זו היתה שעת בוקר שגרתית ברחוב ש"י עגנון, בלב שכונת כוכב הצפון היוקרתית בתל אביב. דיירי המתחם המהודר יצאו לעבודתם, הורים פיזרו את הילדים לגנים, והשקט האופייני לפרבר האמיד ירד על הרחוב. בתוך השלווה הזו פסע אדם מבוגר.
הוא לבש חולצה מכופתרת, נעל נעליים נאות, חבש כובע ומשקפי שמש ואחז בידו קלסר. לעוברים ולשבים הוא נראה כמו סבא חביב בדרך לביקור אצל הנכדים, או אולי סוכן ביטוח ותיק בדרכו לפגישה. איש לא העלה בדעתו שהאיש המכובד הזה, בן ה-70, נמצא בעיצומו של "יום עבודה" – והעבודה שלו היא לרוקן את הבתים שלהם.
האידיליה הזו נקטעה בבת אחת כאשר בלשי תחנת תל אביב צפון, שארבו במקום, זינקו עליו. בחיפוש בכיסיו נמצאו תכשיטי זהב רבים, מפתחות משוכפלים וכסף מזומן. ברכבו המתינו עשרות מפתחות נוספים ובגדים להחלפה. זה לא היה מעידה חד פעמית, זו היתה אופרציה.
אולי יעניין אתכם:
הכי מבוגר
המעצר הזה, שהתרחש החודש, חשף טפח משיטת פעולה מתוחכמת המנצלת את היתרון הגדול ביותר של הגיל השלישי: העובדה שהם שקופים לגמרי עבורנו.
פקד מוחמד עפאן, קצין סיור בתחנת תל אביב צפון, משחזר ל"ידיעות תקשורת" את רגעי המעצר: "התקבל דיווח בכתובת ש"י עגנון 34, מתחם שבו עשרה בניינים. מקור הודיע שראה אדם חשוד נכנס למתחם. מסתבר שאותו חשוד היה שם שבועיים לפני כן, ב-25 בנובמבר, והסתובב במתחם – יכול להיות שתצפת. צוות בראשותי הגיע במהירות וצפה בסרטוני אבטחה שלו מסתובב בשטח. סגרנו את השכונה, וצוות אופנועים חיכה שהפורץ ייצא מהבניין".
לדברי עפאן, המפגש עם החשוד היה מפתיע גם עבור שוטרים ותיקים: "אנו מזהים אדם בן 70, ואני חייב לציין שזהו האדם המבוגר ביותר שיצא לי לעצור בכל השירות המשטרתי שלי - זה דבר נדיר. זה לא הפורץ הקלאסי עם כפפות על הידיים או 'קפוצ'ון', אלא חולצה מכופתרת, משקפיים וקלסר ביד – כמו אדם מן השורה המותאם לאזור. בדרך כלל הפורצים הם בגילאים 20-30, או עם כיפה, כך שהוא בהחלט לא מתאים לפרופיל".
סבלנות של פנסיונר
פקד גל אילוז, קצין מודיעין ובילוש בתחנת תל אביב צפון, הוא אחד מהמומחים בתחום הפריצות.
כיצד הצליח האיש לפעול באין מפריע לאורך זמן?
"התשובה טמונה בשיטת 'המפתח המשוכפל'. בניגוד לפורצים צעירים המחפשים 'מכה' מהירה באמצעות לום או ניפוץ חלון, הפורץ המבוגר עובד עם הראש – ועם הרבה סבלנות. הקשיש עבד בשיטת המפתח המשוכפל. הוא מחפש ומחטט בארונות חשמל, מתחת לשטיח או בעציץ – איפה שאנשים נוהגים להשאיר מפתחות רזרביים. הוא לא פורץ באותו רגע. הוא לוקח את המפתח, משכפל אותו, ומחזיר אותו למקום".
"התחכום האכזרי בשיטה זו הוא השקט. הוא מגיע בפעם אחרת, עולה לדירות ונכנס כשאף אחד לא שם לב או שיראו שלקחו את התכשיטים", מוסיף פקד אילוז. "לפעמים אנשים לא שמים לב שנגנבו להם דברים במשך שבועות. ברכבו של החשוד נמצאו עשרות מפתחות משוכפלים, מה שמוכיח פוטנציאל של עשרות יחידות דיור נוספות שהיו על הכוונת".
זיקנה מורכבת
הדרמה עברה מהרחוב אל אולם בית המשפט, שם התנפצה תדמית ה"סבא החביב" אל מול הראיות שהציגה המשטרה, אך מנגד עלתה תמונה עגומה של זיקנה מורכבת.
בדיון שנערך בפני השופטת שני שטרן בבית משפט השלום בתל אביב, התברר כי למשטרה יש יותר מאשר רק תכשיטים בכיס. נציג המשטרה חשף כי התקבלה חוות דעת פורנזית (DNA) הקושרת את החשוד לפריצה באותו אזור בדיוק – לפני שנה: "הוא זוהה במצלמות, נתפסו כלי פריצה רבים ברשותו, והוא קושר את עצמו לזירה, אך מכחיש שפרץ", טען נציג המשטרה.
הסנגורית של החשוד הציגה קו הגנה המתמקד במצבו הגופני הירוד של החשוד: "מדובר בחשוד בן 70, שעברו הפלילי אינו מן המניין וישן מאוד (הרשעה אחרונה מ-2009). אדם שסובל משלל תחלואות – קוליטיס, לימפומה, ערמונית מוגדלת, גאוט ומקבל עירוי לווריד באופן קבוע", ואף תהתה כיצד אדם שמתקשה בהליכה לשירותים יכול להיות "ארכי־פושע" שמדלג בין דירות.
השופטת לא התרשמה מספיק כדי לשחררו מיד. היא ציינה בהחלטתה כי הרכוש שנתפס והשיטתיות מעידים על מסוכנות, והאריכה את מעצרו, תוך שהיא מורה לשב"ס לשים לב למצבו הבריאותי המורכב.
פשע בגיל השלישי
מה גורם לאדם בגיל 70, סב לנכדים, לחזור לעולם הפשע או להתחיל בו? האם זו מצוקה כלכלית, או שמא משהו עמוק יותר בנפש?
ד"ר יונתן אברמוביץ', קרימינו־פסיכולוג מומחה לשיקום עבריינים, מסביר כי המניעים לפשיעה בגיל השלישי שונים בתכלית מאלו של עבריינים צעירים: "אנחנו נוטים לחשוב על פשיעת קשישים במונחים של 'עלובי החיים' – גניבת מזון או תרופות מחוסר ברירה", אומר ד"ר אברמוביץ'. "אולם במקרים של עברייני רכוש מתוחכמים כמו במקרה הזה, הסיפור מורכב יותר. לעיתים מדובר ב'התמכרות לריגוש'. בגיל שבו החברה מסמנת לך שאתה לא רלוונטי, שאתה שקוף, היכולת להערים על המערכת, להיכנס למרחבים פרטיים ולצאת עם שלל, מעניקה תחושת מסוגלות אדירה".
לדבריו, ישנו גם אלמנט ה'מקצועיות': "עבריינים שהפכו את הפריצה לקריירה מתקשים לפרוש. כמו שעורך דין או רופא לא רוצים להפסיק לעבוד בגיל 67 כי זהו זהותם, כך גם 'הפורץ המקצועי'. הגוף אולי בוגד, אבל המוח חד. הם מפצים על אובדן הזריזות הפיזית באמצעות ניסיון, סבלנות ויכולת משחק. הם יודעים שאיש לא חושד באדם מבוגר, והם משתמשים בגילם כבמסווה מושלם".
"הפשע האפור"
ישראל אינה לבד. בעולם המערבי, המזדקן במהירות, מדווחים רשויות האכיפה על עלייה ב"פשיעה אפורה". ביפן, למשל, תופעת הפשיעה בקרב קשישים הפכה למגפה של ממש, לעיתים מתוך רצון להיכנס לכלא כדי לקבל קורת גג וחברה. בישראל, המניע לרוב נותר כלכלי בשילוב עם הזדמנויות פליליות.
המקרה של בני ברונר מלמד שיעור חשוב על ערנות. הפורץ המודרני אינו בהכרח דמות מאיימת עם לום ברזל. הוא עשוי להיות האיש השקט במעלית, זה שמחזיק לך את הדלת בנימוס, ובזמן שאתם מחייכים אליו, הוא כבר מתכנן איך ייראה הסלון שלכם כשלא תהיו בבית. עבור המשטרה, זהו אתגר חדש: פרופילאות שצריכה לקחת בחשבון שגם סבא יכול להיות "החשוד המיידי". עבורנו, האזרחים, זו תזכורת כואבת שהביטחון האישי שלנו תלוי לעיתים בפרטים הקטנים ביותר – כמו היכן הנחנו את המפתח הרזרבי.
עלייה מתונה
על פי נתוני המשטרה והלמ"ס מהשנים האחרונות, ישנה עליה עקבית אך מתונה במעורבות בני 60+ בעבירות רכוש.
סוגי העבירות: בניגוד לצעירים המעורבים יותר באלימות וסמים, הפשיעה בגיל השלישי מתאפיינת בעבירות מרמה, זיוף ועבירות רכוש "שקטות" (ללא מפגש עם הקורבן).
רצידיביזם (חזרתיות): כ-40% מהאסירים המבוגרים בישראל הם חוזרים, כלומר בעלי עבר פלילי קודם, שחזרו לפשע בגיל מבוגר לאחר שחרורם.
הענישה: בתי המשפט נוטים להקל בעונשם של עבריינים קשישים בשל מצבם הבריאותי, מה שלעיתים מעודד (באופן פרדוקסלי) את המשך הפעילות הפלילית עד גיל מאוחר.
