פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל בראשות ארז אריאב, שלח פנייה לשרה להגנת הסביבה ח"כ עידית סילמן שבה נטען כי שפכים מוזרמים בניגוד לחוק לנחל נרבתה (נחל מצר) ליד העיר חריש.
בפנייה צוין כי בחודשים האחרונים פורום התושבים ריכז בידיו פניות רבות מתושבי האזור בנושא: "הפורום מקבל פניות רבות מתושבי חריש והאזור בגין פגיעה חמורה לכאורה בטבע. בפניות מלינים תושבים רבים כי לתוך נחל נרבתה מוזרמים שפכים מהכפר ברטעה. לאור זאת, אבקש מהמשרד לפעול ולטפל במפגע הסביבתי שפוגע לכאורה בנחל נרבתה. כמו כן יש לקדם תהליך סדור לשיקום הנחל והסביבה".
בפורום אף צירפו לפניה סרטונים שמתעדים את המפגע, כמו גם מפה עם נקודת הציון שם הוא מתרחש.
הפעיל הסביבתי, מעוז לואנץ, תושב חריש, הצליח להגיע למקור הזיהום. "אני אוהב טבע וסביבה", אמר. "לפני כמה חודשים יצאתי לטייל בנחל וראיתי שמימיו שחורים. בניסיון לברר מה קורה הגעתי איכשהו לפקח של הגנת הסביבה שאמר: 'בטח שהמים שחורים, יש ביוב שזורם מברטעה המזרחית'. הפקח הסביר לי היכן המוקד, ירדתי לערוץ, חיפשתי את הצינור והגעתי אליו. מדובר בצינור בקוטר של 30 ס"מ שנשפך לטבע ויש שם ריח והמים שחורים. המיקום של השפך המזהם הוא בין ברטעה למצפה אילן. בשבת אוציא טיול של תושבי חריש לאזור, להכיר את הטבע שסובב אותם וגם להעלות מודעות למפגע. הזיהום עצמו הוא 200 מטרים מבתי תושבים".
באתר רשות ניקוז ונחלים שרון נכתב: "נחל מצר (נרבתה), הוא יובל של נחל עירון ונחל חדרה. תחילתו בשטחי הרשות הפלסטינאית באזור העיר ג'נין והוא זורם בפאתי חריש, דרך קיבוץ מצר, מכאן שמו. בדרכו לנחל עירון הוא חוצה את שער מנשה ומשתרע על פני שטח של כ-70 קמ"ר ואורכו כ-20 ק"מ".
עוד עולה מהאתר כי בראשית חודש ינואר התקיים שיתוף ציבור ביישוב קציר אודות הנחל, בו הוצגה תכנית אב לאגן נחל נרבתה, או בשמו המוכר יותר נחל מצר.
לואנץ סיפר, כי נכח בשיתוף הציבור המדובר ונושא הזיהום כלל לא עלה בו.
ניסים עמון מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים שרון מסר: "נחל נרבתה לא צריך להיות מזוהם, אלא אם יש תקלה בקו הביוב. יש תקלות שמתוחזקות על ידי מי עירון, או שנסתמה בריכה או התפוצץ להם צינור ולוקח זמן עד שמטפלים. יש בעיה קשה בנרבתה, מעבר לגדר בצד הפלסטיני אין פיקוח ואנשי נרבתה בצד שלנו סבלו בעבר גם מתוצרים של משחטה, פסולת ודם לצד שלנו עד שקמה צעקה. בניגוד למה שאנשים חושבים, רשות הניקוז, לא מטפלת בביוב אבל נרצה או לא נרצה, הוא מגיע אלינו לנחל שזה המקום הכי נמוך. מה שאנחנו יכולים לעשות זה ברגע שמגלים בעיה, מתריעים לפיקוח, לניטור ולמי עירון ואם יש צורך יכולים גם להגיש תלונה או תביעה".
קראו גם:
חוסין מחאמיד, מנכ"ל תאגיד מי עירון: "האחריות על היישוב ששייך לרשות הפלסטינאית ברטעה שרקייה לא שייך אלינו. פנו אלינו לעזור והתאגיד נתן הסכמתו לעזור בסוגיות הללו כפי שעשה בעבר. אנחנו קולטים את השפכים שלהם ומטפלים במכוני הטיפול שלנו. הסיפור בברטעה המזרחית הוא שהם הזרימו את השפכים באופן חופשי לנחל בשטחים שלהם.
המים הגיעו לאזור שמעל כפר מצר והצטברו כמפגע סביבתי בשטחים שלנו. רשות המים אישרה לנו להתקדם בעניין תכנון צינור שיחבר אותם לרשת המרכזית. התקדמנו, יצאנו למכרז ובחרנו קבלן, אלא שבדקה ה-90, פנו התנחלויות בצפון השומרון, לרשות המים והן רוצות להתחבר לאותו פרויקט. רשות המים ביקשה לבדוק אם קוטר הצינור בעל כושר ההולכה גם ליישובים, הנושא נבדק ונמצא שצריך להגדיל קוטר. כעת רשות המים צריכה להחליט, כי זה ייקח הרבה זמן".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הזיהום בנחל נרבתה הוא תוצאה של הזרמת שפכים משטחי הרשות הפלסטינית. תאגיד מי עירון עובד על הקמת קו שיתחבר למערכת הביוב האזורית שמובילה למכון טיהור שפכים עירון לשם פתרון הבעיה. המשרד יעקוב אחר הנושא".
פורסם לראשונה: 07:20, 15.06.23