הילדים של השכנים שגרים מעלינו רצים וקופצים במרבית שעות היום, שלא לדבר על שבתות וחופשים. זה פשוט סיוט.
בעלי פוסט טראומתי, וכמובן שהרעש הזה רק מחריף את המצב. האם יש משהו לעשות? אני מרגישה שחודרים לנו לפרטיות ופוגעים לנו בנפש.
קראו גם:
מה אומרים הגולשים?
"הבנייה בארץ היא ללא סטנדרט של בידוד ואיטום לרעש, הקבלנים חוסכים בעלויות חומרי הבנייה. כשמתקמצנים, משלמים בפגיעה באיכות החיים".
"גם אני סובל מאותה בעיה. ילדים לא אמורים לרוץ בבית כל היום, זה לא מגרש משחקים. בבניין משותף צריכים להיות חוקים ברורים, אבל במדינה ההזויה שלנו אין".
"זה סיוט של חצי מדינה. אני בקושי ישנה מה'בומים' מלמעלה".
"אצלי מגב בתקרה פועל יופי בלילה".
"רק כשהחזרתי לשכנים המטרידים ברעש, חל שיפור משמעותי. כנהוג בתת תרבות, לא מבינים דיבורים".
"איפה אתם גרים? אני מרגישה כאילו אתם בבניין שלנו".
ומה עושים?
עו"ד קארין שמעון, מומחית לסכסוכי שכנים, ממשרד עוה"ד שמעון-שובל ומקימת קבוצת הפייסבוק 'שכנים בהפרעה': "ראשית, חשוב לבדוק את הבידוד האקוסטי, בפרט אם בבניין חדש. היעדר בידוד תקני עלול להעצים מאוד את הרעשים הנשמעים מהדירה מעל. לעניין מטרדי הרעש עצמם, על פי הדין יש להימנע מגרימת רעש חזק או בלתי סביר ונקבעו גם שעות מנוחה שעוגנו בדין, בהן אסור לגרום לרעש.
"ואולם, הנטיה היא לראות ברעשים שמקורם בילדים משחקים כחלק טבעי מהחיים בבית משותף, ולכן לא כל רעש כזה ייחשב למטרד. עם זאת, במקרים בהם רעשים של קפיצות, ריצות, דפיקות וכו' נשמעים בתדירות גבוהה מאוד ובעוצמה חזקה, הם עשויים להיחשב למטרד, במיוחד כשהם חוזרים על עצמם ופוגעים בשגרת החיים. בשלב ראשון מומלץ לשוחח עם השכנים בצורה נעימה, להסביר את ההשפעה על חיי היומיום, ולשיקולכם אם לשתף גם בקושי הרפואי שנגרם.
"במקרה שהפניות הישירות אינן עוזרות, ניתן לנסות להיעזר בוועד הבית או אפילו בשכנים נוספים שסובלים מהרעש. במקרים חמורים במיוחד, בהם המטרד פוגע בנפש או בבריאות כפי שתואר, ניתן להיעזר בעו"ד לבחינת צעדים משפטיים, לרבות הגשת תביעה לצורך הפסקת המטרד.
"הסוגיה רגישה, ולכן חשוב לפעול בצורה מדודה, תוך שמירה על תיעוד מסודר של ההפרעות והפניות שנעשו לשכנים או לגורמים הרלוונטיים".
לפרטים וייעוץ משפטי בסכסוכי שכנים, ועד בית, מטרדי רעש ורטיבות, מוזמנים לפנות דרך האתר: karins-law.co.il
