הרב בנצי נורדמן, יו"ר עמותת מדעים ויהדות, חבר מועצת העיר לשעבר ומי שנחשב ל"מחתן הסלבריטאים", ימונה לרב של בית כנסת הגדול בעיר. בעוד כשבועיים, בתאריך 8 לספטמבר, יתקיים טקס המינוי שלו, במקביל להנצחה לרב דוד ורנר ז"ל ששימש רב העיר במשך כחמישים שנים.
נורדמן, נקרא לדגל על ידי ועד בית הכנסת ויאייש את התפקיד, בכדי להחזיר עטרה ליושנה ואת המתפללים לבית הכנסת שנחשב לאחד הותיקי בארץ עם מורשת היסטורית מפוארת.
"בזמנים הטובים של בית הכנסת, התפללו בו כ-1,000 מתפללים בחגי תשרי , מועדים ושבתות והיום יש דילול משמעותי. קומץ של מתפללים בלבד, בקושי שיש מניינים ופעילות והמבנה זקוק לשיפוץ מאסיבי וזה מכמיר לב לראות את זה. המטרה היא קודם כל להעלות את המודעות לבית הכנסת הזה בקרב תושבי העיר שאולי לא מכירים אותו ואת סיפורו ובוודאי תושבים חדשים שהגיעו מחוץ לעיר וכאלה יש לנו רבים", הסביר הרב. "נשתף פעולה יחד עם מוזיאון הח'אן לשם העלאת קרנו מחדש של בית הכנסת ההיסטורי, נחזיר אותו לפעילות שוקקת והוא יחדש ימיו כקדם".
אחד מבתי הכנסת העתיקים בישראל
בית הכנסת הגדול נחשב לאחד מבתי הכנסת הגדולים העתיקים בארץ. העבודות עליו החלו באמצע שנות השלושים של המאה הקודמת וחנוכתו הייתה בראשית שנות הארבעים. בין המתפללים הראשונים בו , מוזכר גם ראש העיר הראשון של חדרה דוד ברמן. המבנה המרשים של בית הכנסת הגדול מזכיר לרבים 'מצודה' ולא בכדי. מאחר ונוסד בשנות השלושים , היה צורך להגן על התושבים והמתפללים מפני פורעים ערבים ובבינוי שלו מצויים גם חרכי ירי. מה שעוד הופך את בית הכנסת לחתיכת הסטוריה , הוא מיקומו ברחוב הגיבורים , צמוד לח'אן ועל אדמותיו, שם גרו משפחות המתיישבים הראשונים בחדרה . למרות ייחוסו, מיקומו במרכז העיר , המבנה הארכיטקטוני הייחודי וההסטוריה שהוא מקפל בין קירותיו, בית הכנסת לא זוכה לפופולאריות בקרב מתפללי העיר.בלשון המעטה.
איך קרה שבית הכנסת שהיה הבחירה הטבעית של תושבי העיר התרוקן ממתפללים?
"הוא בהחלט היה מגדל של אור, בשבתות, בימי כיפור ובחגי תשרי ובפסח מאות אנשים התפללו כאן. אבל דווקא בגלל שמדובר במבנה כל כך גדול , מאד היה קשה לתחזק אותו לאורך השנים והוא כבר לא מזמין כבעבר. רוני רימר הגבאי הראשי ואחיו יוסי רימר החזיקו את זה בגפם לאורך שנים ככל יכולתם. העיריה הזניחה את המקום באופן לא ברור כי זה נכנס לאומי לשימור. ראשוני המתפללים המייסדים התבגרו, ממשיכיהם לא נשארו בעיר, ומי שנותרו נפוצו לבתי כנסת קטנים אחרים".
לדברי נורדמן, בכוונתו לא רק להחזיר את בית הכנסת למקום תפילה מלא חיים, אלא להופכו למקום שאין ילד בעיר שלא יכירו: "כפי שהתלמידים שלנו מבקרים בטכנודע או במוזיאון החאן בעתיד הקרוב הם יבקרו גם בבית כנסת הגדול. זה מקום עם הסטוריה מטורפת, במקום הכי גבוה בעיר על הגבעה ברחוב הגבורים ויש למעלה ,אפילו את חרכי הירי שאפיינו את הבניה של פעם", אמר.
"החזון שלי שהם יעלו כאן לתורה ואת הארוחה יקיימו באולם הקטן של מוזיאון הח'אן . אני רוצה להחזיר את הימים של החופות ברחבה ושלא יהיה אירוע תורני בעיר שלא יתקיים כאן . למשימה הזו אני ניגש בחרדת קודש ויודע שרק בשיתופי פעולה נצליח. לשם כך, כבר ישבנו עם הנהלת הח'אן ועם חדוה יחזקאלי חברת הנהלה במוזיאון, קיבלנו את ברכת ראש העיר ניר בן חיים והבאנו את מלכי אלבז שאחראי על תחום השפ"ע בעירייה. קיבלנו גם את ברכת הרב הראשי של חדרה , הרב ישראל מאיר ביטון . המצב הזה של 700 מקומות ועוד 400 בעזרת נשים ואין מניין יגמר. כפי שבעבר אדם חשש לצאת מהתפילה החוצה לרגע, כי היה צורך לפלס דרך בין מאות אנשים, כך אנו מקווים יהיה בקרוב".
קראו גם:
במעמד טקס המינוי של נורדמן, תתקיים גם הנצחה מרגשת לרב דוד ורנר ז"ל שהיה רבה של בית הכנסת וגם הרב הראשי של העיר עשרות בשנים. במסגרת זו, היכל בית כנסת ייקרא "היכל דו"', בברכת המשפחה ובנוכחותה.
דווקא על רקע הקיטוב בעם, נורדמן מספר שהמוטו שלו גם בפוליטיקה המקומית היה תדיר "יחד שבטי ישראל". לדבריו, הוא מכוון לכך שבית הכנסת יאחד את כולם בדיוק כפי שקרה בזמן היווסדו: "קראתי את הפרוטוקולים של הקמת בית הכנסת במוזיאון הח'אן, וראיתי שהייתה משפחה עשירה סופר מפורסמת בעולם שביקשה לתרום כסף להקמה ובתנאי שבית הכנסת ייקרא על שם המשפחה. תושבי המושבה חדרה לא הסכימו בשום אופן, כי רצו שזה יהיה מקום של כולם ולכולם יהיה בו חלק . ואכן, בית הכנסת שימש לא רק לתפילות, אלא גם לשמחות, התכנסויות ואירועים.
"זו המטרה שלי", אמר. "שהמקום הזה יהפוך לשל כל תושבי חדרה. שלכל יהודי יהיה הכי טבעי להיכנס אליו, כל אחד מהחיבור שלו, אחד מכיוון האדריכלות הייחודית של המבנה, אחד מכיוון רוחני, ואחר שרוצה להתרשם מההסטוריה. של כולם פשוטו כמשמעו".
