לפני כעשר שנים הוחלף שמו של בית הספר המיתולוגי "אור לטף" בשכונת גבעת אולגה ל"בית ספר השחף". רבים מהבוגרים ומתושבי השכונה התאכזבו מההחלטה וחשו כי היא פוגעת בהיסטוריה של המקום ועוקרת את זיכרונות ילדותיהם.
4 צפייה בגלריה
בית ספר "אור לטף". מימין: שירית פרץ, קרן דרורי, אורנה יאמין ומלכה פחימה
(צילום: שרון צור)
בשנה האחרונה, במהלך משותף של ועד ההורים והנהלת בית הספר, הוחלט להחזיר עטרה ליושנה. החל משנת הלימודים הקרובה יחזור בית הספר לשמו המקורי, "אור לטף". החותמת לכך הגיעה אחרי שבאחת מישיבות המועצה אשתקד, אישרה מועצת העיר, את השינוי. ההתרגשות הייתה כה גדולה עד כי אחד הבוגרים אף מימן את שלט בית הספר החדש.
"כשהגעתי לנהל את בית הספר השחף, הגיעו לפתחי עשרות שאלות ותהיות מדוע הוחלף השם", מספרת קרן דרורי מנהלת אור לטף בשלוש השנים האחרונות. "עשיתי בדק בית עם המורות וההורים. רוב המורות ותיקות ומלמדות כאן מעל 30 שנה, חלקן בוגרות בית הספר וילדיהן למדו כאן. כך גם אם המשק והמזכירה. 'אור לטף' זה משהו מיתולוגי, מותג בתוך השכונה. בעקבות הפניות הבאנו את הנושא לפתחה של מועצת העיר והיא אישרה את החזרת השם. קודם לכן היה מחקר ארוך. שוחחנו עם מנהלי עבר כמו ניסים דנגור, עם הבוגרים שסיפרו על הימים הראשונים, על חדר האוכל שהיה, התלבושת וההמנון. למדנו שבשלושים השנים הראשונות, למדו במשמרת בוקר ובמשמרת צהרים. שוחחתי עם שמוליק פולינר מהמועדון הימי שלמד באחד המחזורים הראשונים והוא סיפר לנו שמשמרת ראשונה למדה בין השעות 8:00 ל-12:00 כי לא היו כיתות, והמשמרת השנייה למדה בין השעות 13:00 ל-16:00 וכולם אכלו באמצע היום בחדר האוכל. לא היו מנקות אז והתלמידים ניקו את הכיתות בעצמם. המדינה הייתה מאד סוציאלית, אז הם קיבלו את כל הספרים והמחברות, את כלי הכתיבה, ביחד עם המון ערכים של אהבה ואמונה בהם ובעתיד שלהם. כלומר זו חתיכת היסטוריה והשם של בית הספר הוא חלק מזה, לכן גם הייתה חשיבות להשיבו".
אם המשק, מלכה פחימה, היא בוגרת אור לטף. "היו פה כמה מנהלים כמו איתמר בן חור, הייתה לנו מסעדה, היום קוראים לזה 'חדר אוכל' ומי ששילם במזכירות נכנס למעין תוכנית הזנה. למדנו גם כלכלת בית עם המורה נטשה פוזננסקי. למדנו להכין איתה כדורי שוקולד ועוגת סולת. וזכור לי גם שהיו מקפידים איתנו על ניקיון הציפורניים, לרחוץ ידיים לפני האוכל. אחרי האוכל היינו שוטפים את הכלים. חג שבועות צוין בצורה מרגשת עם הביכורים ולמסיבות הסיום תפרנו חצאיות ושמלות בשיעור תפירה. שלושת הילדים שלי הם גם בוגרי אור לטף".
איך הרגשת כששינו את שם בית הספר?
"כשהשם שונה ל'השחף' כאב לנו. למה להוריד? כשמנציחים אדם אחרי כמה זמן מורידים את השלט לזכרו? אף פעם לא התחברתי לשם 'השחף', ועוד לפני שהחזירו ל'אור לטף', בדוחות עובדים תמיד רשמתי 'אור לטף'".
בית הספר הוקם בשנת 1955. בשנים הראשונות לא הייתה תלבושת אחידה. לתקופה מסוימת נבחרה תלבושת ללא סמל בצבע ירוק ורק בשנת 1975 נבחר סמל לבית הספר, והמנהל ניסים דנגור אף כתב את המנון בית הספר. כעת, עם השיבה המחודשת לשם "אור לטף", בחרו בבית הספר סמל עדכני עם מוטיבים מהסמל הקודם.
"פתחנו להורים, לצוות ולתלמידים את האפשרות להציע סמלים ורוב ההורים בחרו את מוטיב השמש והילד כמו בסמל המקורי", מספרת דרורי. "נבחר סמל שבנוי משלושה מוטיבים: ילד עומד על גבעה ומצביע לכיוון השמש, שזה גם מסמל את היותנו בית הספר מונטסורי זו השנה השלישית".
גם אורנה יאמין (46) סגנית מנהלת אור לטף, היא בוגרת בית הספר וגם בתה למדה בבית הספר. "התחנכתי בבית הספר בין הכיתות א'-ח' ולימים הגעתי לתיכון חדרה שהיה אז מאוד קשה להתקבל אליו", היא מספרת. "השאיפה הייתה שנתקבל לבית הספר עיוני ולא למקצועי. מהמחזור שלי הגיעו שישה לתיכון חדרה ומתוכם יצאו בכירים, אחד מפקד בשייטת 13, אחרת יו"ר הסתדרות המורים באזור ועוד. הלימודים כאן היו התקופה היפה בחיי. כשלמדתי בלוינסקי, פנה אליי מנהל המחוז ושאל 'מה החלום שלך?' השבתי לו: 'ללמד במקום שלמדתי בו'. אחרי שיחה בינו לבין המנהל ניסים דנגור, התחלתי ללמד כאן. כתלמידה, קיבלנו כאן ערכים, שאפו כל הזמן להישגיות גבוהה ולמצוינות. גרמו לנו לחלום חלומות גדולים, ולצד זה קיבלנו המון ערכים, מסורת וכישורי חיים. ללמוד באור לטף זו גאוות יחידה".
איך הרגשת עם שינוי השם?
"תחושות קשות, כי זה העבר שלי, ושינוי השם מחק את העבר. כל הזמן ניגשו אליי בשכונה ושאלו אותי למה זה קרה? למה לא מחזירים לאור לטף".
"אור לטף זה כמו מילה נרדפת בשביל התושבים והבוגרים לשורשיות, לשכונה, לבית ולאהבה", מוסיפה המנהלת דרורי. "רבים מהם לא התחברו ל'השחף'. אני לא חושבת שמישהו היה חושב להחליף את השם של בית הספר 'אחד העם' לדוגמא".
שירית פרץ, יו"ר ועד הורים באור לטף, בוגרת בית הספר, הייתה שותפה מלאה למהלך החלפת השם.
"יש לי בת שלמדה בבית הספר ובת שלומדת עכשיו ועולה לכיתה ג'", היא מספרת. "כשהבאתי את בתי הגדולה לבית הספר ואמרו לי שקוראים לו 'השחף', הייתי בשוק וזה היה עצוב. אור לטף זו נוסטלגיה, משהו שמייחד את אולגה, זה בית ספר שעיצב את השכונה וכולם למדו בו. היו הרבה שאלות של התושבים מה השם הזה? ובקשות להחזיר עטרה ליושנה. ניסינו מול העירייה ולבסוף הצלחנו. עכשיו אני גאה שהבת שלי לומדת שם".
קראו גם:
בשלוש השנים האחרונות בית הספר אור לטף, מתפקד כמונסטורי בכיתות א'-ג', והשאיפה היא להפוך לבית הספר מונטסורי צומח עם עוד כיתות ועם למידה רב גילאית.
המנהלת דרורי מסבירה כי החינוך המונטסורי זולג גם לכיתות הגבוהות יותר. "זה בא לידי ביטוי בלמידה דיפרנציאלית ובהכשרת הלבבות לדרך החינוך הזו שמכינה את הילדים לחיים האמיתיים, לרבות בחינוך המיוחד", היא מסבירה. "בשנה שעברה פתחנו כיתה א' חינוך מיוחד ואבזרנו אותה לפי החינוך המונטסורי וזה עובד מדהים. אנחנו עושים הכול בצעדים קטנים. מכשירים את צוותי ההוראה שלנו ומקבלים תמיכה מאסיבית ממשרד החינוך ומעיריית חדרה".
