אחת מכוכבות הסרט "סינמה סבאיא" שיצרה הבימאית החדרתית אורית פוקס רותם היא ליאורה לוי. בסרט המצליח לוי, 54, בעלת יאכטה במרינה בהרצליה, מגלמת את עצמה.
3 צפייה בגלריה
ליאורה לוי. "הים שומר עליי, עד שיחליט לקחת אותי אליו וגם זה בסדר. אם כבר למות אז בים"
ליאורה לוי. "הים שומר עליי, עד שיחליט לקחת אותי אליו וגם זה בסדר. אם כבר למות אז בים"
ליאורה לוי. "הים שומר עליי, עד שיחליט לקחת אותי אליו וגם זה בסדר. אם כבר למות אז בים"
(צילום: יאיר שגיא)
היא מרצה ללימודי היי טק במכללת ג'ון ברייס, ימאית נלהבת, וכותבת בלוג מרתק על חיי הים. לאחרונה הוסיפה לשלל עיסוקיה גם את תחום המשחק ומלבד תוכניות להתקדם בתחום היא מתכננת הפלגה ענקית מסביב לעולם.

מי ים בבטן

היא נולדה וגדלה בתל אביב ב"בית האונייה" בשכונת נווה שאנן. "שם התחיל הרומן שלי עם הים", היא מסבירה. "אני מספרת שכנראה היו מי ים בבטן של אימי ולא מי שפיר. הייתי ילדת טבע ובתל אביב הטבע היחיד הוא הים, אז כל הזמן הייתי שם, בורחת מהלימודים. כל עוד יש ים מסביבי, הכול טוב. הייתי שוחה לעומק המון, הבעיה היחידה שלא צמחו לי זימים. את לימודי התיכון עשיתי בעירוני ט' ביד אליהו, אבל בפועל למדתי תיכון בים התיכון".
בגיל 23, אחרי שירות צבאי בנח"ל, עלתה לראשונה על יאכטה וכך נולד לו לפני 30 שנה חלומה לרכוש יאכטה. "אני וחברה רצינו להתחיל את השנה באופן שונה והחלטנו להפליג לקפריסין", היא נזכרת. "מצאנו חבר'ה במרינה בתל אביב והצטרפנו אליהם. אני הוקסמתי. הייתה הפלגה מאוד קשה, תפסה אותנו סערה חזקה ולא היה לי אכפת בכלל. חזרתי מההפלגה הזו עם ידיעה שתהיה לי יאכטה. המשכתי להיות תמיד קרובה לים, אבל מאחר ואני גם ריאלית, הלכתי ללמוד תכנות".

3 צפייה בגלריה
בסרט "סינמה סבאיא". "זו הייתה חוויה מעשירה"
בסרט "סינמה סבאיא". "זו הייתה חוויה מעשירה"
בסרט "סינמה סבאיא". "זו הייתה חוויה מעשירה"
(צילום: יח"ץ)

היא החלה לעבוד בתחום, התקדמה בסולם התפקידים, הייתה מנהלת מוצר ומנהלת פרויקטים, ובגיל 33 החליטה ללמוד לתואר ראשון: "עשיתי תואר ראשון בביולוגיה כי חשבתי שאולי אצליח להגשים חלום ישן להתקבל לרפואה, אבל זה לא הלך. סיימתי עם ממוצע 84 וזה לא הספיק לרפואה. במקביל, חשבתי על תואר שני עם מחקר שקשור לים או לאקולוגיה. באותה תקופה עשיתי קורס סקיפרים, קורס צלילה והחלום לקנות יאכטה התקרב קצת".
היא ויתרה על לימודי התואר השני בביולוגיה ימית כיוון שלא מצאה נושא מחקר מעניין. "אז כבר נכנסתי לעולם השייט והייתי יום יום בים. הים הוא החבר הטוב ביותר שלי, הציל אותי הרבה פעמים מכל מיני סיטואציות. הים שומר עליי, עד שיחליט לקחת אותי אליו וגם זה בסדר. אם כבר למות אז בים".

3 צפייה בגלריה
הבת, אורית פוקס רותם. "מאז ומתמיד היא רצתה ללמוד קולנוע"
הבת, אורית פוקס רותם. "מאז ומתמיד היא רצתה ללמוד קולנוע"
הבמאית אורית פוקס רותם. שיחה מרגשת
(איליה מלינקוב)

במקביל להתגברות העיסוק בעולם הים, החלה לתפקד כעצמאית בתחום ההייטק: "ניסיתי להיפרד מהתחום לא אחת, אבל אין פרנסה שמשתווה לזה וזה גם תחום שיכול לממן את התחביב היקר שלי", היא מסבירה. "לפני 11 שנים יצאתי לעצמאות, לייעוץ והדרכת QA וגיליתי שיש לי כישורים טובים בהוראה. בסוף הקורס הרבה תלמידים הופכים חברים שלי. ללמד בג'ון ברייס, שם למדתי זו סגירת מעל עבורי".

יאכטה בלחיצת יד

לפני שש שנים נקרתה בדרכה הזדמנות להגשים את חלום היאכטה. "באפריל 2016 הצלחתי לקנות יאכטה סוף סוף", היא מספרת באושר. "זה היה רגע מטורף. לא היה לי הרבה כסף אבל מצאתי יאכטה בתקציב שלי. הדבר הכי יפה היה שאני ובעל הסירה הקודם שני אנשים ישרים, כך שתוך שבוע קניתי יאכטת מפרש בלחיצת יד. זו יאכטה ישנה ולא מאובזרת, אבל עם הזמן אבזרתי ושיפצתי אותה, אני הנדי וומן וחברים עוזרים לי. בסרט 'סינמה סאביא' מוצג כאילו אני גרה ביאכטה, אבל במציאות ממש לא".
איך מצאת את עצמך משחקת בסרט?
"אני חותרת על קיאק כבר שבע שנים ובאחת החתירות שאלתי את אחת המדריכות, איילת מנחמי, במה היא עוסקת והיא השיבה לי שהיא במאית. מיד אמרתי 'יא, גם אני רוצה לשחק בסרט, זה חלום ילדות שלי'. היא חייכה ולא השיבה. כעבור שנה התקשרה וסיפרה כי חברתה אורית פוקס עושה סרט ומחפשת דמות צבעונית ושבכוונתה להפנותה אליי. עפתי על זה. 'יא, אני אהיה בסרט', והיא מצננת אותי 'רגע, זה רק טלפון'. אורית הגיעה ליאכטה, שאלה אם אפשר לבסס עליי דמות שגם היא כמוני רווקה ללא ילדים. היא הסבירה שזה מעביר מסר חזק והיה ביננו חיבור מידיי. היא עשתה לי מבחן בד ונפגשנו עוד כמה פעמים לבנות דמות. ואז היא ילדה ואמרתי לעצמי 'ירדו המים, ירד החלום' חיכיתי, עברה שנה ואז היא התקשרה ואמרה 'יאללה, מניעים את העניין. אבל את חייבת לעבור מבחן בד אמיתי'. היא שלחה לי טקסט והיא והמלהקת עמנואל מאייר עשו לי מבחן בד. המתנתי שבועיים שנדמו כנצח לתשובה. כשאורית התקשרה אמרתי לה: 'לא מעניין אותי מה העניינים' התקבלתי או לא? כששמעתי 'כן' צרחתי מאושר".
אז גם להיות שחקנית זה חלום?
"מילדות הייתי הזמרת והשחקנית של בית הספר. ידעתי שאהיה שחקנית. אבל בגיל 20 עברתי משהו והבנתי שאני יכולה לזנוח את העולם הזה. במרוצת החיים, החלום היה לקנות יאכטה ולהיות בים והמשחק היה ליד. כשהייתה לי הזדמנות עם איילת ואורית לקחתי אותה מיד. אם יש מסר במה שקרה לי זה שאם יש לכם חלום, ספרו אותו לכולם. אף אחד לא יקח לכם אותו. להפך, יום יבוא ומישהו יגיד לכם 'בואו'".
איך היו הצילומים?
"נפגשתי עם המפיק שהסביר לי על החוזה והרגשתי כמו ילדה בחנות צעצועים, בהיי מטורף, אמרתי 'וואו, אני גם מקבלת על זה קצת כסף ואני לא שחקנית'. כשהוא הלך הסתכלתי על עצמי במראה ואמרתי לעצמי שככה אני לא רוצה להופיע בסרט. אז ירדתי 12 קילו. הצילומים היו חוויה מטורפת. אלו היו 12 ימים שבהם אספו אותנו בארבע בבוקר. היו לי קצת קטעים של משחק והבאתי גם את האותנטיות שלי. אני מאוד ליברלית בדעותיי, מכירה ערבים מכל המינים, אבל שם נחשפתי לעוד היבטים בחייהם, שכיהודים אנחנו פחות נחשפים אליהם. זו הייתה חוויה מעשירה והתחברתי מאוד לג'ואנה סעיד שמשחקת בתפקיד ראשי. יש אישיו חזק ביני לבינה בסרט והצלחנו לעשות חיבור כזה ככה שנעזור אחת לשניה להביא את הדמויות שלנו הכי טוב".
קראו גם:
לדברי לוי, המסר שעולה ממנה ומדמותה בסרט הוא "תהיי מי שאת". "את לא חייבת ללכת בתלם, את לא חייבת להתחתן למשל", היא מסבירה. "אושר לא בא מאנשים אחרים אלא ממה שאת עושה. לפעמים מסתכלים עליי כאילו חסר לי משהו. אבל לא חסר לי כלום, אני מגשימה הרבה דברים שאני רוצה ואוהבת. צריך ללכת אחרי החלום, גם אם הוא לא מתגשם אחרי שעה או חודש, הוא נמצא שם, בסוף זה יקרה".
איך הגיבו התלמידים שלך כשהמרצה שלהם פתאום הפכה לשחקנית?
"חלקם ראו את הסרט ואמרו 'וואו, כוכבת'. ההשתתפות בסרט פתחה לי את התיאבון ואני צריכה כעת למצוא סוכנות שתייצג אותי. אני מקבלת תגובות מאנשים ונשים ברחוב 'תקשיבי, את וואו'. אני אמנם לא דמות מרכזית ואין לי איזה מונולוגים, אבל זו דמות שזורקת הערות קטנות ומטלטלות כאלה אני שמה את הדברים על השולחן".

השמלה שלי

לדבריה אישיותה החופשית הגיעה מהבית: "ההשפעה הכי גדולה על חיי הגיעה מאחותי נירית ז"ל, ביכולת שלה לעשות יש מאין וגם מאמא שלימדה אותנו מילדות שאין דבר כזה אי אפשר והגדולה שלה שהיא גם הסבירה. היא גם לימדה אותי שאפשר לצלוח את ההר הכי תלול".
לוי מפליגה בכל יום מהמרינה בהרצליה, ובשנה האחרונה, הקימה צוות תחרותי שמתאמן לקראת ליגת החורף בארץ. היא כבר עשתה מסע אחד עם היאכטה למשך חודש בטורקיה וחולמת כעת על מסע מסביב לעולם. לשם כך היא מחפשת פרטנר או פרטנרית שיצטרפו אליה.
מה עם זוגיות?
"אני מאוד אשמח למצוא, זה קצת קשה כי אני כל הזמן בים, ויש מעט מאוד אנשי ים. אבל אני מאמינה שזה יגיע, הים ידאג לי. תמיד הרגשתי שהוא מביא לי את מה שחסר לי. בסרט אני ביסקסואלית, במציאות לא שידוע לי על כך. זה יכול להישמע מצחיק אבל הים אוהב אותי ואני מדברת איתו מגיל צעיר. בגיל 12 התחלתי לכתוב יומן. בעוד שאחרים כתבו 'יומני היקר' אני כתבתי 'ים יקר'. גם הכינוי שלי בטוויטר הוא 'אהובת הים'. הים תמיד הביא לי דברים טובים ואנשים טובים. בים, למשל, אין לך לאן לברוח. חייבים להתמודד. זה כמו האח הגדול רק בלי דלת סודית לברוח ממנה."
יש לך דוגמא לאיך הים דאג לך?
"התחלתי לעשן בגיל 12. להורי הייתה זוגיות מאוד טובה ויום אחד נחשפתי לריב מאוד גדול שלהם ומאוד נלחצתי. הלכתי לים, והתחננתי ונדרתי שאם אחזור הביתה והכול יסתדר לא אעשן שנה וכך היה. כעבור שנה חזרתי לים ברוב טקס, ישבתי על המזח להודות לו ולהדליק סיגריה. התחילה שקיעה ואני פשפשתי בתיק לחפש את הכרטיסייה כדי לחזור הביתה וגיליתי שאין לי יותר ניקובים. נתקפתי אימה, איך אחזור? היו רגעים מפחידים מאוד. הים היה רגוע באותו יום ובעודי חושבת איך אלך את כל אלנבי ברגל, פתאום היה גל קטן שפלט שטר של 20 שקלים. עמדתי מולו בהלם. לקחתי את השטר מקפצת משמחה וגם קניתי גלידה אמריקאית הכי טובה בתל אביב. גם כיום כשאני מסתבכת בצלילות אני נושמת עמוק וחושבת 'תחזיר אותי לחוף'".
לוי מספרת שחוץ מהחלום למצוא פרטנר שיפליג עימה מסביב לעולם, היא מקווה להתפרנס מהופעות בסרטים או סדרות. חלום נוסף הוא להפיק סרט על אחותה ז"ל ולהתפרנס מכתיבה: "יש לי בלוג שאני מתרגמת כעת לאנגלית, אני רוצה לראות עולם ולאסוף חוויות. אני אדם שקורים לו הרבה דברים, כי אני כל הזמן באינטראקציה עם הסביבה".
אגב, גם את השמלה שלבשה לפרמיירה בפסטיבל ירושלים, מצאה במקרה, בעקבות היכולת שלה ליצור קשרים חברתיים: "חיפשנו שמלה לפרמיירה ולא מצאנו. אני וחברה שהיינו רעבות מהחיפושים הלכנו על בר גיורא ומישהי שם שמרה חניה. הסתכלתי על השמלה שלה ושאלתי מאיפה היא? היא השיבה 'מתאילנד'. עניתי: 'לא טוב לי' והיא שאלה למה?, אמרתי שיש לי פרמיירה ואני צריכה שמלה. המשכנו ללכת וכל הזמן הבטתי אחורה לשמלה ופתאום הבחורה קראה לי לחזור כדי שהיא תיתן לי אותה. וכך היה. היא הייתה מקסימה. המסר שלי הוא 'תנסו, מקסימום תצליחו', זה תופס לגבי הכול בחיים".
לעדכונים: חדשות חדרה