לפני שנתיים החליט הסטנדאפיסט אוהד מימרן (34) לשנות אווירה. את תל אביב הוא החליף במגורים בחדרה. הסיבה למעבר הייתה בת זוגו החדרתית, צלמת הנשים קרן שליו, אם לשלוש בנות מתבגרות.
3 צפייה בגלריה
אוהד מימרן. "למדתי גיאוגרפיה כי שיחקתי פיפ"א, לא מבית הספר"
אוהד מימרן. "למדתי גיאוגרפיה כי שיחקתי פיפ"א, לא מבית הספר"
אוהד מימרן. "למדתי גיאוגרפיה כי שיחקתי פיפ"א, לא מבית הספר"
(צילום: אלעד גרשגורן)
מימרן, שעד לאחרונה שימש גם כמורה לתיאטרון בבתי ספר, עשה עוד שינוי בחייו. הוא ויתר על מערכת החינוך והחליט ללמד רק בחוגים. בשנת הלימודים הקרובה הוא ילמד תיאטרון בסטודיו החדרתי "במה" בניהולו של אופיר רוזן.
הוא ירושלמי במקור, שעבר עם משפחתו בגיל 10 לגני תקווה ובילה את רוב חייו הבוגרים בשכירויות באזור המרכז. כשמכר שמע שהוא עובר לחדרה הוא העיר לו, "אבל אין שם חיי לילה". מימרן השיב: "לא, כי חי היום שם פצצה!".

החוויה הכי טובה

הוא למד בימוי והוראת תיאטרון בסמינר הקיבוצים ובמשך שנים רבות לימד תיאטרון תלמידים מכיתות ג' ועד י"ב. השנים הארוכות כמורה סיפקו לו תובנות רבות באשר לכשלי מערכת החינוך, לצד רגעים קומיים ותובנות גם לגבי עצמו.

3 צפייה בגלריה
מימרן על הבמה
מימרן על הבמה
מימרן על הבמה
(צילום מסך)

"החוויה הכי טובה מבחינתי בבית הספר הייתה לראות דווקא את הילדים שקשה להם, אלו שלא ניחנו ביותר מידי כשרון, עושים התקדמות ולאט לאט קורה משהו. זה הכיף בעבודה", הוא מספר. "אני זוכר שהייתי ממריד את התלמידים מבפנים, אומר להם מה אני חושב על מערכת החינוך, שהיא דפוקה ומקולקלת. פעם שלחו אותי לילד ואמרו לי, 'אולי אתה יכול לעזור לו עם הפרעות הקשב הקשות שלו דרך התיאטרון'. הלכתי לכיתה, ראיתי ילד מרוכז באוריגמי. לא הייתה לו בעיית קשב. כל הזמן דחפתי אותם לחפש את האושר שלהם, שיחפשו במה הם טובים ומה הם אוהבים. אני, למשל, בכיתה ט' רציתי להיות טייס אבל לא היו שיעורי טיסה, אז לא הקשבתי והמורה קראה לי אסטרונאוט. זה קרוב, אבל עדיין לא טייס. מדהים שכל העולם השתנה. מכוניות ומטוסים לא אותו דבר כמו לפני 60 שנה, רק בית הספר אותו דבר אז והיום, כולל ימי הורים והמשפט 'אתה לא מממש את הפוטנציאל שלך', שזה משפט גנרי שלא אומר כלום. פוטנציאל זה משהו שאמור להתממש בעתיד, מה את שמה ציפיות על הילד? את מממשת את הפוטנציאל שלך? גם לא. כל הכיתה נכשלים. אני מאמין שלומדים כשנהנים".
"בשיעורי גיאוגרפיה הסתכלתי כאסיר החוצה מהחלון", הוא ממשיך בסוף כן למדתי גיאוגרפיה אבל רק כי שיחקתי פיפ"א, לא מבית הספר. מה אנחנו זוכרים משיעורי היסטוריה? שיעשו שיעור על איך למצוא חניה בתל אביב, זה רלוונטי, זה חשוב. אני רואה את הבנות של קרן שלומדות בבית הספר הדמוקרטי, אוהבות את בית הספר ורוצות ללכת אליו ולא מאמין. הייתי חייב ללכת לבדוק את הקסם הזה ומה קורה שם ובאמת ראיתי מקום מדהים, קהילה שיתופית, הציונים לא כל כך פקטור והילדים מאושרים".
"מדהים שכל העולם השתנה. מכוניות ומטוסים לא אותו דבר כמו לפני 60 שנה, רק בית הספר אותו דבר אז והיום, כולל ימי הורים והמשפט 'אתה לא מממש את הפוטנציאל שלך', שזה משפט גנרי שלא אומר כלום. את מממשת את הפוטנציאל שלך? גם לא"
בשלב מסוים, מימרן הבין שמה שהטיף לתלמידיו, חל גם על עליו, ולכן עשה תפנית בחייו. "כל הזמן אמרתי להם, תגלו במה אתם טובים בו, אם אתם נהנים לצוד פרפרים לכו על זה, לא צריך ללמוד היסטוריה בשביל זה", הוא מספר. "עד כיתה ו' הייתי תלמיד טוב, ובכיתה ז', כשהגיעה בוכטה של אינפורמציה מיותרת, כבר לא השתלטתי. כלכלה אנחנו לא יודעים ומה הזכויות שלנו אנחנו לא יודעים, אבל דברים אחרים כן. נקודת השבירה שלי כמורה הגיעה כשרציתי להעלות ערב שהילדים יופיעו ויקבלו קצת כפיים מההורים. באתי למנהלת עם הרעיון והיא אמרה לי 'אז אצטרך לבוא גם ושומר וזה תקציב' בסוף, זה לא יצא לפועל. הבנתי שאני פול גז בניוטרל ושבית הספר הוא בייביסיטר המוני. לי עדיין אין ילדים, אבל להורים שמפחדים משביתה כל הזמן אני אומר: גם כשהם לומדים זה שביתה כל יום. מה אתם מפחדים? ילמדו ביוטיוב קריפטו, יעשו מזה כסף. האירוע הזה עם המנהלת גרם לי לחשוב שאני מטיף לתלמידים שיחפשו את האושר במה שהם עושים ומה איתי? אני מאושר כאן? החלטתי לפרוש ומאז אני מתמקד בסטנד אפ ומלמד רק בחוגים".
יצא לך לפגוש תלמידים שלך ולהבין אם הצלחת להשפיע עליהם?
"בוודאי. היה שלב שהילדים גדלו, באו להופעות שלי בקומדי בר בתל אביב וצעקו מהקהל 'היית מורה שלנו'. יום אחד מישהו ממש פתח את זה וצעק 'אתה לימדת אותי, הקשבתי לך, ובזכותך אני מצליח, אני ספר, אני עושה מה שאני אוהב, אני מאושר ומשגשג'. פעם תלמידה בבית הספר שאלה אותי 'למה חייבים לבוא לבית הספר?' השבתי לה, 'מה זאת אומרת? כי יש חוק חינוך חובה חינם' ובעודי אומר את הדברים, נפל לי האסימון שיש כאן שני דברים שלא מתקיימים, לא חינוך ולא חינם".

אני נולדתי לשלם

הסטנד אפ של מימרן עוסק בו ובחייו. חלק גדול ממנו עוסק בבת זוגו קרן ובבנותיה. החיים החדשים שלו, לדבריו, מספקים לו המון רגעים קומיים. באחד מקטעי הסטנדאפ הוא מדבר על זוגיות פרק ב' ואומר: "אני בזוגיות עם גרושה פלוס שלוש מחדרה. אני בפרק ב' בלי פרק א'. דפקתי את המערכת. שאלתי את בת זוגי 'יש לך ציפיות ממני? היא ענתה לי 'כן, תחיה'. בפרק א' היא הרי מחפשת את האחד. ומי נמצא שם? אתה, אחי, לא כי אתה אשם, כי אתה שם. גרושה כבר התחתנה עם 'האחד' והבינה שהיא כבר לא מחפשת את האחד אלא סתם אחד. לי זה משהו שהרבה יותר קל להיות".

3 צפייה בגלריה
(עוזי חיטמן ז"ל. "גדלתי עליו" צילום: צביקה טישלר)

על החיים עם בנותיה המתבגרות של קרן הוא מספר בהופעות: "אחת הבנות בת 10 קיבלה הודעה על קנביס רפואי. שאלנו אותה אם היא יודעת מה זה והיא ענתה בתמימות של ילדה, 'בטח, זה נקניק'. נתנו לה לחיות באשליה שבוע שזה נקניק ואז בביקור בסופר כל אחד הביא דברים לעגלה, והיא הלכה בטבעיות לקצבייה ואמרה 'אני רוצה בבקשה רפואי'. כל הסופר הסתכל עליי, כאילו אני נותן סמים לילדה בת 10".
איך זה לחיות עם ארבע בנות בבית?
"למדתי מה זה שיין, מה זה מסקרה, ליפ גלוס, רימל, הכול אני יודע. כמי שגדל עם בנים זה שונה מאוד, אצל בנים הכול נחתך מיד לכאן או לכאן. אצל בנות יש הרבה ניסיונות. אולי נעשה ככה או ככה, ממש רואים איך מוח של אישה עובד. הבנות מדהימות וחכמות, המענה החד שלהן למבוגרים כובש. אני חושב שבגלל החינוך בדמוקרטי, הן שונות וחריפות והן מצחיקות אותי מאוד. משהו שמגדיר הכי טוב את השוני בין בנים ובנות קרה לי בלימודיי בסמינר הקיבוצים. בסוף שנה ג' ביקשתי מהמנהל לעשות תרגיל בימוי עם חומר מקורי שכתבתי. הוא סירב. כמה ימים אחרי גיליתי שתלמידה אחרת עושה תרגיל בימוי עם חומר מקורי שלה. שאלתי מה זה צריך להיות? והוא ענה לי: 'היא התעקשה'. וזו בעיניי תמצית ההבדל בין גברים ונשים".
איך אתה רואה את העתיד. מה השאיפות שלך?
"להצליח להתפרנס מסטנדאפ. כשהתחלתי תמיד היו דיבורים שצריך טלוויזיה ומי שלא בטלוויזיה לא יצליח, וצריך קשרים וקומבינות בשביל זה. כיום עם הרשתות החברתיות זה כבר לא ככה, כי זה תלוי בך ואני עושה את זה. מעלה סרטונים ליוטיוב ובדף הפייסבוק שלי. השאיפה שלי היא להגיע לכמה שיותר אנשים. לא נראה לי שאלמד במערכת החינוך בקרוב. אם אי פעם אעבוד שוב בבית ספר זה יהיה בית ספר שלי, שיתופי, קהילתי, בטבע וילמדו בו דברים פרקטיים כמו בישול וחקלאות. ברמה האישית, שיהיה מהביחד שלי ושל קרן עוד הרבה".
קראו גם:
מימרן מנגן בפסנתר ובגיטרה, ושולח ידו גם בחקלאות. הוא מגדל ירקות בחצר הבית. בהופעות שלו הוא מנגן לפעמים בגיטרה קאברים לשירי ילדות, שכתב בעבורן מילים חדשות: "כחלק מהנונקונפורמיסטיות שלי, עשיתי קאברים לשירי ילדות שגדלתי עליהם. אני גדלתי על עוזי חיטמן ומסרים של חלומות מתגשמים ואז אתה מגיע לגיל 18, מקבל את הכאפה שלך מהחיים ומבין שהעולם לא כזה ורוד כמו שהבטיחו. רציתי מראש לחסוך כאפות לילדים, ושירים כמו 'נולדתי לשלום' למשל הפך ל'נולדתי לשלם'. את 'במדינת הגמדים' הפך ל'במדינת השקרנים'".
בינתיים מימרן ממשיך להופיע. הוא אמן הבית של הקומדי בר וניתן להזמין הופעות גם דרך דף הפייסבוק שלו.
לעדכונים: חדשות חדרה