלב שלי ויחד עם מיכל וימר לוריא, עשינו זאת.
"מיכל לא הרפתה ולקחה את ההובלה של הדבר הזה בזמן האחרון וגם לא שחררה אותי מזה וכל הזמן דחפה קדימה. לאחרונה מצאנו גם אוזן קשבת במועצת העיר הנוכחית לנושאי הסביבה, וסוף סוף זה קרה".
יש לציין כי בנוסף לגידור מסביב לגבעת האירוסים, יותקן שם, כך על פי עיריית חדרה, גם שער לכניסה שמחןעד לצוותי חירום.
