תושבת גבעת אולגה, 59, נכה 100 אחוז, הסובלת ממחלת פרקים ומתניידת באמצעות הליכון, אינה יכולה לצאת מבית מזה חודשים ארוכים, מאחר ושביל הגישה אליו אינו נגיש.
התושבת מתגוררת בין רחוב קק"ל לרחוב השלדג. ביציאה מביתה קיים שביל שבחלקו הדרומי ברחוב קק"ל יש מדרגה גבוהה שמקשה על המעבר בו. בחלקו הצפוני של השביל, בכניסה מרחוב השלדג יש שביל חולי שמעליו הניחו ילדיה דשא סיננטי, בכדי להקל עליה לצאת. "מאחר וזה הונח על חול, הדשא לא תופס ויש גבשושיות. אני נופלת ונפצעת. גם חניית נכים לא אושרה לי".
לדברי התושבת, מאז רכשה את הבית בחודש יולי 2021 היא מנהלת דין ודברים מול עיריית חדרה בנוגע לשביל. "הם טוענים שכדי להסדיר את השביל יש צורך להפקיע שטח משכנים ולכן זה לא אפשרי", היא אומרת. "היה פה מהנדס מהעירייה עם נציגי עירייה וכלום לא קרה. בינתיים יש לי כאבים בכל הגוף מהנפילות ואני יוצאת לשיקום של חודשיים בבית לוינשטיין. הבן שלי חייל. הוא לא יכול להיות בשקט בצבא כי הוא כל הזמן דואג לי. הוא חוזר מהצבא ב-21:00 בכדי לטפל בכל הבעיות שנגרמו מהפציעות שלי. לכן אני כבר לא רוצה לצאת יותר. אני רוב הזמן במיטה לבד, בוכה, לא רואה נכדים, כל החגים ישבתי לבד בבית בוכה, לא יכולתי לצאת לבית כנסת, לשום מקום".
"אני רוצה ללכת לקניון, לקפה כמו כל הבנות ולא יכולה. עכשיו מסדרים לי כלב שירות שלא אהיה לבד, אז אהיה לבד עם כלב. למה נגזר עליי בגלל חוסר רגישות של העיריה לחיות בבדידות כזו? מי רוצה לחיות ככה?"
על פי דו"ח סיעודי שהציגה התושבת חלה החמרה והתדרדרות במצבה. במענה לפנייה ששלחה התושבת למבקרת העירייה בעבר נכתב לה: "פיתוח רחוב השלדג והשבילים שיוצאים ממנו, לרבות השביל ליד ביתך, מתעכב בגלל התארכות הטיפול בהפקעות ופינוי פלישות".
קראו גם:
עו"ד אביחי אלקובי בא כוחה של התושבת: "חמור מאוד שעיריית חדרה בוחרת להתעמר בתושבים שלה בצורה כל כך בוטה ואטומה, בוודאי כאשר מדובר בתושבת ותיקה שומרת חוק, שנמצאת במצב מורכב ביותר מבחינה בריאותית. אנחנו בוחנים כרגע אפשרויות משפטיות לרבות הגשת תביעות נזיקיות, הן נגד העיריה והן נגד נושאי משרה ספציפיים. ומקווים שהעירייה תתעשת במהרה".
יובל וגנר מנגישות ישראל נמסר: "חובת העירייה להסדיר נגישות בשטח הציבורי ויש חובה חוקית לסמן חניות נכים ליד הבית. אנו מצפים מעיריית חדרה לטפל בזה מיידית".
מהעירייה נמסר: "הנושא ייבחן על ידי הגורמים המקצועיים".
