רועי כהן מחדרה איבד את אשתו האהובה רונית ז"ל שנפטרה לאחר התמודדות בסרטן המעי הגס ואת הגעגוע הגדול תיעל לשיר 'תראי אותי זוכר' שכתב והושק לאחרונה. השיר המרגש שהלחין ומבצע היוצר טל סונדק אינו רק שיר כאב וגעגוע של איש לרעייתו, אלא גם סוג של הגשמת הצוואה של רונית.
טרם מותה היא ביקשה מבעלה שיעשה כל שביכולתו כדי להעלות את המודעות למחלה ולחשיבות הגילוי המוקדם שלה. זמן רב הסתובב כהן עם הצוואה הזו בראשו, עד שלפני כשנה נכתב השיר והושק בראשית חודש מרץ, שהינו חודש המודעות לסרטן המעי הגס.
חיים לצד המחלה
כהן (40) שמגדל לבד את שלושת ילדיו הקטנים נועם (9.5), עופרי (בת 7.5) ועומר (בת 5) סיפר על גילוי המחלה של רעייתו וההתמודדות עימה: "רונית שנפטרה בגיל 35 אובחנה לפני כשלוש שנים ומרגע זה לקח שנה עד לפטירתה. הבשורה הרעה תפסה אותנו כרעם ביום בהיר. זה התחיל מכאבי בטן שחשה באחד הערבים וכבר בבדיקות הראשונות גילו שהיא חולה בסרטן מתקדם, עם כמות די גדולה של גרורות בגוף”. רונית היתה אדם מדהים, היא היתה אשה של אנשים, היא לא התעסקה בכמה זמן נשאר לה, ידעה שיש לה מחלה שבלתי ניתנת לריפוי והתייחסה אליה כאל אפיזודה חולפת שהיא צריכה לחיות לצידה. היה חשוב לה לוודא שהשגרה של המשפחה שלנו ושל והילדים לא תיפגע בשל אינטנסיביות הטיפולים. בתוך התקופה הזו, היה חשוב לה שנטייל כמה שיותר, שנצבור חוויות, שנהיה כמה שיותר עם ההורים, היא פגשה חברים שלא פגשה הרבה זמן. היא לא דיברה על הסוף, אבל נערכה לזה".
כשהגיע השלב הסופי, ערכה רונית שיחה עם בעלה: "היתה ביננו שיחת פרידה מאד עמוקה והיא דיברה עליי ועל הילדים ועל כמה חשוב לה שנתקדם הלאה ונהיה אחד בשביל השני. היא דיברה על הרצון שלה שהילדים יתנדבו כשיגדלו ויתרמו לחברה, היא היתה כל כך מיוחדת. שאלתי אותה אם יש משהו שאני יכול לעשות בשמה או בעבורה כשהיא תלך לעולמה, והא אמרה 'תעשה משהו להעלות את המודעות למחלה'. זה ליווה אותי תקופה ארוכה והיה לי ברור שאני צריך לעשות עם זה משהו. בזמן המחלה מאד מאד התקרבנו. מצד אחד המחלה הביאה התמודדות קשה, מנגד זה מאד קירב. כשנפטרה לקחתי מחברת והתחלתי לכתוב את כל מה שהיה לי בראש, זכרונות, תחושות והמילים פשוט הפכו לשיר".
"אם תבואי"
את השיר כתב במהלך נסיעה ברכבת, תוך עשר דקות, כשהוא פורק מחשבות לתוך המחברת שלו. השיר לא עוסק במובהק במחלה, אלא מתאר געגוע עמוק למי שכבר איננה ומאחר וכך, הוא מדבר גם לכל מי שחווה אובדן: "אם תבואי לרגע לביקור קצר של שישי, נשב על ספסל מול הים ואספר לך, כמה הכול השתנה ואיך הימים עוברים, רגעים קטנים של אושר נצחונות גדולים”, כתב כהן, “אם תבואי לרגע לביקור קטן אצלי, תשימי ראש על כתף ותראי אני מלא געגועים לחיוכים של החיים, לכוסית קטנה של שישי מול הגלים. כשתבואי רק תבואי לדקה או שתיים לא יותר, תראי כאן משהו אחר. תראי אותי מתגעגע תראי אותי זוכר … אם תבואי תספרי לי שאת אוהבת אותי, פה ושם קצת תגידי היכן אני טועה מה חשוב ומה פחות מה פחות ומה יותר וכמה שאת גאה וכמה שאני חסר".
אנימציה מרטיטה
השיר בביצוע של סונדק גם הופק קליפ אנימציה מקסים שמרעיד את הלבבות. בסופו יש תמונה של רונית ז"ל יפה וצעירה, יחד עם כיתוב המבהיר כי השיר לזכרה ולהעלאת המודעות למחלה.
את השיר הוא הניח במגירה אבל אז נכח כהן בהופעה של טל סונדק ומריאן מילר. "מאד התרגשתי בהופעה הזו וכשהסתיימה, שלחתי לו הודעה בפייסבוק עם השיר. התחברתי מאד לסיפור שסיפר על האחות שלו שנפטרה מסרטן. לא חשבתי שיענה אבל כעבור יום כבר קיבלתי ממנו הודעה", מעיד רועי. "הוא כתב לי 'תן לי כמה ימים והשיר שלך יהיה מוכן'. שבוע אחרי קיבלתי ממנו הודעה 'השיר מוכן אתה מוזמן לבוא לשמוע את הלחן'. אמרתי לו שאני חד הורי וקצת קשה לי למצוא פתרון לילדים, והוא אמר זה בסדר תביא אותם … הגענו, הוא ניגן בפסנתר בסלון ושר. זה אחד הרגעים שלא אשכח בחיי. היה ברור לשנינו שהשיר לא הולך להישאר רק שם".
קראו גם:
המלחמה והאובדן
כהן סיפר כי התוצאה המקסימה, הביאה אותו לרצות להקליט את השיר והוא פנה למפיק המוזיקלי והמעבד אריאל טוכמן: "הקלטנו את זה באולפני ההעוגן בקיבוץ העוגן וחשבנו מתי יהיה נכון להוציא אותו. כיוונו לחודש מרץ שהוא חודש המודעות לסרטן המעי הגס, אבל המלחמה טרפה את הקלפים. אם כל המשפחות בארץ חוו אירוע משברי, אצלי זה היה ביתר שאת. הילדים עדיין מתמודדים עם אובדן של אמא. יש לנו מטפל הורי שמסייע להתמודד עם ילדים שחווים אובדן והחלטתי שאני לא רוצה שישמרו בבטן את הכאב, אלא לחבר אותם לפרויקט הזה ולגעגוע לאמא".
עוד הסביר כהן כי השיח עם הילדים היווה את הרעיון לתסריט ולקליפ של השיר: "השמעתי להם את השיר ושאלתי על מה הם חושבים כשם שומעים אותו. בתחילה הם אמרו שהם חושבים על אמא. אחר כך הגענו לדברים יותר עמוקים ואמרתי להם 'תציירו על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את השיר'. אחד הרעיונות שהם ציירו זה ציפור שמחפשת את הזוג שלה ולא מוצאת".
למרות שכיוון ליציאת השיר בחודש המודעות, המלחמה גרמה לו לחשוב פעמיים: "אנחנו מתמודדים עם הגעגוע לחטופים וכאב של אנשים שאיבדו את היקר להם מכול, אז היתה התלבטות עד שהבנו שאפשר לשלב את הכאב עם כל זה. המטרה היא להגיע לכמה שיותר אנשים ולהשאיר כמה שיותר מרונית בעולם הזה", אמר. "כל חייה רונית עסקה בלעזור לאנשים אחרים ולפזר מטובה, אז זה המעט שאני שאני יכול לעשות למענה כעת".
מה הלאה?
"אמשיך לקיים את הצוואה של רונית להעלאת המודעות למחלה והשיר הוא רק הפרויקט הראשון ממיזמים שעוד יגיעו".
