הסופרת והמשוררת החדרתית זיוה יצחק (60), השיקה פרויקט מימון המונים על מנת להוציא לאור את ספר הילדים שכתבה - "שוקי ומוקי מספרים". הפרויקט יצא לדרך לפני כשבוע בפלטפורמת 'גיוסים לקהילה' ובמסגרתו מנסה יצחק לגייס 24,000 שקלים.
יצחק, שרוב חייה עסקה בתחום הנהלת החשבונות, החלה לפרסם מספריה רק בשנים האחרונות, לאחר שבשנת 2015 ריצתה מאסר בכלא נווה תרצה, בגין עבירות מס: "תמיד כתבתי למגירה אבל יותר כתרפיה", סיפרה: "במהלך שהותי בכלא, כתבתי מעין יומן אותנטי ומטלטל על מה שעברתי שם. מאות אנשים רכשו אותו וקיבלתי פניות רבות, מאנשים שסיפרו שלא יכלו להוריד אותו מהידיים ואף קראו פעמיים, כדי להאמין למה שמתחולל בו.
"לקח לי זמן אחרי השחרור להקליד את מה שכתבתי בתא על דפים, משום שזה החזיר אותי חזרה לתופת, היו קטעים שהקלדתי תוך צרחות ובכי".
יצחקי שנשפטה לשמונה חודשים, ריצתה בסופו של דבר ארבעה חודשים וארבעה ימים בלבד, בעקבות חנינה מנשיא המדינה רובי ריבלין. "נכנסתי לכלא ביולי 2015 . אבי נפטר ב24 בנובמבר 2015, יצאתי ללוויתו, תוך שאני מבריחה את דפי הכתיבה שלי מהכלא, ויום למחרת נודע לי שקיבלתי חנינה מהנשיא", סיפרה.
"ידעתי שלמרות הקושי, אני חייבת להוציא את הספר הזה לאור. היה לי חשוב שכולם יידעו שמה שקרה לי יכול לקרות לכל אחד. כל אדם נורמטיבי יכול פתאום באמצע החיים למצוא את עצמו בכלא. אם זה בגלל הסתבכויות מס או עבירות תנועה".
עם יציאתה מהכלא "מרוסקת ושבורה" כהגדרתה, הוציאה יצחק ספר שירה אירוטית מחורזת בשם 'צעיף בגרות', ורק לאחר מכן יצא הספר המתאר את שהותה בכלא: 'המספר הזוכה 9016799 -המסע לגיהנום'.
מדוע בחרת לקרוא לו המספר הזוכה?
"כי למרות שמה שאני נאשמתי בו היא עבירה פלילית שאין בגינה עונש מאסר - 'זכיתי' לשבת בכלא. הקמתי חברת בנייה עם שותף בשנת 2007, העסק התרסק ולא עמדתי בתשלומי המע"מ. לא גנבתי ולא העלמתי. בכל זאת, מצאתי עצמי בכלא. שם הספר מתייחס בציניות לעובדה ש'זכיתי' לשבת בכלא, שזה בעצם לחוות את גיהנום במלוא תפארתו".
כעת מבקשת יצחק, את עזרת הציבור בהוצאת ספר הילדים שכתבה ובעבורה יש לו משמעות מיוחדת. "הספר הזה הוא אור אחרי הרבה חושך. הוא גם מנציח באיזשהו אופן את אבא שלי שבמותו חנן אותי בעצם ויש בו המון שמחה וערכים. אלו שמונה סיפורי ילדים מחורזים ורוויים בערכים כמו נתינה, סיוע איש לרעהו וקבלת האחר".
אפשר לאמר שחייך קיבלו תפנית בשל הישיבה בכלא. זנחת את העיסוק בחשבונאות לחלוטין.
"כל חיי עסקתי בניהול חשבונות ומתישהו באזור גיל 42 ,אמרתי למשפחה שלי שבגיל 60 אהיה סופרת. רק לא היה לי מושג מה אני אומרת, שזו הדרך וזה מה שיוביל אותי לעיסוק בלעדי בכתיבה. היום אני כותבת נטו, לא עוסקת בשום דבר שאיננו כתיבה".
תוך כדי שהיא שוקדת על גיוס תקציב בפרויקט מימון ההמונים, בקנה שלה כבר ספר ילדים נוסף שיישא את השם 'על סודות ורזים, מילים בחרוזים' ויעסוק במילים נרדפות. בנוסף היא כותבת שני רומנים, האחד ייקרא 'משולש' ושני יישא את השם 'חידודין'.
