כל סנטימטר בעיר, כל רחוב וכל פינה עוברים כבר שנתיים תחת עיניהם הבוחנות של הצוותים המקצועיים במנהל התכנון בעיריית חדרה, כדי להפוך אותם לרובעים.
המטרה: שיפור הכשלים, שימור המאפיינים, יצירת עורקי תנועה ומוסדות ציבור חדשים ועוד, כדי ליצור את חדרה של העתיד שבפוטנציאל לחמש השנים הקרובות, צפויה להגדיל את עצמה ב־50 אחוז. ומי על התוכניות? מהנדס העיר נדב הדר, אדריכלית העיר מיה טופול, מתכננים רבים, לרבות ממינהלת ההתחדשות העירונית ונבחרי הציבור.
מאחורי הקלעים
חבר המועצה רון שגן, מי שהחזיק את תיק ההנדסה בעבר וכנראה יחזיק אותו גם בקדנציה הנוכחית, מספק הצצה אל העבודה על תוכנית הרובעים שתהווה, לדבריו, את התשתית לתוכנית המתאר הבאה של העיר.
"התוכנית נולדה בעצם כדי לעבור 'מהגנה להתקפה'. כלומר, להתוות מדיניות ובין היתר כדי להתנגד לתוכניות שנוחתות עלינו, כמו שדה התעופה ותוכנית הותמ"ל בבית אליעזר, ולקבוע עובדות בשטח. בזה שאנו יוצרים מסמך מדיניות, אנו מניחים את היסודות לתוכנית המתאר הבאה. תוכנית המתאר הקיימת (חד' 2020 ) לעיתים לא מספיק עדכנית ביחס לצרכי העיר וההתפתחויות במרחב. חדרה עיר מאד מגוונת והעבודה שלנו על כל רובע מתייחסת לא רק לגיאוגרפיה של הסביבה, אלא גם לסוציולוגיה, להסטוריה ולחשיבה לאן זה הולך להתפתח בעתיד. התוכנית תמנע אנרכיה תכנונית וגם תספק שקיפות גדולה בן העירייה ואגפי התכנון לציבור. עיר שיודעת לאן היא הולכת, היא עיר ששווה ליזמים להשקיע בה. מסמכי המדיניות יהיו בהסכמה עם הוועדה המחוזית, מה שיצור מצב שלא יאשרו לנו יותר תוכניות שאנו לא רוצים, מעל הראש".
במסגרת העבודה, לכל רובע, ארבעה במספר, נקבע מתכנן נפרד: 'מזרח - בית אליעזר ודניה', 'צפון - מרחוב הנשיא וצפונה', 'דרום- מביאליק ודרומה', ו'נווה חיים רבתי'.
בנוסף קיימים מתחמים שהעבודה עליהם כבר החלה טרם תוכנית הרובעים כמו 'מרכז העיר' ו'אולגה'. שני מתחמים אחרים שנמצאים בעבודה הם 'אזור התעשיה' וה'אנרג'י פארק'.
"כל רובע מקבל התייחסות לצפיפויות, גבהים, צירי כניסה ויציאה, מוסדות שיהיו, מה הייחוד, הצרכים לרבות הסביבתיים. אז איך תיראה חדרה של העשורים הבאים?
רובע נווה חיים
הרובע הזה הכולל בתוכו גם את שכונות ויצמן ויצחק, הוא אזור מורכב שמוקף מתחמים עם אפיונים שונים מאד זה מזה: אזור התעשיה, בית החולים הלל יפה, אנרג'י פארק, כביש 4, מתחם אזור הרכבת, ושכונת הפרפרים.
"עשינו כמעט הכול בכדי לשמור מאפיינים וצביון כפרי ברובע וזה לא היה ללא קרב", מדגיש שגן. "יחד עם זאת יש דיון, האם אפשר לתת שתיים או ארבע קומות למרכז מסחרי בשכונה? ומה קורה כשמתקרבים ל'הלל יפה' שהופך להיות מרכז תעסוקה? או באזור שקרוב יותר לתנופרט? ולאנרג'י פארק? אלה בדיוק הדברים שמצריכים התייחסות מרקמית. אנו רוצים לשמור על הרובע כפרי אבל לעשות זאת בצורה שמסתכלת על הסביבה. התייחסנו גם לדברים שאין להם היום קיום ברובע, כמו עוד יציאות וקישורים מהשכונה החוצה. כשיש מסמך כזה ומגיע יזם שרוצה להקים בניין קרוב ל'הלל יפה', היינו אומרים לא בעבר, זה לא קשור לשכונה כי זה אזור כפרי. התגובה שלנו היתה 'אד הוק'. היום נדע להציב לו תנאים ולשמור על האופי הכפרי. בעצם אנחנו קובעים איך אנחנו מתכנננים את הפיתוח, ולא נמצאים במצב תגובה לתוכנית כזו או אחרת".
תוכנית 'תנופורט', תוכנית מאושרת לבניה רוויה שגובלת בנווה חיים, עוררה הרבה עניין בשכונה ואף התנגדות וגם לה השפעה על נווה חיים בתוכנית הרובעית, על כך אומר שגן כי "באזור הזה היתה חשיבה על המרחק בין בתי הקרקע בנווה חיים למגדלים בתנופורט ומהם הצרכים. חשבתי שהכביש של גרינבוים, הגבול בין נווה חיים לתנופורט, מאפשר דו סטרי עם טיילת רחבה וחנויות נמוכות. היה לנו חשוב המרחק של הבניינים מבתי הקרקע ושדרוג הכניסה המזרחית לשכונה. במקביל אנו רוצים לשמר אלמנטים הסטוריים כמו מגדל המים, אקליפטוסים מסוימים, וגם להקים בית עם".
רובע דרום
רובע המאופיין בסגנונות שונים של בינוי, החל משכונת 'פאר' ושיכון עובדים', שיוצאים להתחדשות עירונית, דרומה משם ברנדייס עם צביון כפרי ובהמשך מתחמי בנייה רוויה כמו שכונת הפארק: "ברובע הזה קריטי לזהות צירים מרכזים, איפה יש התחדשות ואיפה נשמור על אזורים קיימים כמו ברנדייס, ולחבר אותם עם מתחמים חדשים משלימים כמו האקו פארק, מתחם 17, מתחם 28 ומוקדים בתוך הרובע.
"בפעם הראשונה בתולדות העיר, אנו מנסים לעשות סינתזה בין אזורים כפריים במובהק כמו ברנדייס לבין התחדשות עירונית ומתחמים חדשים כשהמהות היא ליצור ממשק נכון, בניגוד לסגנון של 'מובלעות' או גטאות הקיים היום. הכי חשוב הוא שמישהו שמתגורר בשיכון, לא יראה מחלונו מגדלים יפים והוא לא חלק מזה. האתגר כאן הוא לשלב", הסביר שגן.
רובע בית אליעזר
השכונה הגדולה ביותר בעיר מבחינת שטחה וכמות התושבים.
היא כוללת תוכניות מאושרות לרבות כאלו שהמדינה רוצה, צירים מרכזיים ומאפיינים שונים: "בית אליעזר ה'חדשה' זה טיפוסי בניה שונים 3-4 קומות, לעומת צמודי הקרקע בבית אליעזר הוותיקה. יש איומים של שדה תעופה וותמ"ל והאתגרים שלנו ברובע הזה הם לשמור בקנאות על הצביון הכפרי והריאה הירוקה, גם מול דרישות המדינה. יחד עם הפיתוח החדש נייצר קריות חינוך, תרבות פנאי וספורט שיתמכו את ההתפתחות החדשה. את הרובע כולו נחבר למרכז העיר, עם תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, והליכתיות לתחנת רכבת מזרח. יש כוונה לחזק גם את ציר רחוב הפרדס-יקותיאל אדם”.
צפון העיר
הרובע כולל בין היתר את רחובות הגיבורים, דגניה רוטשילד וסמוכיהם ושכונות סופר ותיקות כמו נחליאל, שקמה בראשית המאה הקודמת ועוד. ברובע זה האתגר הוא לראות איך מחברים בין התחדשות עירונית ועיבוי ליד רחוב הנשאי, לעומת עיבוי מתון יותר או שימור. "אנו רוצים שמרכז העיר יהיה סואן וחי ממה שהוא היום. מנגד, אין לנו רצון להגדיל תשתיות תחבורה, אז איך עושים זאת? בדקנו שבילי אופניים כאמצעי התניידות יעיל וכמה שבילי הליכה אנו יכולים לאפשר. מרחוב הנשיא וצפונה גובה הבניינים דועך, אך איננו יכולים גם לצופף יותר מידי בלי לתמוך את זה בתשתיות".
כפי שציינו, בנוסף לרובעים, יש גם מתחמים שכבר נמצאים בתכנון מחודש, והם יהיו חלק מהרובעים.
קראו גם:
כך למשל מתחם אולגה, שכולל תוכניות מרובות להתחדשות עירונית עם אלפי יחידות דיור, בנייה רוויה באזור שכונת עין הים וקונפליקטים בין הבנייה הקיימת להתחדשות העירונית. "המדיניות כאן היא לחבר את השכונה הוותיקה והחדשה עם אופק לתשתיות חסרות באולגה הוותיקה", מסביר שגן, "לא נתחמק ממסמך מדיניות גם לחוף הים שמהותו הגנה על כול הסביבה הימית"
תעשייה כבדה וקלה
גם מתחם אזור התעשיה ישתנה. "באזור התעשיה אנו מנסים להגדיר היכן נמצאת התעשיה כבדה, איפה המפעלים ומרכזי הלוגיסטיקה הקטנים והתעשיה הקלה. חשבנו שחלק מהמקומות כאן יוכלו להפוך למסחר ולאזור ברים, שיהיו בתי קפה, שתהיה טיילת לאור הנחל".
תל אביב או קיסריה
בועז ביטון, חבר הוועדה לתכנון ובניה, סיפק את האינפוט שלו על תוכנית הרובעים: "יש כאן שתי אסכולות, אחת רוצה שחדרה תהיה תל אביב עם רבי קומות של 30-50 קומות ושניה רוצה כאן קיסריה. לטעמי חדרה צריכה בתוכה גם תל אביב וגם קיסריה עם בתים צמודי קרקע.
"אנו נלחמים על השכונות הכפריות בכול הכוח ולאט לאט אדם שקנה צמוד קרקע במיטב כספו יסבול ממגדל לידו כששכנים מסתכלים לו לחצר. אולי בהמשך כשהתוכניות הרובעיות יהפכו לתב"ע, נוכל לומר היכן אנו לא רוצים בניה לגובה של 20 קומות ויותר ולא של חמש־שש קומות".
