לפני שלושה שבועות עזבה אנג'לה ילקין (33) קוסמטיקאית פרא-רפואית מחדרה את ילדיה וקהל לקוחותיה וטסה עם משלחת סיוע של עמותת help up לאתיופיה.
ביחד עם חברי המשלחת הקימה חדר אוכל לילדי בית ספר, חצר משחקים עם נדנדות לקחה אותם לטיפולים רפואיים ועוד. בנוסף, הביאו עימם המתנדבים ציוד ובעיקר נתנו הרבה חום ואהבה לילדים.
זווית אחרת
הכול התחיל, כשילקין קמה בוקר אחד עם רצון עז לשנות אווירה ולראות זווית אחרת של העולם. "חיפשתי לאן לנסוע, חשבתי אולי להודו, לאיזה מנזר ואז קפצה לי תמונה שהעלתה חברה שנסעה עם משלחת לאפריקה ואמרתי לעצמי שזה נראה לי הרבה יותר משמעותי, כך אוכל לראות זווית אחרת של העולם שלנו וגם לעזור", היא מסבירה. "פניתי לעמותת help up, הם נתנו לי את כל הפרטים וגם עשו לי ראיון קבלה, לראות שאני מתאימה להוויי שהם מחפשים, של עזרה לזולת, אחריות וערבות. סיפרתי להם שגם בארץ אני מתנדבת, בבית החולים תל השומר, שם אני עושה טיפולי פנים לחולות סרטן. בהמשך צוותו אותי למשלחת בת 40 איש, שיצאה לאפריקה ב-12 לדצמבר, לשבועיים".
ילקין, אמא לשניים (5,7) סיפרה כי הרבה לפני הנסיעה, החלה העבודה בבית: "בהתחלה היינו אמורים לטוס לאוגנדה, אבל היה שם אבולה, אז שינו לנו את היעד לאתיופיה ממש שבועיים לפני הטיסה. קיבלנו פרטים על בת הספר בו יועדנו להתנדב וחשבנו איזה מידע אנחנו רוצים להעביר לשם? אילו מערכי שיעור נעביר? מה הצורך הכי בוער שלהם? התחלתי לאסוף תרומות, כל החברות שלי וכל מי שאני מכירה תרם כסף, כל אחד לפי יכולתו, כל דבר קטן עשה שינוי גדול. בית ספר המכיל ובית ספר אילן רמון אספו תרומות של משחקים, קלמרים ומחברות. גייסנו הרבה מאוד תרומות והספקנו המון במהלך השבועיים שם".
המשלחת נחתה, בדברה זית באתיופיה, שם מספרת ילקין לא כולם הולכים לבית הספר, בגלל מצבם הכלכלי הקשה. "ביומיים הראשונים חברת התעופה לא שלחה חצי מהארגזים שהבאנו איתנו, אז קצת אלתרנו בהתחלה. אחר כך כשהגיעו הארגזים, בנינו להם חדר אוכל חדש, כי הם ישבו על הרצפה במעין פחון. בנינו להם מתקני חצר, נדנדות ונינג'ה. צבענו את כל הכיתות והעברנו מערכי שיעור בנושאי תזונה והגיינה. את הבנות לימדנו לתפור תחבושות רב פעמיות, שזה כלי גם להורים שלהן, כי הבנות היו מגיעות במחזור ומדממות בלי שום אמצעים. הרבה פעמים מעבר לזה שמצאתי את עצמי צובעת, מטייחת או מכינה דברים פשוט ישבתי עם הילדים, לחייך איתם, לשמוע איתם מוזיקה, זה כל כך נוגע, יותר מכל דבר אחר. בסך הכול מה שהם בעיקר צריכים זה חיבוק ואהבה".
איך הייתה הנחיתה בעולם שלישי מבחינתך?
"אני רק עכשיו מתחילה לעכל את מה שראיתי שם. בהתחלה את בשוק ואז מתרגלים למציאות, יש כל כך הרבה עבודה ואת עסוקה בזה. אבל עכשיו, אחרי החוויה, אני מתחילה לקלוט שזה לא מובן מאליו שיש לנו מים וחשמל. שם בבתים אין על מה לדבר אבל גם בבית הספר יכולה פתאום להיות הפסקת מים של שלושה ימים ואין מה לעשות אם ילד צמא. קנינו להם מיכל מים רזרבי ענק, כדי שאם יהיו הפסקות, יהיה להם גיבוי. אנחנו שהינו במלון שם, וגם שם במשך שבועיים הייתה אולי מקלחת אחת חמה".
נשמע שהצלחת להשיג את המטרה הראשונית שלך, לראות את העולם מזווית אחרת.
"בהחלט. הנסיעה הזו היא אחת ההחלטות היותר טובות שעשיתי בחיי. אם זה בהיבט של לראות את הפשטות בדברים, אפילו הישיבה על החול בבית הספר עם הילדים, לתת להם לשחק לי בשיער או להשמיע להם שיר, זה פשוט ונעים. ואם זה בעניין רגשות האשם כאמא. ילדינו רגילים לשפע כל כך גדול. כאמא זה עשה לי להיות עם פחות רגשות אשם. זה גרם לי להסתכל אחרת שאולי אנחנו אפילו נותנים יותר מדי".
טקס מרגש
בין שלל העבודות, ידי המשלחת היו עסוקות גם בהענקת סיוע רפואי. "רואים שם הרבה דלקות עיניים. לקחנו ילדים למרפאות ולטיפול, כך שגם הייתה הסתכלות נקודתית על הילדים", מספרת ילקין. "כשעזבנו נשאר לנו כמשלחת כסף מהתרומות ושקלנו מה הכי טוב לעשות איתו למענם. ראינו שיש כמה ילדים עם בטן נפוחה שמגיעים לבית הספר רעבים. שאלנו את מנהלת בית הספר והיא נתנה לנו כמה שמות של משפחות במצב הכי קשה שם. בכסף שנותר קנינו המון מצרכים בעבורם ובטקס הפרידה שלנו המשפחות באו לקחת את המצרכים. את החלק הזה אני הנעתי, וזה היה מרגש מאוד".
איך הלקוחות שלך הגיבו לנסיעה?
"ללקוחות שלי נתתי מענה סביב השעון לפני שטסתי, וגם למחרת שחזרתי כבר קיבלתי לקוחות. אני עצמאית ואם אני לא עובדת אין לי משכורת, ככה שהעסק מאוד חשוב לי, בניתי אותו בעשר אצבעות וכשם שאני מפרגנת ללקוחות שלי הם פרגנו לי. בתחילת שהותי שם היה מאוד עמוס, אז לא היה לי רגע לחשוב או להתגעגע לילדים, אבל כשהיו לי כמה דקות פנויות דיברתי איתם בשיחת ווטסאפ, אפילו עשינו זום והראיתי להם איך ילדים חיים באפריקה. אני חושבת שהוצאתי את המירב מהנסיעה הזו גם מבחינתי גם מבחינתם".
קראו גם:
בימים אלו, מצויה ילקין בהליך של מבחני קבלה למסלול הארבע שנתי בלימודי רפואה (מסלול הסבה לרפואה לבעלי תואר ראשון), ובמקביל מתאמנת למרתון תל אביב.
תעשי את זה שוב?
"הייתי רוצה מאוד ובשביל זה אני צריכה לחסוך. זה משהו שאני ממליצה לכל אחד לעשות".
