דניאל קלנטרוב, בן 89 מלוד, איבד את כל חסכונות חייו, סכום של 450 אלף שקלים, במסגרת מה שמכונה "העוקץ הרוסי". לפני שבועות בודדים, עבריינים התחזו לשוטרים ויצרו קשר טלפוני מבהיל עם קלנטרוב. בשיחה טענו שבנו גרם לתאונת דרכים קטלנית שבה נהרגה אישה הרה. כדי לחזק את המניפולציה, השמיעו הנוכלים לקשיש את קולו המזויף של בנו, אשר נוצר באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI), כשהוא מתחנן לעזרה מיידית. קלנטרוב, משוכנע שהוא מציל את חיי בנו, העביר את הכסף בשלוש פעימות לידי שליחים מטעם הנוכלים.
ההונאה הותירה את קלנטרוב בחוסר כל: "נשארתי בלי כסף לתרופות ולמטפלת. אני לא יכול לחיות בכבוד. את כל החסכונות והכסף שהיה נתתי לנוכלים", סיפר.
מעבר לנזק הכלכלי, האירוע הותיר אותו שבור לב, בתחושת השפלה וחרדה יומיומית. לנוכח המצב הקשה, החליטה משפחתו של קלנטרוב לפתוח בקמפיין מימון המונים במטרה לגייס את הסכום שנגנב ממנו כדי להשיב לו את הביטחון ואת היכולת לחיות בכבוד. נכון למועד הפרסום, רק כ-16% מסכום היעד גויס.
קראו גם:
"אין להם מצפון"
הסכנות הטמונות בשימוש הפלילי בבינה מלאכותית נמצאות סביבנו בכל מקום, ומי שאחראית למנוע זאת היא רב פקד שירה בלה (בת 36, זכרון יעקב), ראש תחום טכנולוגיות סייבר במשטרת ישראל (חלק מיחידת להב 433). רפ"ק בלה שירתה ביחידת ממר"ם שמונה שנים, ולמעשה היא ממייסדות יחידת הסייבר המשטרתית.
"האתגר המשמעותי בפשיעת סייבר היא מניעת פריצות וחדירות לגופים ולארגונים. עם זאת, התיקים שבאמת נוגעים ללב כרוכים בפגיעה מכוונת באזרחים הגולשים ברשת האינטרנט או נפגעים משימוש מאינטליגנציה מלאכותית.
"למעשה, האתגר שחולש על תחום זה הוא האנונימיות, כי קשה לאתר מי עומד מאחורי מסרים, קריאות, לשון הרע ובעיקר דרישות כספים מהגולשים. אלו עבריינים מהעולם הפיזי (גנב או שודד בנק, ש.ש.), עבריין במחשב לא רואה את הקורבן בעיניים, לא מרגיש את הפגיעה הישירה ולכן אין לו כלל מצפון. העבריינים נמצאים בכל חתך הגילאים, חלק גם מאוד צעירים. ביחידת הסייבר אנו מצליחים להתגבר על אתגר האנונימיות".
משטרת ישראל משתפת פעולה עם גופים בינלאומיים במאבק בהונאות פיננסיות והתקפות כופרה?
"אי אפשר לפרט כל גוף שאנו בקשר איתו, אבל כל עבירה כיום שאף מתחילה ונגמרת בשטחה של מדינת ישראל, למעשה אין לה טריטוריה. בפועל, גם אם העבריין והקורבן בארץ, יכול להיות שהטכנולוגיה בחו"ל, ולכן אפשר להבין שהממשק ושיתוף הפעולה הבינלאומי הכרחי וקיים ובצורה הדדית. יש לנו גורמי אכיפה ושיתוף פעולה הדדי מצד עשרות גופים מהעולם. אנו מצליחים להתמודד עם זה יפה מול מדינות רבות בתחום הונאות והתקפות כופרה (נזק מכוון למחשב, ש.ש,) בייחוד בתשתיות נרחבות שחיוניות למדינה".
את יכולה לתת דוגמא לאירועים שמתרחשים באופן שכיח?
"האזרח הישראלי יודע לעשות שופינג באינטרנט, לשוטט באתרים ולהשוות מה יותר זול. תוך שהוא גולש באתרים בנוחות מהמיטה או המשרד – העברייניים מפרסמים חבילות נופש, מוצרי ספורט ועוד, כשהמחירים מאוד זולים.
"אסור לנו גם להישען על חוות הדעת והביקורות – כי גם את זה העבריינים שותלים. הרבה ישראלים לא עוצרים שנייה כדי להסתכל או ללמוד, אם זה פרסומת שקופצת ברשת חברתית וזה מגרה, הם פשוט רוכשים, וכמובן - לא מקבלים את המוצר. זה הרע במיעוטו ואנו מקבלים אלפי תלונות כאלו ביום. אבל במקרה הגרוע יותר, יש להם את כל פרטי האשראי והזהות, וזה יכול להיות אף חבילות נופש בעשרות אלפי שקלים".
את מכירה דוגמא מהזמן האחרון?
"אחד האתרים מכר חבילות נופש לקראת חג הסוכות, ואחד הקורבנות, אני לא יכולה שלא להזדהות איתו – רכש לו, לאשתו, לילדים ולנכדים חבילת נופש. זה אדם שאינו מתפרנס יפה, החופשה המשפחתית המשותפת הראשונה שלהם, והוא חסך במיוחד בשביל זה שנתיים וחצי שקל אחר שקל. הוא מאוד מבוגר, וחיכה להזדמנות להוציא את כולם לנופש, מה שנקרא פעם ראשונה בחיים ופעם אחרונה בחיים. לצערנו, הוא נפל לאתר שמכר לו חבילת נופש עם עלות עצומה, שהיא בפועל מאוד זולה – ובסוף גם לא קיבל את חבילת הנופש ולא את האושר. אי אפשר להישאר אדישים למקרה כזה".
בולעים את העלבון
"רק מעט מהאנשים בכלל מדווחים", אומרת רפ"ק בלה, "התחושה של 'איך נפלתי לדבר הזה' – היא לרוב בושה. לכן, חלק בכלל לא טורחים לדווח או לספר, אפילו לקרובי משפחה. אנו גובים עדויות של אנשים ש'מכים' את עצמם, כי הנזק הכלכלי לא פשוט כלל לאף בית אב. יש לנו הרבה תיקים שהסתיימו בכתבי אישום משמעותיים, אבל כל יום אנו במרדף, וחשוב שהאזרח יהיה מודע להיקף אתרי ההונאה, גם ברשת החברתית הכי מוכרת שיש".
"המרכיב של הבושה תמיד בסביבה. גם אם נעקצו בסכומים נמוכים של 100-300 שקל, זה יכול לגרום לנזק אדיר. יש גם הרבה עבריינים שעוקצים את הקורבנות שלהם בסכומים נמוכים, כי יודעים שאף אחד לא יפתח תלונה במשטרה בשביל סכום זה, ואילו הקורבנות אומרים לעצמם 'אבלע את הטיפה המרה'. כך, עבריינים הולכים בקטן ולאורך זמן – כי בסוף התשואה לעקיצה קטנה יותר, אבל כמות הנופלים בפח גדולה מאוד".
לאור ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות כמו AI, מהם האיומים שאתם צופים בעתיד?
"העתיד כבר כאן והוא משלב אנונימיות, דיפ פייק ועוד. אנו נערכים לזה כבר שנים, גם בעולם הכלכלי. יש לנו את המומחיות ואנו דואגים להישאר עדכניים, גם לפני חלק לא קטן מהיחידות המקבילות בעולם".
