לפני כחודש הצטרף גיל כחלון מחדרה, מוזיקאי מוכשר ומומחה בתחום המדיה, למערך הדוברות של עיריית חדרה. כמי שמתנייד בכיסא גלגלים ("אני לא אוהב את ההגדרה אדם עם מוגבלות תנועה, היא כאילו מסמנת תקרת זכוכית. אני אדם בכיסא גלגלים").
1 צפייה בגלריה
כחלון. "לכולם יש קושי שהם רוצים שיעזרו להם להתגבר עליו. הקושי שלי פשוט יותר בולט לעין אז זה עושה אותי יותר חשוף"
(שרון צור)
חלק מתפקידו יהיה לקדם את נושא הנגישות בעיר ולקחת חלק בפרויקטים לשיפור הנגישות בה. התחום קרוב לליבו של כחלון. הוא אינו חושש להתעמת עם בורות בנושא ויש לו לא מעט ביקורת על יחסה של החברה לבעלי המוגבלויות.
אלבום ראפ
כחלון (22), למד בחטיבת הביניים ולתיכון "עתידים" באור עקיבא. הוא היה תלמיד מצטיין. בשעות הפנאי שלו עבד על אלבום בסגנון ראפ, עם המוזיקאי גדי אלטמן (מלהקת "בוטן מתוק בקרקס"), שבסופו של דבר נגנז. "האלבום הראשון הופק והוקלט. היה לו תאריך יעד", מספר כחלון, "אבל ממש ברגעים האחרונים, החלטתי לא להוציא אותו, מאחר ולא הייתי מרוצה מעצמי".
שיר מתוך האלבום הזה הצליח בכל זאת לפרוץ וכחלון אפילו הופיע איתו בפריים טיים ובבית הנשיא. השיר, ללא שם, עסק באי קבלת השונה, באיך אדם עם נכות רואה את החברה וכיצד הוא חווה את הסתכלותה עליו.
זה טקסט על כך שיש בחברה תופעה כזו של רחמים כלפי אדם נכה", הוא מסביר. "ההבחנה הזו לא צריכה להיות, כי אני עם מגבלה פיזית, אחר רגשית ומישהו אחר שכלית. כולנו מוגבלים באיזה שהוא אופן, רק שאת המוגבלות שלי רואים בעין".
מאז הספיק לכתוב עוד שני אלבומים שגם אותם בחר שלא להוציא לאור בסופו של דבר. "כשהייתי בכיתה י"ב כתבתי והלחנתי את האלבום השני, ולא הוצאתי אותו כי הרגשתי שהטקסט והלחן לא מתחברים", מסביר כחלון. "האלבום השלישי נכתב פעמיים, וגם הוא נגנז. הרגשתי שהוא לא מביא לידי ביטוי את היכולות שלי לתוך הטקסטים".
כיום הוא שוקד על מיני אלבום, שיתבסס על חומרים משלושת אלבומיו הגנוזים, האלבום צפוי להיקרא: "זיכרונות".
אחרי התיכון עשה כחלון שירות לאומי בן שנתיים במתנ"ס בבית אליעזר, שם ניהל את נושא המדיה. במקביל, החל להתמקצע בהפקה ועיבודים. עם סיום השירות בדומה למרבית בני גילו חיפש כיוון לחיים. "חצי שנה חיפשתי את עצמי, חשבתי ללמוד משפטים ומנהל עסקים וכבר התחלתי לבדוק לגבי לימודים. אלא שתוך כדי הבנתי שאם זה מה שאלמד, אוותר על עצמי.
קראו גם>>
"התואר מפוצץ אין ספק, אבל זה לא אני. ואז הגיעה הקורונה ובמהלכה התמקצעתי יותר בתוכנת הפקה ועבדתי על המיני אלבום ולפני כחודש התחלתי לעבוד בדוברות עיריית חדרה, שם אני מרכז את נושא הנגישות".
הפרויקט הראשון של כחלון הוא "חדרה מצדיעה לעסקים הנגישים". "אנחנו מפרגנים להם בפייסבוק של העירייה עם תמונה וכמה מילים. המטרה היא לתת להם את החשיפה כי מגיע להם. אני גם מנהל את עמוד הטיקטוק של העירייה, אני חלק מהכותבים שלו ועורך וידאו ותכנים".
כחלון מתנייד בכיסא גלגלים בשל מחלת ניוון שרירים מולדת בשם SMA ומסווג בסוג 2 (מתוך 3).
"הפעם הראשונה שהבנתי שיש לי קושי הייתה בגיל 5 בערך, כשזיהיתי מבטים של ילדים בגן השעשועים", הוא מספר. "הייתי על כיסא גלגלים, וזה גרר הרבה מבטים ושאלות ופחות רצו לשתף אותי במשחקים. זה היה בניגוד לגן שלי, שם הייתי פופולארי. הילדים לא נרתעו מהכיסא ואפילו התלהבו. הם לא ראו את הכיסא, אלא אותי.
"השורה התחתונה והעליונה בחינוך ובמודעות לנושא. פעם, כשעליתי לאוטו, ילד שאל את אמא שלו מה זה? והיא עצרה הכול והסבירה לו שזה אדם על כיסא גלגלים. אז גם אני עצרתי והסברתי. ידעתי שאני מתעכב ובכל זאת היה לי חשוב, כי אם הורה טרח להסביר אז גם אני. כי ככה מחנכים, במקום להגיד לו 'שששש' או להגיד לא זה לא יפהע. למה לא יפה? תסביר לו.
"העולם לא יפה, אלא מקום מכוער מלא באנשים לא משהו. תעצור, תסביר לו את המציאות כמו שהיא. האדם האחר, השונה, גם יעצור ויסביר שהוא כמו כולם, רק שלו קשה בדרך אחרת. זה הכול".
כחלון מספר כי כבר כילד נתקל בקשיים לא מעטים. "בסוף כיתה ב' כשעברתי לכיסא ממונע, הסברתי לילדים שאי אפשר לנסוע עליו כאילו זה אוטו ואז הגיע קושי חברתי גדול. אם לא הייתי מביא קלפים מהבית, אף אחד לא היה משחק איתי. בכיתה ו' עם המעבר לבית הספר באור עקיבא היה יותר טוב חברתית".
יש לך בטן מלאה על החברה.
"כשאני מבקש נגישות, אני לא מבקש רמפה ולא שירותי נכים, אלא שאנשים יסתכלו עליי קודם כל כאדם ואז יראו את המגבלות. אם יראו אדם, יוכלו להזדהות איתו ולעזור לו וזה יבוא כמובן מאליו, ולא כי הוא איזה 'מסכן'. יש שני מבטים פופולריים על נכים: אחד זה מבט של 'איזה כיסא מגניב יש לו', שזה אחלה מבט ויש את מבט 'וואי איך אני מרחם עליו'.
"יש אנשים שחושבים שהם פורצי דרך. באים אליי ואומרים לי 'כל הכבוד שאתה לא מוותר'. על מה כל הכבוד? יש אנשים שאין להם קושי בחיים, שלדים ושדים? לכל אחד יש, אצלי רואים את המגבלה.
"כשרואים אותי כנכה מחמד זה לא מתאים. תתייחסו אליי כרגיל, לפי ההתנהגות שלי, כמו כל אדם, בלי הנחות כי אני נכה. כן לעזור בפן הפיזי, אבל זהו. כמו שיש לך חבר בלי אוטו תאסוף אותו, חבר עם קושי רגשי, תכיל אותו, ועם קושי שכלי, תסביר לו יותר. לכולם יש קושי שהם רוצים שיעזרו להם להתגבר עליו. הקושי שלי פשוט יותר בולט לעין אז זה עושה אותי יותר חשוף, אבל זה לא אומר כלום על היכולות שלי כאדם ומה אני שווה".
כחלון מוסיף ומסביר: "התחושה שהחברה מעבירה כיום לאדם עם נכות פיזית היא שהוא סוג ג' וד'. מספר פעמים ישבתי עם אבא שלי במסעדה ומלצרית פנתה רק אליו, או שהוציאו לי מנת ילדים, ופעמים רבות התייחסו אליי כאילו אני דפוק.
"פעם הערתי על טעות בחשבון במסעדה והמנהל בא ואמר לי: 'אני מדבר איתו לא איתך', כאילו שאם אני על כיסא אז בהכרח יש לי פגם קוגניטיבי. כמובן שאני לא נכנס לשם יותר. אני לא קונה בעסק לא נגיש".
הומור שחור
את מצב הנגישות בחדרה הוא מגדיר "קטסטרופלי", ומפרט: "רוב העסקים לא עשו רמפה, וכשאתה שואל מדוע עונים לך בצורה לא נאותה וחלקם מתעלמים. למזלה של העיר, יש מספר עסקים שגדל מרגע לרגע שמתחילים להנגיש. הספר שלי במספרה הקודמת שיפץ והנגיש את המקום כדי שאוכל להיכנס בנוחות וכשהוא החליף מקום, הוא הקפיד שזה יהיה רק עם רמפה".
איך הולך בתחום הזוגיות?
"יש קושי גדול למצוא זוגיות כשאתה עם מגבלה, כשכולן מחכות לאביר על הסוס הלבן ולא לאדם על הכיסא הנוסע. אני מתחיל בשוק בנקודה נמוכה יותר כי העידן הזה הוא רושם ראשוני לפני הכול ואצלי רואים את הכיסא מיד. את הפאקים שלה אני לא רואה מיד, זה ההבדל".
לכחלון יש הומור עצמי בשפע. "זה אפל, זה רע, אבל יותר מצחיק. למשל יש פעמים שמישהו שואל 'מה הולך'? ואני משיב: 'לא אני..' זה שובר את הקרח".
מה החלום שלך?
"להתפרנס מהאמנות שלי, מתסריטים, ממשחק, מלהיות ראפר. השאיפה שילדים ישמעו את השירים שלי ויגידו 'הוא על כיסא גלגלים, זה לא סוף העולם'. היום כל מי שבטלוויזיה הוא לא נכה. אין עם מי להזדהות. בפן האישי, אני רואה עצמי עם בת זוג, ילד או שניים וכלבים".
יש לך מסר לאנשים עם מגבלה?
"חינכו אותי שמי שמסתכל עליך מוזר, תסתכל עליו חזרה מוזר ושאני לא פחות טוב מאף אחד אחר, לפי המשפט: 'הדבר היחיד שאיני יכול לעשות זה ללכת'. כילד התביישתי, היום אני יודע שכשרואים אותי זוכרים אותי, זה סימן ההיכר שלי ואני מתגאה בו, זה יח"ץ חינם".
לעדכונים: חדשות חדרה
