סאד אבו עיסא, תושב חדרה, הוא רופא שיניים ופעיל חברתי בולט בעיר. הוא קורא לדו קיום ומקדם אותו בשלל פעילויות.
קראו עוד:
השבוע, לאחר הפיגוע הנורא בחדרה שבו נרצחו שיראל אבוקרט ויזן פלאח הביע זעם על כך שנאמנות ערביי ישראל, לדבריו, אינה מובנת מאליה. ומתח ביקורת על שתיקתם של רבים מהם.
אהבה וכבוד
מיד לאחר הפיגוע הקים אבו עיסא נשוי לרים ואב לאלין וערין את דף הפייסבוק, "ערביי ישראל נאמנים למדינה". "הפיגוע בעירי חדרה העציב וזעזע אותי", הסביר. "אי אפשר לשבת יותר בצד ולקוות שיהיה שקט מעצמו. במיוחד אנחנו ערביי ישראל. כשיוצאים שני מרצחים מאום אל פחם, אני כבר לא יודע מה להגיד יותר. כל הלילה לא ישנתי. כששמעתי בטלוויזיה שיש פיגוע בחדרה, ביני לבין עצמי אמרתי 'בבקשה שאלו לא יהיו ערבים ישראלים'. היה בי חשש כזה בגלל הפיגוע בבאר שבע בשבוע שעבר שגם בו המחבל היה ערבי ישראלי".
זו לא הפעם הראשונה שאבו עיסא מתבטא באומץ כנגד פיגועים ומהומות ובעד דו קיום. "אני אזרח שומר חוק והייתי מסגיר את האסירים הביטחוניים או כל פושע כמקובל מכל אזרח במדינה", כתב לאחר בריחת המחבלים מכלא גלבוע. "אני ערבי ישראלי ומגנה בתוקף את התפרעות הערבים בלוד, בעכו ובחיפה. פשוט עצוב שהם הורסים את היחסים הטובים בין יהודים לערבים במדינה", כתב בזמן מבצע שומר חומות ובפוסט אחר שיבח את הדו קיום במושב "גאולי תימן", מקום מגורי הוריו וכתב: "שמחת חג השבועות ועיד אל פיטר בגאולי תימן. אנחנו הדוגמא שיהודים וערבים יכולים לחיות באהבה ובכבוד הדדי".
אבו עיסא מוכר בעיר כפעיל חברתי. באירועי נעדרים הוא ממהר להתנדב לחיפושי שטח עם הג'יפ שלו. הוא מרבה לסייע לתושבים שסובלים ממצוקות כלכליות ובתקופת הקורונה העניק טיפולי שיניים בחינם לאזרחים מרחבי הארץ. במבצע שומר חומות הצטלם כשהוא מחובק עם שכנו היהודי, פרסם את התמונה ברשתות וכתב: "ערבי ויהודי, אחים ושכנים".
"אני לא מקבל את המצב שערביי ישראל יוצאים נגד המדינה", הוא אומר. "אחרי הפיגוע בבאר שבע העליתי פוסט בנושא וגם כעת. התקשר אליי בחור ערבי ואמר לי בעדינות להוריד את הפוסט, כי אנשי אום אל פחם לא אוהבים את זה. אבל אני לא מוריד. אם יהיו איומים אפנה למשטרה. כל הזמן אומרים לי איזה יוצא דופן אתה, מעורר השראה. למה? זה צריך להיות משהו טבעי. הגיוני שהנאמנות שלנו תהיה למדינה. אם אהגר לארצות הברית, נניח, מה עליי לעשות כדי לקבל אזרחות? להצהיר נאמנות. אני חושב שככה צריך להיות גם בארץ, ערבי ישראלי שלא יצהיר נאמנות, אין לו מה לעשות פה והוא לא צריך לקבל זכויות מהמדינה. שתי בנותיי בנות השלוש וחצי והחמש וחצי יתגייסו לצבא. אין בכלל שאלה. המטרה שלי היא לחיות בשלום במדינה בה אני חי. אני גדלתי פה בחדרה, זה מה שאני יודע ומכיר, לא אתן לערבי כלשהו לבוא ולקלקל את זה עם פיגועים".
אילו תגובות אתה מקבל מהסביבה?
"הרבה אומרים לי 'הלוואי והיו עוד ערבים כמוך'. אבל אני לא בא להתייפייף, זה באמת מה שאני מרגיש. אני מושיט יד לכל מי שצריך, לא משנה אם הוא יהודי או ערבי. באחד המקרים עזרתי כלכלית למישהו מהעיר ואחר כך ראיתי שהוא כתב פוסט גזעני. כתבי לו בפרטי, 'אתם יודעים שאני שעזרתי לכם ערבי?'".
לדעתך הפיגוע יפגע במרקם החיים העדין בחדרה בין יהודים וערבים?
"אם חלילה יהיו עוד פיגועים של ערביי ישראל זה ישנה את כל המפה. בשומר חומות כבר הייתה הסלמה. יש משפחה ערבית מהעיר שהיה מידע שיהודים מתכוונים להתקיף אותה. אני הייתי שם והמשטרה הביאה אוטובוס של צוערים שישבו שם ושמרו. אני הבאתי להם עוגות ושתייה ואמרתי להם 'תודה שאתם כאן'. בגל הראשון של הקורונה, רופאי שיניים ירדו למחתרת מחשש מהווירוס. פרסמתי פוסט שאני מזמין לעזרה ראשונה כל מי שצריך ולא גביתי תשלום. אנחנו חיים ביחד וצריכים לחיות בשלום אחד עם השני. לפני ארבע וחצי שנים חליתי בסרטן המעי והייתי על סף מוות, אני חושב שרק בזכות מעשים טובים אני עדיין כאן".
סערת רגשות
בעבר, במהלך הפגנה על חוק הלאום בתל אביב, התעמת עם חבר הכנסת ראלב מג'אדלה. "במסגרת ההפגנה הזו נציגי בל"ד הגיעו עם דגלי פלסטין, ואחותי שראתה אותם ככה, תפסה דגל ישראל והסתובבה שם. היא קיבלה הרבה גינויים במגזר הערבי. מה גם שהיא עם לבוש מסורתי. כתבתי בקבוצת 'חדרתיים בפייסבוק': אני ערבי ישראלי ומרים דגל ישראל בגאווה, וזו אחותי בהפגנה. הוא יצא נגדנו וקרא לנו ערביי מחמד".
סאד הוא בן למשפחה שורשית המתגוררת בגאולי תימן. אחת מאחיותיו קצינה במשטרה ואחות נוספת פעילה מאוד בארגון "נשים עושות שלום". קרובי משפחה רבים של אבו עיסא נשואים ליהודים. את לימודי הגן שלו ואת שנות ילדותו הראשונות במערכת החינוך עשה במסגרות דתיות בכפר הרא"ה: "כואב לי שערביי ישראל שותקים. את מי זה משרת? את הקיצוניים משני הצדדים", הוא אומר. "אני גר קרוב לכביש החוף, ובשומר חומות שמעתי את ההפגנות ואת הקריאות 'מוות לערבים', כל עוד אנחנו שותקים, שומעים רק את הקיצוניים".
סאד מצהיר כי הוא מתחרט בחייו על דבר אחד: "על זה שלא הלכתי לצבא. הקשבתי לחבריי היהודים שאמרו לי 'מה אתה צריך את זה, לך תלמד'. היום הייתי מתגייס אם היו לוקחים אותי. גם בגילי הייתי הולך".
אמירה זידאן (47), אחותו של סאד, מתגוררת במשולש. השבוע ארגנה הפגנה נגד הפיגוע בחדרה. "הפיגוע לא נותן לי לישון בלילה", היא אומרת. "אני בסערת רגשות שחיי אדם נשללו ככה בידי קיצוניים. הקיצוניים לא משקפים את ערביי ישראל ולא ניתן להם להרוס את החיים המשותפים שנוצרו. אלימות היא לא השפה ולא הפתרון. צריך להיות שיח של תקווה ושלום כי שלילת חיי אדם ואלימות לא יביא כלום. הם רק יגבירו שנאה והסתה משני הצדדים. זעקנו למשטרה שיאספו את הנשקים מתוך החברה הערבית. היום אנחנו רואים כיצד זה פוגע בחברה היהודית. אם לא הייתי חוששת מהקיצוניים בחדרה, הייתי הולכת עם דגל ישראל להפגין נגד הפיגוע במקום בו הוא התרחש".
